יו"ר רשות ני"ע: "מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות"

פרופ' שמואל האוזר: "הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש"

אבי שאולי | (7)

רשות ניירות ערך ערכה היום "שולחן עגול" במשרדי הרשות בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון". יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".

לדיון הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, דן פרופר, יו"ר חברת אסם, משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.

הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על פער רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.

הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן: "אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איל 03/03/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שתבינו שבעל שליטה דומיננטי בחברה אחרי שהוא גייס מספיק כסף בבורסה, האינטרס שלו שהמניה תרד כמה שיותר. ככל שהחברה שווה פחות בבורסה ככה הוא צריך פחות כסף לקנות אותה החוצה. פתרון - לאף חברה נסחרת בבורסה לא יהיה בעל שליטה עם מעל ל20% ממניות החברה. ככה יהיה פיזור גדול ונכון של המניות לציבור ולבעל השליטה לא יהיה אינטרס לקנות את החברה החוצה. רוב הנסדא"ק הוא כזה.
  • 5.
    סוחר הפשוט 02/03/2015 19:38
    הגב לתגובה זו
    יום יום 500 תראו לי עוד משרד שמקבל אגרה של 500 שקל במינימום כל יום תורידו מיסים תנו לעם לסחור עלות מסחר של 0.02 או 0.03 תורידו מס על רווחי הון תחזירו את הבורסה לחיים הרגתם את כולם הקטנים מתים והגדולים הלכו לשחות במקום אחר
  • 4.
    מומי 02/03/2015 17:37
    הגב לתגובה זו
    נגיע הזמן להפסיק ההפקרות שמתחוללת בבורסה
  • סוחר הפשוט 02/03/2015 19:40
    הגב לתגובה זו
    חברות נמחקות מהמסחר בארץ כל יום ועוברות להירשם בבורסות בחול אין לך מושג על מה אתה מדבר רק ניזון מסיסמאות של ההוא וההוא
  • 3.
    אילן 02/03/2015 17:13
    הגב לתגובה זו
    הובלתם את שוק ההון לאבדון ואתם ממשיכים באותה הדרך בלי שאתם באמת מבינים מה אתם עושים. טוב לא יצא מזה
  • 2.
    תעלה את המס ל 50 אחוזים וגם אופציות יומיות (ל"ת)
    להאוזנר 02/03/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק ממבט על מי הזמנתם - אתם לא בדרך הנכונה... (ל"ת)
    Z 02/03/2015 15:49
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.