ג'רי קוטישטנו מתייחס לשאלה האם משבר הרסני לפנינו - או שהיה זה זעזוע חולף?
כאשר אנחנו נמצאים רגע לפני סיום השבוע הרביעי של 2016, מדדי המניות מסביב לעולם עדיין נסחרים בטלטלה של ממש אך עם ניצנים של ניסיונות התייצבות - והשאלה היא כמובן האם זה רק היה הקדימון למשבר גדול שבפתח - או רק עוד זעזוע חולף.
בשיחה עם ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית השקעות IBI, מסרב קוטישטנו לומר כי אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, אך מצד שני - טוען כי הגיע הזמן להפחית סיכון באפיקי ההשקעות. קוטישטנו גם מפרט כיצד הגענו למצב הנוכחי, ומציג תסריטים סבירים לשינוי מגמה בעולם.
המצב הנוכחי, כבר אפשר לקרוא לזה משבר?
"אני לא בטוח שאנחנו בהכרח במשבר. כאשר אנחנו, כמנהלי השקעות, מנסים לזהות מתי אנחנו נכסים לתקופה פחות טובה בשוק ההון – אנחנו מסתכלים על כמה מאפיינים. שניים מהמאפיינים שהתקיימו במשברי עבר לא קיימים כרגע: אין ריבית גבוהה - בדר"כ כשמשברים החלו, למשל בשנים 2008 או 2001, שררו ריביות גבוהות בארה"ב, של סביב 5%. אין את זה כרגע – אנחנו עדיין במדיניות מרחיבה מאוד, גם אם ארה"ב תעלה ריבית בקרוב. זה לא מאפיין משברים קודמים – אלו החלו כשהריבית הייתה מאוד גבוהה, ואנשים ברחו משוקי המניות לאג"ח".
"דבר שני שלא קיים הוא ה'משבר' בבחינה ריאלית או פיננסית: אפשר לדבר על צמיחה נמוכה, סקטורים בעייתיים - נפט וסחורות, ואפשר להוסיף גם את סין לבעיות, שעוברת מכלכלת ייצור לכלכלת צריכה, כמו כל כלכלה במערב. זה מעבר בעייתי מכיוון ששוקי ההון של סין הם שווקים בתוליים. זה קורח המציאות בעולם. סין הייתה המפעל של העולם במשך שנים. הסינים הרוויחו יותר, נוצר מעמד ביניים, ובהמשך הם החלו לצרוך יותר בעזרת הכסף שהרוויחו. זה לא עניין של בריא או לא - אלא עובדתית זה מה שקורה".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לכן", מסביר קוטישטנו, "כשאני מסתכל קדימה על קיומו של 'משבר' ב-2016, אני לא רואה אותו. מנגד, הדבר הבעייתי בתקופה הנוכחית הוא המינוף של החברות בעולם. סין בנתה והתפתחה ללא הפסקה, המון חברות פתחו מכרות וקדחו והפיקו נפט - כי היה לכך ביקוש מכיוון סין. החברות מינפו את עצמן על ידי הנפקת אג"ח, ועכשיו הן הגיעו לנקודת שבר: הביקוש של סין ירד מהותית: סחורת המתכות היא דוגמא טובה לכך. סין כבר לא צורכת מתכות, לדוגמא. מחירן יורד, ומבחינת החברות - עכשיו הגיע הזמן לשלם את אגרות החוב שלהן, אבל אין להן איך – כי מחירי המתכות יורדים, ההכנסות יורדות, ואין צפי לעליה בביקוש. כך נוצר המינוף במהלך 7 השנים האחרונות, וכעת לא רק שהחברות לא מרוויחות – אלא יש ספק אם הן תוכלנה לשלם את החובות שלהן".
וזה לא פתח למשבר? הגופים הפיננסים חשופים בצורה מטרידה
"רוב החוב של החברות האלו היה דרך אג"ח – הן לקחו הלוואות מהציבור, מקרנות הפנסיה וכו' (אין הכוונה לקרנות הפנסיה בארץ). 70-80 אחוז מהחוב הינו באג"ח, ומיעוטו הוא חוב לבנקים. תוסיף לכך שמאז שנת 2008 הבנקים הגדילו מאוד את ההון והיציבות בגלל הרגולציה – והתוצאה היא שלבנקים המקרה הזה יהיה מכה קלה בכנף, לא יותר".
ומה עם שוק האג"ח כולו?
