ראיון

ג'רי קוטישטנו מתייחס לשאלה האם משבר הרסני לפנינו - או שהיה זה זעזוע חולף?

מנהל ההשקעות הבכיר ב-IBI בשיחה עם Bizportal על הנפילות בבורסות. מספק המלצה ברורה למשקיע
גיא ארז | (9)
נושאים בכתבה IBI ג'רי קוטישטנו

כאשר אנחנו נמצאים רגע לפני סיום השבוע הרביעי של 2016, מדדי המניות מסביב לעולם עדיין נסחרים בטלטלה של ממש אך עם ניצנים של ניסיונות התייצבות - והשאלה היא כמובן האם זה רק היה הקדימון למשבר גדול שבפתח - או רק עוד זעזוע חולף.

בשיחה עם ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית השקעות IBI, מסרב קוטישטנו לומר כי אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, אך מצד שני - טוען כי הגיע הזמן להפחית סיכון באפיקי ההשקעות. קוטישטנו גם מפרט כיצד הגענו למצב הנוכחי, ומציג תסריטים סבירים לשינוי מגמה בעולם.

המצב הנוכחי, כבר אפשר לקרוא לזה משבר?

"אני לא בטוח שאנחנו בהכרח במשבר. כאשר אנחנו, כמנהלי השקעות, מנסים לזהות מתי אנחנו נכסים לתקופה פחות טובה בשוק ההון – אנחנו מסתכלים על כמה מאפיינים.  שניים מהמאפיינים שהתקיימו במשברי עבר לא קיימים כרגע: אין ריבית גבוהה - בדר"כ כשמשברים החלו, למשל בשנים 2008 או 2001, שררו ריביות גבוהות בארה"ב, של סביב 5%. אין את זה כרגע – אנחנו עדיין במדיניות מרחיבה מאוד, גם אם ארה"ב תעלה ריבית בקרוב. זה לא מאפיין משברים קודמים – אלו החלו כשהריבית הייתה מאוד גבוהה, ואנשים ברחו משוקי המניות לאג"ח".

 

"דבר שני שלא קיים הוא ה'משבר' בבחינה ריאלית או פיננסית: אפשר לדבר על צמיחה נמוכה, סקטורים בעייתיים - נפט וסחורות, ואפשר להוסיף גם את סין לבעיות, שעוברת מכלכלת ייצור לכלכלת צריכה, כמו כל כלכלה במערב. זה מעבר בעייתי מכיוון ששוקי ההון של סין הם שווקים בתוליים. זה קורח המציאות בעולם. סין הייתה המפעל של העולם במשך שנים. הסינים הרוויחו יותר, נוצר מעמד ביניים, ובהמשך הם החלו לצרוך יותר בעזרת הכסף שהרוויחו. זה לא עניין של בריא או לא -  אלא עובדתית זה מה שקורה".

 

"לכן", מסביר קוטישטנו, "כשאני מסתכל  קדימה על קיומו של 'משבר' ב-2016, אני לא רואה אותו. מנגד, הדבר הבעייתי בתקופה הנוכחית הוא המינוף של החברות בעולם. סין בנתה והתפתחה ללא הפסקה, המון חברות פתחו מכרות וקדחו והפיקו נפט - כי היה לכך ביקוש מכיוון סין. החברות מינפו את עצמן על ידי הנפקת אג"ח, ועכשיו הן הגיעו לנקודת שבר: הביקוש של סין ירד מהותית: סחורת המתכות היא דוגמא טובה לכך. סין כבר לא צורכת מתכות, לדוגמא. מחירן יורד, ומבחינת החברות - עכשיו הגיע הזמן לשלם את אגרות החוב שלהן, אבל אין להן איך – כי מחירי המתכות יורדים, ההכנסות יורדות, ואין צפי לעליה בביקוש. כך נוצר המינוף במהלך 7 השנים האחרונות, וכעת לא רק שהחברות לא מרוויחות – אלא יש ספק אם הן תוכלנה לשלם את החובות שלהן".

 

וזה לא פתח למשבר? הגופים הפיננסים חשופים בצורה מטרידה

 

"רוב החוב של החברות האלו היה דרך אג"ח – הן לקחו הלוואות מהציבור, מקרנות הפנסיה וכו' (אין הכוונה לקרנות הפנסיה בארץ). 70-80 אחוז מהחוב הינו באג"ח, ומיעוטו הוא חוב לבנקים. תוסיף לכך שמאז שנת 2008 הבנקים הגדילו מאוד את ההון והיציבות בגלל הרגולציה –  והתוצאה היא שלבנקים המקרה הזה יהיה מכה קלה בכנף, לא יותר".

