ג'רי קוטישטנו מתייחס לשאלה האם משבר הרסני לפנינו - או שהיה זה זעזוע חולף?
כאשר אנחנו נמצאים רגע לפני סיום השבוע הרביעי של 2016, מדדי המניות מסביב לעולם עדיין נסחרים בטלטלה של ממש אך עם ניצנים של ניסיונות התייצבות - והשאלה היא כמובן האם זה רק היה הקדימון למשבר גדול שבפתח - או רק עוד זעזוע חולף.
בשיחה עם ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית השקעות IBI, מסרב קוטישטנו לומר כי אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, אך מצד שני - טוען כי הגיע הזמן להפחית סיכון באפיקי ההשקעות. קוטישטנו גם מפרט כיצד הגענו למצב הנוכחי, ומציג תסריטים סבירים לשינוי מגמה בעולם.
המצב הנוכחי, כבר אפשר לקרוא לזה משבר?
"אני לא בטוח שאנחנו בהכרח במשבר. כאשר אנחנו, כמנהלי השקעות, מנסים לזהות מתי אנחנו נכסים לתקופה פחות טובה בשוק ההון – אנחנו מסתכלים על כמה מאפיינים. שניים מהמאפיינים שהתקיימו במשברי עבר לא קיימים כרגע: אין ריבית גבוהה - בדר"כ כשמשברים החלו, למשל בשנים 2008 או 2001, שררו ריביות גבוהות בארה"ב, של סביב 5%. אין את זה כרגע – אנחנו עדיין במדיניות מרחיבה מאוד, גם אם ארה"ב תעלה ריבית בקרוב. זה לא מאפיין משברים קודמים – אלו החלו כשהריבית הייתה מאוד גבוהה, ואנשים ברחו משוקי המניות לאג"ח".
"דבר שני שלא קיים הוא ה'משבר' בבחינה ריאלית או פיננסית: אפשר לדבר על צמיחה נמוכה, סקטורים בעייתיים - נפט וסחורות, ואפשר להוסיף גם את סין לבעיות, שעוברת מכלכלת ייצור לכלכלת צריכה, כמו כל כלכלה במערב. זה מעבר בעייתי מכיוון ששוקי ההון של סין הם שווקים בתוליים. זה קורח המציאות בעולם. סין הייתה המפעל של העולם במשך שנים. הסינים הרוויחו יותר, נוצר מעמד ביניים, ובהמשך הם החלו לצרוך יותר בעזרת הכסף שהרוויחו. זה לא עניין של בריא או לא - אלא עובדתית זה מה שקורה".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לכן", מסביר קוטישטנו, "כשאני מסתכל קדימה על קיומו של 'משבר' ב-2016, אני לא רואה אותו. מנגד, הדבר הבעייתי בתקופה הנוכחית הוא המינוף של החברות בעולם. סין בנתה והתפתחה ללא הפסקה, המון חברות פתחו מכרות וקדחו והפיקו נפט - כי היה לכך ביקוש מכיוון סין. החברות מינפו את עצמן על ידי הנפקת אג"ח, ועכשיו הן הגיעו לנקודת שבר: הביקוש של סין ירד מהותית: סחורת המתכות היא דוגמא טובה לכך. סין כבר לא צורכת מתכות, לדוגמא. מחירן יורד, ומבחינת החברות - עכשיו הגיע הזמן לשלם את אגרות החוב שלהן, אבל אין להן איך – כי מחירי המתכות יורדים, ההכנסות יורדות, ואין צפי לעליה בביקוש. כך נוצר המינוף במהלך 7 השנים האחרונות, וכעת לא רק שהחברות לא מרוויחות – אלא יש ספק אם הן תוכלנה לשלם את החובות שלהן".
וזה לא פתח למשבר? הגופים הפיננסים חשופים בצורה מטרידה
"רוב החוב של החברות האלו היה דרך אג"ח – הן לקחו הלוואות מהציבור, מקרנות הפנסיה וכו' (אין הכוונה לקרנות הפנסיה בארץ). 70-80 אחוז מהחוב הינו באג"ח, ומיעוטו הוא חוב לבנקים. תוסיף לכך שמאז שנת 2008 הבנקים הגדילו מאוד את ההון והיציבות בגלל הרגולציה – והתוצאה היא שלבנקים המקרה הזה יהיה מכה קלה בכנף, לא יותר".
ומה עם שוק האג"ח כולו?