"ההשפעה על שוק האגח העולמי לא קטנה, ועלולה להיהפך למשברית: בינתיים חברות קטנות פושטות רגל - ויהיו עוד בהמשך. אבל זה לא אומר שאנחנו במשבר. ההשלכות הרוחביות על בנקים וחברות ביטוח הן קטנות – מסיבה פשוטה שרוב החוב הונפק באג"ח בריבית אפס. ב-2008 המצב היה הפוך ולכן היה כה מסוכן. עכשיו אני פחות דואג לגבי הבנקים. אולי יהיה קיטון ברווח שלהם - אבל יציבות הבנקים אינה בסכנה".
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
אז אפשר להיות רגועים? המצב 'לא כצעקתה'?
"הסיכוי המשברי כן עלה. צריך להיזהר יותר, ולהשקיע בחברות עם מאזן חזק, כאלו שהחוב שלהן אינו נטל גדול עליהן, כי יהיה קשה לחברות למחזר חובות. צריכים להזהר בעיקר מחברות 'המעגל השני' בסקטור אנרגיה והסחורות: חברות שמייצרות צינורות להעברת נפט לדוגמא – ההדים יגיעו אליהן בהמשך. בכלל, צריך להבין שהשוק יהיה יותר תנודתי מבעבר – ולהתכונן גם לפשיטות רגל של חברות אפילו בינוניות בתחומים".
אבל השוק כולו נפגע מכך - לא רק חברות אלו. המדדים צנחו מתחילת השנה, יש חיתוכים בתחזיות הצמיחה בעולם.
"צריך להבין ששאר הכלכלה העולמית אינה במצב משברי. ההאטה הצמיחה כבר ידועה ומגולמת: ההאטה בסין כאן כדי להשאר קדימה - מדינה לא יכולה לצמוח 12% בשנה. היא תצמח 3-4% סביב 2018-2020, קצת יותר מכלכלות המערב בשנים הקרובות – ותהפוך לכלכלה כמעט-מערבית, כלכלת צריכה. זה לא מפתיע".
לא מפתיע – אבל את הירידות אף אחד לא חזה. דיברו טלטלה, לא קריסה מוחלטת בבורסות.
"זה שינוי בכלכלה הריאלית. הכלכלה משתנה מייצור לצריכה – זה הגורם להכל. הסימפטום הוא ש'כלכלת הייצור' נגמרה -היום כבר לא מייצרים בסין".
יש מה להיות בשוק כרגע?
"שוק המניות, ככלל - הולך הצידה. כשהוא הולך הצידה יש עליות וירידות. כבר 9 חודשים שהמדדים בניו-יורק זזים הצידה, כשאירופה אמנם עלתה 10%, אבל היורו נחלש בשיעור זה.
"אחרי הירידות האחרונות יש מניות במחירים אטרקטיביים, ואני כמנהל השקעות מנסה לקחת את החברות שיעשו תוצאות טובות יותר משאר השוק. צריך להבין שרמת הסיכון עלתה, ופוטנציאל הגידול ברווחים ירד. לכן, לדעתי – אנחנו לא במצב משברי, אבל שוק המניות יילך הצידה."
כלומר ההנחה היא שהשוק לא יילך לשיאים?
"היינו בשוק שורי 7 שנים והגענו - מסיבות של מינוף, תמחור וסייקל כלכלי – לכך שהפוטנציאל בגידול רווחי החברות נהיה קטן מאוד".
אם ככה, אתה בעצם אומר 'נצלו כל עלייה כדי למכור' - כמו ג'י.פי. מורגן
"הוא אמר את זה בצורה ספקולטיבית: אני אומר - מי שהחזיק מניות ברכיב גבוה – זה זמן להוריד סיכון בשוק המניות. לא הייתי מוריד ל-0 חשיפה כי באג"ח אפשר לקבל מעט מאוד, אבל זה בהחלט תקופה להפחית סיכון בגזרת המניות".
עכשיו להוריד סיכון? גם אחרי הירידות החדות מתחילת השנה?
"הגענו למיצוי של רווחי החברות. זה מיצוי זמני, אבל אי אפשר לדעת לכמה זמן".
מספרים לנו שמחיר הנפט לא יכול להחזיק ברמות האלו לאורך זמן - ויזנק בעתיד. היית ממליץ לקנות מניות נפט כרגע בהנחה שהוא בטוח יעלה?