 

ומה עם שוק האג"ח כולו?

"ההשפעה על שוק האגח העולמי לא קטנה, ועלולה להיהפך למשברית: בינתיים חברות קטנות פושטות רגל - ויהיו עוד בהמשך. אבל זה לא אומר שאנחנו במשבר. ההשלכות הרוחביות על בנקים וחברות ביטוח הן קטנות – מסיבה פשוטה שרוב החוב הונפק באג"ח בריבית אפס. ב-2008 המצב היה הפוך ולכן היה כה מסוכן. עכשיו אני פחות דואג לגבי הבנקים. אולי יהיה קיטון ברווח שלהם -  אבל יציבות הבנקים אינה בסכנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

אז אפשר להיות רגועים? המצב 'לא כצעקתה'?

"הסיכוי המשברי כן עלה. צריך להיזהר יותר, ולהשקיע בחברות עם מאזן חזק, כאלו שהחוב שלהן אינו נטל גדול עליהן, כי יהיה קשה לחברות למחזר חובות.  צריכים להזהר בעיקר מחברות 'המעגל השני' בסקטור אנרגיה והסחורות: חברות שמייצרות צינורות להעברת נפט לדוגמא – ההדים יגיעו אליהן בהמשך. בכלל, צריך להבין שהשוק יהיה יותר תנודתי מבעבר – ולהתכונן גם לפשיטות רגל של חברות אפילו בינוניות בתחומים".

  

אבל השוק כולו נפגע מכך - לא רק חברות אלו. המדדים צנחו מתחילת השנה, יש חיתוכים בתחזיות הצמיחה בעולם.

"צריך להבין ששאר הכלכלה העולמית אינה במצב משברי. ההאטה הצמיחה  כבר ידועה ומגולמת: ההאטה בסין כאן כדי להשאר קדימה  - מדינה לא יכולה לצמוח 12% בשנה. היא תצמח 3-4% סביב 2018-2020, קצת יותר מכלכלות המערב בשנים הקרובות – ותהפוך לכלכלה כמעט-מערבית, כלכלת צריכה. זה לא מפתיע".

לא מפתיע – אבל את הירידות אף אחד לא חזה. דיברו טלטלה, לא קריסה מוחלטת בבורסות.

"זה שינוי בכלכלה הריאלית. הכלכלה משתנה מייצור לצריכה – זה הגורם להכל. הסימפטום הוא ש'כלכלת הייצור' נגמרה -היום כבר לא מייצרים בסין".

 

יש מה להיות בשוק כרגע?

"שוק המניות, ככלל  - הולך הצידה. כשהוא הולך הצידה יש עליות וירידות. כבר 9 חודשים שהמדדים בניו-יורק זזים הצידה, כשאירופה אמנם עלתה 10%, אבל היורו נחלש בשיעור זה.

"אחרי הירידות האחרונות יש מניות במחירים אטרקטיביים, ואני כמנהל השקעות מנסה לקחת את החברות שיעשו תוצאות טובות יותר משאר השוק. צריך להבין שרמת הסיכון עלתה, ופוטנציאל הגידול ברווחים ירד. לכן, לדעתי – אנחנו לא במצב משברי, אבל שוק המניות יילך הצידה."

 

כלומר ההנחה היא שהשוק לא יילך לשיאים?

"היינו בשוק שורי 7 שנים והגענו - מסיבות של מינוף, תמחור וסייקל כלכלי – לכך שהפוטנציאל בגידול רווחי החברות נהיה קטן מאוד".

אם ככה, אתה בעצם אומר 'נצלו כל עלייה כדי למכור' - כמו ג'י.פי. מורגן

"הוא אמר את זה בצורה ספקולטיבית: אני אומר -  מי שהחזיק מניות ברכיב גבוה – זה זמן להוריד סיכון בשוק המניות. לא הייתי מוריד ל-0 חשיפה כי באג"ח אפשר לקבל מעט מאוד, אבל זה בהחלט תקופה להפחית סיכון בגזרת המניות".

 

עכשיו להוריד סיכון? גם אחרי הירידות החדות מתחילת השנה?

"הגענו למיצוי של רווחי החברות. זה מיצוי זמני, אבל אי אפשר לדעת לכמה זמן".

מספרים לנו שמחיר הנפט לא יכול להחזיק ברמות האלו לאורך זמן - ויזנק בעתיד. היית ממליץ לקנות מניות נפט כרגע בהנחה שהוא בטוח יעלה?