"ההשפעה על שוק האגח העולמי לא קטנה, ועלולה להיהפך למשברית: בינתיים חברות קטנות פושטות רגל - ויהיו עוד בהמשך. אבל זה לא אומר שאנחנו במשבר. ההשלכות הרוחביות על בנקים וחברות ביטוח הן קטנות – מסיבה פשוטה שרוב החוב הונפק באג"ח בריבית אפס. ב-2008 המצב היה הפוך ולכן היה כה מסוכן. עכשיו אני פחות דואג לגבי הבנקים. אולי יהיה קיטון ברווח שלהם - אבל יציבות הבנקים אינה בסכנה".
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
אז אפשר להיות רגועים? המצב 'לא כצעקתה'?
"הסיכוי המשברי כן עלה. צריך להיזהר יותר, ולהשקיע בחברות עם מאזן חזק, כאלו שהחוב שלהן אינו נטל גדול עליהן, כי יהיה קשה לחברות למחזר חובות. צריכים להזהר בעיקר מחברות 'המעגל השני' בסקטור אנרגיה והסחורות: חברות שמייצרות צינורות להעברת נפט לדוגמא – ההדים יגיעו אליהן בהמשך. בכלל, צריך להבין שהשוק יהיה יותר תנודתי מבעבר – ולהתכונן גם לפשיטות רגל של חברות אפילו בינוניות בתחומים".
אבל השוק כולו נפגע מכך - לא רק חברות אלו. המדדים צנחו מתחילת השנה, יש חיתוכים בתחזיות הצמיחה בעולם.
"צריך להבין ששאר הכלכלה העולמית אינה במצב משברי. ההאטה הצמיחה כבר ידועה ומגולמת: ההאטה בסין כאן כדי להשאר קדימה - מדינה לא יכולה לצמוח 12% בשנה. היא תצמח 3-4% סביב 2018-2020, קצת יותר מכלכלות המערב בשנים הקרובות – ותהפוך לכלכלה כמעט-מערבית, כלכלת צריכה. זה לא מפתיע".
לא מפתיע – אבל את הירידות אף אחד לא חזה. דיברו טלטלה, לא קריסה מוחלטת בבורסות.
"זה שינוי בכלכלה הריאלית. הכלכלה משתנה מייצור לצריכה – זה הגורם להכל. הסימפטום הוא ש'כלכלת הייצור' נגמרה -היום כבר לא מייצרים בסין".
יש מה להיות בשוק כרגע?
"שוק המניות, ככלל - הולך הצידה. כשהוא הולך הצידה יש עליות וירידות. כבר 9 חודשים שהמדדים בניו-יורק זזים הצידה, כשאירופה אמנם עלתה 10%, אבל היורו נחלש בשיעור זה.
"אחרי הירידות האחרונות יש מניות במחירים אטרקטיביים, ואני כמנהל השקעות מנסה לקחת את החברות שיעשו תוצאות טובות יותר משאר השוק. צריך להבין שרמת הסיכון עלתה, ופוטנציאל הגידול ברווחים ירד. לכן, לדעתי – אנחנו לא במצב משברי, אבל שוק המניות יילך הצידה."
כלומר ההנחה היא שהשוק לא יילך לשיאים?
"היינו בשוק שורי 7 שנים והגענו - מסיבות של מינוף, תמחור וסייקל כלכלי – לכך שהפוטנציאל בגידול רווחי החברות נהיה קטן מאוד".
אם ככה, אתה בעצם אומר 'נצלו כל עלייה כדי למכור' - כמו ג'י.פי. מורגן
"הוא אמר את זה בצורה ספקולטיבית: אני אומר - מי שהחזיק מניות ברכיב גבוה – זה זמן להוריד סיכון בשוק המניות. לא הייתי מוריד ל-0 חשיפה כי באג"ח אפשר לקבל מעט מאוד, אבל זה בהחלט תקופה להפחית סיכון בגזרת המניות".
עכשיו להוריד סיכון? גם אחרי הירידות החדות מתחילת השנה?
"הגענו למיצוי של רווחי החברות. זה מיצוי זמני, אבל אי אפשר לדעת לכמה זמן".
מספרים לנו שמחיר הנפט לא יכול להחזיק ברמות האלו לאורך זמן - ויזנק בעתיד. היית ממליץ לקנות מניות נפט כרגע בהנחה שהוא בטוח יעלה?
