שוק ההון יורד בניסיון לתמחר "Brexit" - הנה נתון שעשוי להרגיע את הסוחרים, ושווה לשים אליו לב

מדדי המניות יורדים, הפאונד הבריטי צונח - ונראה כי המשקיעים מתכוננים ליציאת בריטניה מהאיחוד: יש מי שחושב אחרת
גיא ארז | (7)
נושאים בכתבה בריטניה

הבורסות ברחבי העולם נסחרות בירידות שערים משמעותיות זה מספר ימים ברציפות, בשל חשש הסוחרים מיציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit). בשל המתח הרב, כל סקר שמפורסם בבריטניה ומציג את התפלגות ההצבעות הצפויה, מביא לתנודות חריפות במדדי המניות, כמו גם בגזרת המט"ח.

רק אתמול (ב'), מאז הסקר האחרון של יום שישי (שהציג זינוק במספר התומכים ביציאת הממלכה מהאיחוד עד לשיעור של 54%), נפלו המדדים באירופה בעד 2%, בהמשך לצניחה של של עד 2.5% יום קודם לכן, כשגם הבוקר המסכים באירופה נצבעים באדום בוהק עם ירידות של למעלה מ-1%. חשש המשקיעים בא לידי, כאמור, גם בגזרת המט"ח - כשהמשקיעים רצים אל מטבע ה-ין היפני (מה שמפיל את מדד הניקיי בכמעט 5% ביומים האחרונים), והמטבע טיפס לשיאים של 3 שנים למול האירו והשטרלינג, וכשהמטבע האנגלי ממשיך לאבד גובה.

אם כך - השוק מתכונן ליציאת בריטניה מהאיחוד - אבל דווקא בסוכנויות ההימורים בעולם - הדבר מתומחר באופן שונה לגמרי. מדובר באתרי וסוכנויות הימורים המאפשרים להמר על אירוע ספיציפי, ובמקרה זה - יציאת בריטניה מהאיחוד (כן או לא), ובהחלט ניתן לקחת לתשומת הלב את החישובים של האנליסטים של אותן סוכנויות.

ראשית, לפי נתונים של אתר oddschecker, רוב המהמרים (כ-55.5% מהם), שמים את כספם על האפשרות כי בריטניה תישאר לבסוף באיחוד. אבל אלו כאמור, בסך הכל "מהמרים". אז בדקנו מהו היחס שנקבל עבור אותם הימורים - או במילים אחרות - מה הסבירות שנותנות סוכנויות ההימורים אל אפשרות של אירוע זה:

לא פחות מ-22 סוכנויות הימורים שונות (בהן ענקיות כמו 888, bet 365, bet victor ועוד) נותנות יחס גבוה בהרבה עבור הימור לטובת יציאת בריטניה מהאיחוד. במילים פשוטות - סוכנויות ההימורים מאמינות כי בריטניה לבסוף תישאר באיחוד - ולכן מעניקות יחס נמוך יותר עבור הימור שכזה:

לדוגמא, בסוכנות אחת תקבלו פרס של 60% מכספם, במידה והימרתם על הישארות בריטניה באיחוד. מנגד - עבור הימור כי בריטניה תצא מהאיחוד - ההימור יניב לכם פרס גבוה בהרבה - של 130%(!). גם סוכנות אחרת תעניק יחס דומה על הישארות של הממלכה, ויחס של 120% על הימור של יציאה, והסיפור כאמור חוזר על עצמו בקרב 22 הסוכנויות שנבדקו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בא 14/06/2016 16:24
    הגב לתגובה זו
    קרקעית האוקיאנוס עם התיק השקעות במשבר הקרוב ,כמה שהוא יותר כבד ככה הם ירדו יותר עמוק . תיק השקעות זה חרא
  • 3.
    שישקו 14/06/2016 12:06
    הגב לתגובה זו
    פחחחח
  • 2.
    בר 14/06/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שבריטניה תצא מהאיחוד מדינות המערב מזייפות את כל נתוני הכלכלה שימו לב שכבר לפני 8 שנים אמרו שידפיסו כסף ותוך זמן קצר הכלכלות יחזרו לצמוח אני מניח שיזייפו את תוצאות הבחירות לטובת השארות
  • אתה כול כך .......טועה . (ל"ת)
    בא 14/06/2016 14:03
    הגב לתגובה זו
  • אני אדם פשוט אולי טי 14/06/2016 12:44
    הגב לתגובה זו
    לא תצא
  • יוון חיה על חשבון האיחוד ,הם האחרונים שיצאו פרופסור פשו (ל"ת)
    בא 14/06/2016 14:04
  • 1.
    סוחר 14/06/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
    שאפו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.