אחרי הנפקת הזכויות באידיבי פיתוח: מוטי בן-משה דורש מאדוארדו אלשטיין להצטרף לרכישת המניות
אחרי שנמנע מלהשתתף בהנפקת הזכויות בחברת אידיבי פתוח הודיע היום מוטי בן-משה כי ברצונו לממש את זכותו להשתתף רטרואקטיבית. אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה היחיד שניצל את מלוא זכויותיו במסגרת גיוס ההון שביצעה החברה לאחרונה, אך לפי ההסכם עם שותפו לבן-משה יש זכות להצטרף להנפקה ולרכוש ממנו עד מחצית מהמניות ובאותו מחיר.
אידיבי פיתוח דיווחה היום כי מוטי בן-משה שלח מכתב בדרישת הצטרפות לרכישה המניות בהתאם להנפקת הזכויות שביצעה החברה החודש חברת "דולפין", שבאמצעותה פועל אדוארדו אלשטיין בישראל. ומוטי בן-משה פועל בישראל באמצעות חברת "אקסטרה החזקות".
לאחר הנפקת הזכויות האחרונה מחזיק אדוארדו אלשטיין ב-50% ממניות חברת אידיבי פיתוח ואילו מוטי בן-משה ב-16.2%. לפני הנפקת הזכויות החזיק כל צד ב-31.3%. דרישתו של מוטי בן-משה נעשית בהתאם להסכם השליטה עם אדוארדו אלשטיין.
אידיבי פיתוח שולטת ברשימה של חברות מובילות במשק:כלל עסקי ביטוח, אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובניין וכן מחזיקה ב-40% ממניות אדמה (לשעבר מכתשים אגן).
אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה רכשו אשתקד את השליטה בחברת ההחזקות הגדולה מידי נוחי דנקנר במסגרת הסדר חוב. כבר מההתחלה היה ברור שהצדדים ייפרדו בהמשך בדרך של הסכם במב"י או בדרך אחרת. הנפקת הזכויות ביצרה את שליטתו של אדוארדו אלשטיין והבהירה למי יש את היכולת להביא מאות מיליוני שקלים מהבית.
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבהיר שההודעה היום היא יותר בבחינת איום משפטי מאשר צעד אמיתי למימוש זכויות. על מוטי בן-משה להוכיח שיש לו יכולת כספית גבוהה בכדי להישאר בעל שליטה דומיננטי ולא "עצם בגרון" של אדוארדו אלשטיין.
- 3.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 11:13הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 2.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 10:19הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 1.מוכן למכור לך לפי שער 650 (ל"ת)יוג'י 17/02/2015 10:06הגב לתגובה זו

"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"
על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?
מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום.
בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה) רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק.
זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6.
וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה.
הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג וזה הערך הגדול שלה.
- תורפז ממשיכה לצמוח: ההכנסות גדלו בכ-57%, הרווח עלה בכ-30%
- רכישה שישית לתורפז מתחילת השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן? מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.51% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