"אנשים פרטיים לא צריכים להתעסק עם תנודתיות כזאת. הנפט יכול גם לקרוס ל-20 דולר, המשקיעים הפרטיים יתייאשו - ולא ירוויחו את העליות שיגיעו בהמשך. כשהנט יירד ל-20 דולר יהיו סקירות בכל מקום שהוא יגיע גם ל-10 דולר. זה פשוט לא עובד - אנשים פרטיים בכלל לא צריכים להתעסק בתנודתיות כזאת - נפט סחורות וכו' ".
לסיום, בוא נדבר גם על תרחישים אופיטמיים יותר: יש סיכוי שהמגמה תשתנה בקרוב?
"באפיק האנרגיה לדוגמא, עודף ההיצע עשוי להצמטצם לאחר פשיטות רגל ומיזוגים - ומחיר הנפט יחזור ל-45 דולר לחבית, עוד השנה. זה תסריט הגיוני. תרחיש חיובי נוסף הוא שהבנק המכרזי האמריקני ירגיש שהצמיחה נמוכה מדי להעלאות ריבית - ויחזור להוריד אותן. רק על זה המדדים יעלו 10%-5% כתגובה מהירה."
זה לא ישדר ש'המצב כ"כ רע שאי אפשר להעלות ריבית', מבחינת הכלכלה לפחות?
"אבל זה המצב שהסוחרים אוהבים - זה מה שהביא ל-7 השנים הטובות ההן. רק רמיזה של יילן בנושא תספיק לכך. התסריטים האלו כמובן לא יקרו מחר - אבל בחצי השני של השנה הם בהחלט יכולים לקרות ולאושש את שוק המניות בשיעור ניכר".
- 7."היום כבר לא מייצרים בסין" ? (ל"ת)מד אין צ'איינה 28/01/2016 16:38הגב לתגובה זו
- 6.אפשרות אחרת 28/01/2016 16:34הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה היא תוצאה של התערבות מלאכותית של הנגידים בשוקי ההון, מצב לא טבעי זה יתכן שיגרום לתוצאות לא טבעיות כמו "גם ריבית נמוכה וגם משבר".
- 5.אילן 28/01/2016 16:29הגב לתגובה זוגם אם התשריטים שהוצגו ע"י ג'רי יתקיימו ברובן או בחלקן הניתוח על עתיד שוק ההון מעניין ונקי מנבואות אפוקליפטיות ופסקניות כולל "דרמות" היסטריות, להבדיל מהסגנון הנפוץ בפי "מומחים" אחרים בעולם. היה נעים לקרוא:)
- 4.אייל 28/01/2016 16:17הגב לתגובה זוכשהתפתח משבר והריבית היתה גבוהה, אזי ניתן היה לעשות שימוש בכלי הריבית כדי לעודד את השווקים. אם בכל זאת מתפתח היום משבר והריבית היא אפסית, אזי יש כלי אחד חשוב שאין לנו אפשרות להשתמש בו.
- 3.ליפי 28/01/2016 14:07הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה
- 2.מסתכל מלמעלה 28/01/2016 13:48הגב לתגובה זוכל אדם יש את דעתו האישית, ובדרך כלל הוא לא רואה דבר וחצי קדימה, רק מפעיל את מערכת ה"היגיון הבריא", כדי לצדק לעצמו את מה שהוא לא יודע/חושב. אך בפועל מה שקובע הוא מאיפה ומתי יצוץ הברבור השחור - את זה אף אחד לא רואה ולא רוצה לראות. את הברבור השחור מתחילים לראות שמתחיל להחשיך... לכן סבלנות ל"טבע" יש את המחזוריות, ומה שאנו נואמר היום לא יהיה נכון למחר... רק מי שמאמין במחזוריות ה"טבע" יכול לראות מעט קדימה - ולא לבטל את האפשרות הזאת - כי היא היחידה שעובדת מאז ומעולם. וכל השאר מנסים לנחש מה יהיה. (נביאי שקר)
- שושי 31/01/2016 09:07הגב לתגובה זואבל ג׳רי כבר מבין את זה שהברבור השחור כבר ולכן הוא מקפץ בין הטיפות ולא ממליץ באופן חד משמעי לעוף החוצה!!!
- 1.מעניין,תודה. (ל"ת)רן 28/01/2016 13:40הגב לתגובה זו
- לירן 28/01/2016 13:46הגב לתגובה זוכיף לקרוא
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מאבדות 2.1% - המדדים בעליות של עד 0.5%
ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, אדום בוהק בביטוח שממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.
חלל תקשורת חלל
תקשורת צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל
עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת
השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
