ג'רי קוטישטנו מתייחס לשאלה האם משבר הרסני לפנינו - או שהיה זה זעזוע חולף?
כאשר אנחנו נמצאים רגע לפני סיום השבוע הרביעי של 2016, מדדי המניות מסביב לעולם עדיין נסחרים בטלטלה של ממש אך עם ניצנים של ניסיונות התייצבות - והשאלה היא כמובן האם זה רק היה הקדימון למשבר גדול שבפתח - או רק עוד זעזוע חולף.
בשיחה עם ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית השקעות IBI, מסרב קוטישטנו לומר כי אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, אך מצד שני - טוען כי הגיע הזמן להפחית סיכון באפיקי ההשקעות. קוטישטנו גם מפרט כיצד הגענו למצב הנוכחי, ומציג תסריטים סבירים לשינוי מגמה בעולם.
המצב הנוכחי, כבר אפשר לקרוא לזה משבר?
"אני לא בטוח שאנחנו בהכרח במשבר. כאשר אנחנו, כמנהלי השקעות, מנסים לזהות מתי אנחנו נכסים לתקופה פחות טובה בשוק ההון – אנחנו מסתכלים על כמה מאפיינים. שניים מהמאפיינים שהתקיימו במשברי עבר לא קיימים כרגע: אין ריבית גבוהה - בדר"כ כשמשברים החלו, למשל בשנים 2008 או 2001, שררו ריביות גבוהות בארה"ב, של סביב 5%. אין את זה כרגע – אנחנו עדיין במדיניות מרחיבה מאוד, גם אם ארה"ב תעלה ריבית בקרוב. זה לא מאפיין משברים קודמים – אלו החלו כשהריבית הייתה מאוד גבוהה, ואנשים ברחו משוקי המניות לאג"ח".
"דבר שני שלא קיים הוא ה'משבר' בבחינה ריאלית או פיננסית: אפשר לדבר על צמיחה נמוכה, סקטורים בעייתיים - נפט וסחורות, ואפשר להוסיף גם את סין לבעיות, שעוברת מכלכלת ייצור לכלכלת צריכה, כמו כל כלכלה במערב. זה מעבר בעייתי מכיוון ששוקי ההון של סין הם שווקים בתוליים. זה קורח המציאות בעולם. סין הייתה המפעל של העולם במשך שנים. הסינים הרוויחו יותר, נוצר מעמד ביניים, ובהמשך הם החלו לצרוך יותר בעזרת הכסף שהרוויחו. זה לא עניין של בריא או לא - אלא עובדתית זה מה שקורה".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לכן", מסביר קוטישטנו, "כשאני מסתכל קדימה על קיומו של 'משבר' ב-2016, אני לא רואה אותו. מנגד, הדבר הבעייתי בתקופה הנוכחית הוא המינוף של החברות בעולם. סין בנתה והתפתחה ללא הפסקה, המון חברות פתחו מכרות וקדחו והפיקו נפט - כי היה לכך ביקוש מכיוון סין. החברות מינפו את עצמן על ידי הנפקת אג"ח, ועכשיו הן הגיעו לנקודת שבר: הביקוש של סין ירד מהותית: סחורת המתכות היא דוגמא טובה לכך. סין כבר לא צורכת מתכות, לדוגמא. מחירן יורד, ומבחינת החברות - עכשיו הגיע הזמן לשלם את אגרות החוב שלהן, אבל אין להן איך – כי מחירי המתכות יורדים, ההכנסות יורדות, ואין צפי לעליה בביקוש. כך נוצר המינוף במהלך 7 השנים האחרונות, וכעת לא רק שהחברות לא מרוויחות – אלא יש ספק אם הן תוכלנה לשלם את החובות שלהן".
וזה לא פתח למשבר? הגופים הפיננסים חשופים בצורה מטרידה
"רוב החוב של החברות האלו היה דרך אג"ח – הן לקחו הלוואות מהציבור, מקרנות הפנסיה וכו' (אין הכוונה לקרנות הפנסיה בארץ). 70-80 אחוז מהחוב הינו באג"ח, ומיעוטו הוא חוב לבנקים. תוסיף לכך שמאז שנת 2008 הבנקים הגדילו מאוד את ההון והיציבות בגלל הרגולציה – והתוצאה היא שלבנקים המקרה הזה יהיה מכה קלה בכנף, לא יותר".
ומה עם שוק האג"ח כולו?
