אחרי הנפקת הזכויות באידיבי פיתוח: מוטי בן-משה דורש מאדוארדו אלשטיין להצטרף לרכישת המניות

הסכסוך בין בעלי השליטה בחברת ההחזקות נמשך לאחר שאדוארדו אלשטיין השתתף לבדו בהנפקת הזכויות
אבי שאולי | (3)

אחרי שנמנע מלהשתתף בהנפקת הזכויות בחברת אידיבי פתוח הודיע היום מוטי בן-משה כי ברצונו לממש את זכותו להשתתף רטרואקטיבית. אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה היחיד שניצל את מלוא זכויותיו במסגרת גיוס ההון שביצעה החברה לאחרונה, אך לפי ההסכם עם שותפו לבן-משה יש זכות להצטרף להנפקה ולרכוש ממנו עד מחצית מהמניות ובאותו מחיר.

אידיבי פיתוח דיווחה היום כי מוטי בן-משה שלח מכתב בדרישת הצטרפות לרכישה המניות בהתאם להנפקת הזכויות שביצעה החברה החודש חברת "דולפין", שבאמצעותה פועל אדוארדו אלשטיין בישראל. ומוטי בן-משה פועל בישראל באמצעות חברת "אקסטרה החזקות".

לאחר הנפקת הזכויות האחרונה מחזיק אדוארדו אלשטיין ב-50% ממניות חברת אידיבי פיתוח ואילו מוטי בן-משה ב-16.2%. לפני הנפקת הזכויות החזיק כל צד ב-31.3%. דרישתו של מוטי בן-משה נעשית בהתאם להסכם השליטה עם אדוארדו אלשטיין.

אידיבי פיתוח שולטת ברשימה של חברות מובילות במשק:כלל עסקי ביטוח, אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובניין וכן מחזיקה ב-40% ממניות אדמה (לשעבר מכתשים אגן).

אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה רכשו אשתקד את השליטה בחברת ההחזקות הגדולה מידי נוחי דנקנר במסגרת הסדר חוב. כבר מההתחלה היה ברור שהצדדים ייפרדו בהמשך בדרך של הסכם במב"י או בדרך אחרת. הנפקת הזכויות ביצרה את שליטתו של אדוארדו אלשטיין והבהירה למי יש את היכולת להביא מאות מיליוני שקלים מהבית.

חשוב להבהיר שההודעה היום היא יותר בבחינת איום משפטי מאשר צעד אמיתי למימוש זכויות. על מוטי בן-משה להוכיח שיש לו יכולת כספית גבוהה בכדי להישאר בעל שליטה דומיננטי ולא "עצם בגרון" של אדוארדו אלשטיין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
    פניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
  • 2.
    הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 10:19
    הגב לתגובה זו
    פניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
  • 1.
    מוכן למכור לך לפי שער 650 (ל"ת)
    יוג'י 17/02/2015 10:06
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.