"אנשים פרטיים לא צריכים להתעסק עם תנודתיות כזאת. הנפט יכול גם לקרוס ל-20 דולר, המשקיעים הפרטיים יתייאשו - ולא ירוויחו את העליות שיגיעו בהמשך. כשהנט יירד ל-20 דולר יהיו סקירות בכל מקום שהוא יגיע גם ל-10 דולר. זה פשוט לא עובד - אנשים פרטיים בכלל לא צריכים להתעסק בתנודתיות כזאת - נפט סחורות וכו' ".
לסיום, בוא נדבר גם על תרחישים אופיטמיים יותר: יש סיכוי שהמגמה תשתנה בקרוב?
"באפיק האנרגיה לדוגמא, עודף ההיצע עשוי להצמטצם לאחר פשיטות רגל ומיזוגים - ומחיר הנפט יחזור ל-45 דולר לחבית, עוד השנה. זה תסריט הגיוני. תרחיש חיובי נוסף הוא שהבנק המכרזי האמריקני ירגיש שהצמיחה נמוכה מדי להעלאות ריבית - ויחזור להוריד אותן. רק על זה המדדים יעלו 10%-5% כתגובה מהירה."
זה לא ישדר ש'המצב כ"כ רע שאי אפשר להעלות ריבית', מבחינת הכלכלה לפחות?
"אבל זה המצב שהסוחרים אוהבים - זה מה שהביא ל-7 השנים הטובות ההן. רק רמיזה של יילן בנושא תספיק לכך. התסריטים האלו כמובן לא יקרו מחר - אבל בחצי השני של השנה הם בהחלט יכולים לקרות ולאושש את שוק המניות בשיעור ניכר".
- 7."היום כבר לא מייצרים בסין" ? (ל"ת)מד אין צ'איינה 28/01/2016 16:38הגב לתגובה זו
- 6.אפשרות אחרת 28/01/2016 16:34הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה היא תוצאה של התערבות מלאכותית של הנגידים בשוקי ההון, מצב לא טבעי זה יתכן שיגרום לתוצאות לא טבעיות כמו "גם ריבית נמוכה וגם משבר".
- 5.אילן 28/01/2016 16:29הגב לתגובה זוגם אם התשריטים שהוצגו ע"י ג'רי יתקיימו ברובן או בחלקן הניתוח על עתיד שוק ההון מעניין ונקי מנבואות אפוקליפטיות ופסקניות כולל "דרמות" היסטריות, להבדיל מהסגנון הנפוץ בפי "מומחים" אחרים בעולם. היה נעים לקרוא:)
- 4.אייל 28/01/2016 16:17הגב לתגובה זוכשהתפתח משבר והריבית היתה גבוהה, אזי ניתן היה לעשות שימוש בכלי הריבית כדי לעודד את השווקים. אם בכל זאת מתפתח היום משבר והריבית היא אפסית, אזי יש כלי אחד חשוב שאין לנו אפשרות להשתמש בו.
- 3.ליפי 28/01/2016 14:07הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה
- 2.מסתכל מלמעלה 28/01/2016 13:48הגב לתגובה זוכל אדם יש את דעתו האישית, ובדרך כלל הוא לא רואה דבר וחצי קדימה, רק מפעיל את מערכת ה"היגיון הבריא", כדי לצדק לעצמו את מה שהוא לא יודע/חושב. אך בפועל מה שקובע הוא מאיפה ומתי יצוץ הברבור השחור - את זה אף אחד לא רואה ולא רוצה לראות. את הברבור השחור מתחילים לראות שמתחיל להחשיך... לכן סבלנות ל"טבע" יש את המחזוריות, ומה שאנו נואמר היום לא יהיה נכון למחר... רק מי שמאמין במחזוריות ה"טבע" יכול לראות מעט קדימה - ולא לבטל את האפשרות הזאת - כי היא היחידה שעובדת מאז ומעולם. וכל השאר מנסים לנחש מה יהיה. (נביאי שקר)
- שושי 31/01/2016 09:07הגב לתגובה זואבל ג׳רי כבר מבין את זה שהברבור השחור כבר ולכן הוא מקפץ בין הטיפות ולא ממליץ באופן חד משמעי לעוף החוצה!!!
- 1.מעניין,תודה. (ל"ת)רן 28/01/2016 13:40הגב לתגובה זו
- לירן 28/01/2016 13:46הגב לתגובה זוכיף לקרוא

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
