יו"ר רשות ני"ע: "מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות"
פרופ' שמואל האוזר: "הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש"
רשות ניירות ערך ערכה היום "שולחן עגול" במשרדי הרשות בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון". יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".
לדיון הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, דן פרופר, יו"ר חברת אסם, משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.
הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.
הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על פער רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.
- עתירה נגד המפקח על הבנקים: חשוף את הפרטים המלאים של המשכנתאות בישראל
- חייבים לבנק: 239 אלף תיקים - כמה על פיגורי משכנתא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן: "אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".
- 6.איל 03/03/2015 11:33הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתבינו שבעל שליטה דומיננטי בחברה אחרי שהוא גייס מספיק כסף בבורסה, האינטרס שלו שהמניה תרד כמה שיותר. ככל שהחברה שווה פחות בבורסה ככה הוא צריך פחות כסף לקנות אותה החוצה. פתרון - לאף חברה נסחרת בבורסה לא יהיה בעל שליטה עם מעל ל20% ממניות החברה. ככה יהיה פיזור גדול ונכון של המניות לציבור ולבעל השליטה לא יהיה אינטרס לקנות את החברה החוצה. רוב הנסדא"ק הוא כזה.
- 5.סוחר הפשוט 02/03/2015 19:38הגב לתגובה זויום יום 500 תראו לי עוד משרד שמקבל אגרה של 500 שקל במינימום כל יום תורידו מיסים תנו לעם לסחור עלות מסחר של 0.02 או 0.03 תורידו מס על רווחי הון תחזירו את הבורסה לחיים הרגתם את כולם הקטנים מתים והגדולים הלכו לשחות במקום אחר
- 4.מומי 02/03/2015 17:37הגב לתגובה זונגיע הזמן להפסיק ההפקרות שמתחוללת בבורסה
- סוחר הפשוט 02/03/2015 19:40הגב לתגובה זוחברות נמחקות מהמסחר בארץ כל יום ועוברות להירשם בבורסות בחול אין לך מושג על מה אתה מדבר רק ניזון מסיסמאות של ההוא וההוא
- 3.אילן 02/03/2015 17:13הגב לתגובה זוהובלתם את שוק ההון לאבדון ואתם ממשיכים באותה הדרך בלי שאתם באמת מבינים מה אתם עושים. טוב לא יצא מזה
- 2.תעלה את המס ל 50 אחוזים וגם אופציות יומיות (ל"ת)להאוזנר 02/03/2015 16:25הגב לתגובה זו
- 1.רק ממבט על מי הזמנתם - אתם לא בדרך הנכונה... (ל"ת)Z 02/03/2015 15:49הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאיבנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
בנק לאומי ישיק תוכנית עשיית שוק ייעודית למניה ולאופציות, בשיתוף עידן מכשירים פיננסיים ופרוקסימה דינמיקס; עושי השוק יחויבו בציטוטים יומיים של 500 אלף שקל לכל הפחות ובמרווח שלא יעלה על 0.2%
לאומי הבורסה לניירות ערך מודיעה על התקשרותה עם בנק לאומי בתוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made). הבנק יצטרף לתוכנית עשיית השוק הייעודית תוך שהוא ממנה עושי שוק הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של מניות הבנק. בנק לאומי הוא הבנק הראשון שבוחר ליזום תוכנית
עשיית שוק גם באופציות הבנק. מדובר במהלך חדשני התומך בפיתוח שוק הנגזרים הישראלי במטרה להנגישו למשקיעים כמקובל בעולם.
הבורסה גם מדווחת היום כי בנק לאומי בחר שני גופים פיננסים מובילים עידן מכשירים פיננסים מקבוצת ברק קפיטל ופרוקסימה דינמיקס, כעושי
השוק בתוכנית עשיית השוק הייעודית של הבנק. מדובר בשני גופים פיננסים בולטים בשוק ההון הישראלי, כאשר פרוקסימה מצטרף לראשונה ל- 6 עושי השוק האחרים הפועלים בבורסה הישראלית ונכון לימים אלו קיימים כבר 7 גופים פיננסים הפועלים בתוכניות הנזילות השונות שמפעילה הבורסה.
מניית בנק לאומי היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, עם שווי שוק של כ- 95 מיליארד שקל ובעלת הסחירות הגבוהה ביותר עם כ- 212 מיליון שקל ביום, ב- 90 ימי המסחר האחרונים.
תוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made) של הבורסה הינה תוכנית
חדשנית המאפשרת לחברות הציבוריות לבחור מודל עשיית שוק מותאם אישית לצרכיהן. הבנק בחר לאמץ את התוכנית הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של הבנק, וזאת במטרה לייצר ערך עבור המשקיעים המקומיים והזרים, באמצעות הגדלת הכמויות המצוטטות בספר הפקודות וצמצום מרווחי הציטוט
בכמויות גדולות, יותר מהקיים כיום.
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני הגופים הפיננסים שיבצעו את עשיית השוק יחוייבו לצטט מדי יום בספר הפקודות של מניית הבנק בהיקף מינימלי של 500 אלף ש"ח ובמרווח שלא יעלה על 0.2%. מדובר על ערכי שיא של נזילות שנקבעו
למניה בבורסה בתל אביב עד היום. ציטוטים אלו עשויים להביא להגדלה משמעותית של רמות הנזילות במניות הבנק, להוזלת עלויות הקנייה והמכירה עבור המשקיעים ולהגברת האטרקטיביות של המניה עבור שחקנים מוסדיים, בינלאומיים והציבור הרחב.