"אנשים פרטיים לא צריכים להתעסק עם תנודתיות כזאת. הנפט יכול גם לקרוס ל-20 דולר, המשקיעים הפרטיים יתייאשו - ולא ירוויחו את העליות שיגיעו בהמשך. כשהנט יירד ל-20 דולר יהיו סקירות בכל מקום שהוא יגיע גם ל-10 דולר. זה פשוט לא עובד - אנשים פרטיים בכלל לא צריכים להתעסק בתנודתיות כזאת - נפט סחורות וכו' ".

לסיום, בוא נדבר גם על תרחישים אופיטמיים יותר: יש סיכוי שהמגמה תשתנה בקרוב?

"באפיק האנרגיה לדוגמא, עודף ההיצע עשוי להצמטצם לאחר פשיטות רגל ומיזוגים - ומחיר הנפט יחזור ל-45 דולר לחבית, עוד השנה. זה תסריט הגיוני.  תרחיש חיובי נוסף הוא שהבנק המכרזי האמריקני ירגיש שהצמיחה נמוכה מדי להעלאות ריבית - ויחזור להוריד אותן. רק על זה המדדים יעלו 10%-5% כתגובה מהירה."

זה לא ישדר ש'המצב כ"כ רע שאי אפשר להעלות ריבית', מבחינת הכלכלה לפחות?

"אבל זה המצב שהסוחרים אוהבים - זה מה שהביא ל-7 השנים הטובות ההן. רק רמיזה של יילן בנושא תספיק לכך. התסריטים האלו כמובן לא יקרו מחר - אבל בחצי השני של השנה הם בהחלט יכולים לקרות ולאושש את שוק המניות בשיעור ניכר".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    "היום כבר לא מייצרים בסין" ? (ל"ת)
    מד אין צ'איינה 28/01/2016 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אפשרות אחרת 28/01/2016 16:34
    הגב לתגובה זו
    הריבית הנמוכה היא תוצאה של התערבות מלאכותית של הנגידים בשוקי ההון, מצב לא טבעי זה יתכן שיגרום לתוצאות לא טבעיות כמו "גם ריבית נמוכה וגם משבר".
  • 5.
    אילן 28/01/2016 16:29
    הגב לתגובה זו
    גם אם התשריטים שהוצגו ע"י ג'רי יתקיימו ברובן או בחלקן הניתוח על עתיד שוק ההון מעניין ונקי מנבואות אפוקליפטיות ופסקניות כולל "דרמות" היסטריות, להבדיל מהסגנון הנפוץ בפי "מומחים" אחרים בעולם. היה נעים לקרוא:)
  • 4.
    אייל 28/01/2016 16:17
    הגב לתגובה זו
    כשהתפתח משבר והריבית היתה גבוהה, אזי ניתן היה לעשות שימוש בכלי הריבית כדי לעודד את השווקים. אם בכל זאת מתפתח היום משבר והריבית היא אפסית, אזי יש כלי אחד חשוב שאין לנו אפשרות להשתמש בו.
  • 3.
    ליפי 28/01/2016 14:07
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם כל מילה
  • 2.
    מסתכל מלמעלה 28/01/2016 13:48
    הגב לתגובה זו
    כל אדם יש את דעתו האישית, ובדרך כלל הוא לא רואה דבר וחצי קדימה, רק מפעיל את מערכת ה"היגיון הבריא", כדי לצדק לעצמו את מה שהוא לא יודע/חושב. אך בפועל מה שקובע הוא מאיפה ומתי יצוץ הברבור השחור - את זה אף אחד לא רואה ולא רוצה לראות. את הברבור השחור מתחילים לראות שמתחיל להחשיך... לכן סבלנות ל"טבע" יש את המחזוריות, ומה שאנו נואמר היום לא יהיה נכון למחר... רק מי שמאמין במחזוריות ה"טבע" יכול לראות מעט קדימה - ולא לבטל את האפשרות הזאת - כי היא היחידה שעובדת מאז ומעולם. וכל השאר מנסים לנחש מה יהיה. (נביאי שקר)
  • שושי 31/01/2016 09:07
    הגב לתגובה זו
    אבל ג׳רי כבר מבין את זה שהברבור השחור כבר ולכן הוא מקפץ בין הטיפות ולא ממליץ באופן חד משמעי לעוף החוצה!!!
  • 1.
    מעניין,תודה. (ל"ת)
    רן 28/01/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
  • לירן 28/01/2016 13:46
    הגב לתגובה זו
    כיף לקרוא
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?