"ההשפעה על שוק האגח העולמי לא קטנה, ועלולה להיהפך למשברית: בינתיים חברות קטנות פושטות רגל - ויהיו עוד בהמשך. אבל זה לא אומר שאנחנו במשבר. ההשלכות הרוחביות על בנקים וחברות ביטוח הן קטנות – מסיבה פשוטה שרוב החוב הונפק באג"ח בריבית אפס. ב-2008 המצב היה הפוך ולכן היה כה מסוכן. עכשיו אני פחות דואג לגבי הבנקים. אולי יהיה קיטון ברווח שלהם - אבל יציבות הבנקים אינה בסכנה".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
אז אפשר להיות רגועים? המצב 'לא כצעקתה'?
"הסיכוי המשברי כן עלה. צריך להיזהר יותר, ולהשקיע בחברות עם מאזן חזק, כאלו שהחוב שלהן אינו נטל גדול עליהן, כי יהיה קשה לחברות למחזר חובות. צריכים להזהר בעיקר מחברות 'המעגל השני' בסקטור אנרגיה והסחורות: חברות שמייצרות צינורות להעברת נפט לדוגמא – ההדים יגיעו אליהן בהמשך. בכלל, צריך להבין שהשוק יהיה יותר תנודתי מבעבר – ולהתכונן גם לפשיטות רגל של חברות אפילו בינוניות בתחומים".
אבל השוק כולו נפגע מכך - לא רק חברות אלו. המדדים צנחו מתחילת השנה, יש חיתוכים בתחזיות הצמיחה בעולם.
"צריך להבין ששאר הכלכלה העולמית אינה במצב משברי. ההאטה הצמיחה כבר ידועה ומגולמת: ההאטה בסין כאן כדי להשאר קדימה - מדינה לא יכולה לצמוח 12% בשנה. היא תצמח 3-4% סביב 2018-2020, קצת יותר מכלכלות המערב בשנים הקרובות – ותהפוך לכלכלה כמעט-מערבית, כלכלת צריכה. זה לא מפתיע".
לא מפתיע – אבל את הירידות אף אחד לא חזה. דיברו טלטלה, לא קריסה מוחלטת בבורסות.
"זה שינוי בכלכלה הריאלית. הכלכלה משתנה מייצור לצריכה – זה הגורם להכל. הסימפטום הוא ש'כלכלת הייצור' נגמרה -היום כבר לא מייצרים בסין".
יש מה להיות בשוק כרגע?
"שוק המניות, ככלל - הולך הצידה. כשהוא הולך הצידה יש עליות וירידות. כבר 9 חודשים שהמדדים בניו-יורק זזים הצידה, כשאירופה אמנם עלתה 10%, אבל היורו נחלש בשיעור זה.
"אחרי הירידות האחרונות יש מניות במחירים אטרקטיביים, ואני כמנהל השקעות מנסה לקחת את החברות שיעשו תוצאות טובות יותר משאר השוק. צריך להבין שרמת הסיכון עלתה, ופוטנציאל הגידול ברווחים ירד. לכן, לדעתי – אנחנו לא במצב משברי, אבל שוק המניות יילך הצידה."
כלומר ההנחה היא שהשוק לא יילך לשיאים?
"היינו בשוק שורי 7 שנים והגענו - מסיבות של מינוף, תמחור וסייקל כלכלי – לכך שהפוטנציאל בגידול רווחי החברות נהיה קטן מאוד".
אם ככה, אתה בעצם אומר 'נצלו כל עלייה כדי למכור' - כמו ג'י.פי. מורגן
"הוא אמר את זה בצורה ספקולטיבית: אני אומר - מי שהחזיק מניות ברכיב גבוה – זה זמן להוריד סיכון בשוק המניות. לא הייתי מוריד ל-0 חשיפה כי באג"ח אפשר לקבל מעט מאוד, אבל זה בהחלט תקופה להפחית סיכון בגזרת המניות".
עכשיו להוריד סיכון? גם אחרי הירידות החדות מתחילת השנה?
"הגענו למיצוי של רווחי החברות. זה מיצוי זמני, אבל אי אפשר לדעת לכמה זמן".
מספרים לנו שמחיר הנפט לא יכול להחזיק ברמות האלו לאורך זמן - ויזנק בעתיד. היית ממליץ לקנות מניות נפט כרגע בהנחה שהוא בטוח יעלה?
"אנשים פרטיים לא צריכים להתעסק עם תנודתיות כזאת. הנפט יכול גם לקרוס ל-20 דולר, המשקיעים הפרטיים יתייאשו - ולא ירוויחו את העליות שיגיעו בהמשך. כשהנט יירד ל-20 דולר יהיו סקירות בכל מקום שהוא יגיע גם ל-10 דולר. זה פשוט לא עובד - אנשים פרטיים בכלל לא צריכים להתעסק בתנודתיות כזאת - נפט סחורות וכו' ".
לסיום, בוא נדבר גם על תרחישים אופיטמיים יותר: יש סיכוי שהמגמה תשתנה בקרוב?
"באפיק האנרגיה לדוגמא, עודף ההיצע עשוי להצמטצם לאחר פשיטות רגל ומיזוגים - ומחיר הנפט יחזור ל-45 דולר לחבית, עוד השנה. זה תסריט הגיוני. תרחיש חיובי נוסף הוא שהבנק המכרזי האמריקני ירגיש שהצמיחה נמוכה מדי להעלאות ריבית - ויחזור להוריד אותן. רק על זה המדדים יעלו 10%-5% כתגובה מהירה."
זה לא ישדר ש'המצב כ"כ רע שאי אפשר להעלות ריבית', מבחינת הכלכלה לפחות?
"אבל זה המצב שהסוחרים אוהבים - זה מה שהביא ל-7 השנים הטובות ההן. רק רמיזה של יילן בנושא תספיק לכך. התסריטים האלו כמובן לא יקרו מחר - אבל בחצי השני של השנה הם בהחלט יכולים לקרות ולאושש את שוק המניות בשיעור ניכר".
- 7."היום כבר לא מייצרים בסין" ? (ל"ת)מד אין צ'איינה 28/01/2016 16:38הגב לתגובה זו
- 6.אפשרות אחרת 28/01/2016 16:34הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה היא תוצאה של התערבות מלאכותית של הנגידים בשוקי ההון, מצב לא טבעי זה יתכן שיגרום לתוצאות לא טבעיות כמו "גם ריבית נמוכה וגם משבר".
- 5.אילן 28/01/2016 16:29הגב לתגובה זוגם אם התשריטים שהוצגו ע"י ג'רי יתקיימו ברובן או בחלקן הניתוח על עתיד שוק ההון מעניין ונקי מנבואות אפוקליפטיות ופסקניות כולל "דרמות" היסטריות, להבדיל מהסגנון הנפוץ בפי "מומחים" אחרים בעולם. היה נעים לקרוא:)
- 4.אייל 28/01/2016 16:17הגב לתגובה זוכשהתפתח משבר והריבית היתה גבוהה, אזי ניתן היה לעשות שימוש בכלי הריבית כדי לעודד את השווקים. אם בכל זאת מתפתח היום משבר והריבית היא אפסית, אזי יש כלי אחד חשוב שאין לנו אפשרות להשתמש בו.
- 3.ליפי 28/01/2016 14:07הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה
- 2.מסתכל מלמעלה 28/01/2016 13:48הגב לתגובה זוכל אדם יש את דעתו האישית, ובדרך כלל הוא לא רואה דבר וחצי קדימה, רק מפעיל את מערכת ה"היגיון הבריא", כדי לצדק לעצמו את מה שהוא לא יודע/חושב. אך בפועל מה שקובע הוא מאיפה ומתי יצוץ הברבור השחור - את זה אף אחד לא רואה ולא רוצה לראות. את הברבור השחור מתחילים לראות שמתחיל להחשיך... לכן סבלנות ל"טבע" יש את המחזוריות, ומה שאנו נואמר היום לא יהיה נכון למחר... רק מי שמאמין במחזוריות ה"טבע" יכול לראות מעט קדימה - ולא לבטל את האפשרות הזאת - כי היא היחידה שעובדת מאז ומעולם. וכל השאר מנסים לנחש מה יהיה. (נביאי שקר)
- שושי 31/01/2016 09:07הגב לתגובה זואבל ג׳רי כבר מבין את זה שהברבור השחור כבר ולכן הוא מקפץ בין הטיפות ולא ממליץ באופן חד משמעי לעוף החוצה!!!
- 1.מעניין,תודה. (ל"ת)רן 28/01/2016 13:40הגב לתגובה זו
- לירן 28/01/2016 13:46הגב לתגובה זוכיף לקרוא

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
