אחרי הנפקת הזכויות באידיבי פיתוח: מוטי בן-משה דורש מאדוארדו אלשטיין להצטרף לרכישת המניות
אחרי שנמנע מלהשתתף בהנפקת הזכויות בחברת אידיבי פתוח הודיע היום מוטי בן-משה כי ברצונו לממש את זכותו להשתתף רטרואקטיבית. אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה היחיד שניצל את מלוא זכויותיו במסגרת גיוס ההון שביצעה החברה לאחרונה, אך לפי ההסכם עם שותפו לבן-משה יש זכות להצטרף להנפקה ולרכוש ממנו עד מחצית מהמניות ובאותו מחיר.
אידיבי פיתוח דיווחה היום כי מוטי בן-משה שלח מכתב בדרישת הצטרפות לרכישה המניות בהתאם להנפקת הזכויות שביצעה החברה החודש חברת "דולפין", שבאמצעותה פועל אדוארדו אלשטיין בישראל. ומוטי בן-משה פועל בישראל באמצעות חברת "אקסטרה החזקות".
לאחר הנפקת הזכויות האחרונה מחזיק אדוארדו אלשטיין ב-50% ממניות חברת אידיבי פיתוח ואילו מוטי בן-משה ב-16.2%. לפני הנפקת הזכויות החזיק כל צד ב-31.3%. דרישתו של מוטי בן-משה נעשית בהתאם להסכם השליטה עם אדוארדו אלשטיין.
אידיבי פיתוח שולטת ברשימה של חברות מובילות במשק:כלל עסקי ביטוח, אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובניין וכן מחזיקה ב-40% ממניות אדמה (לשעבר מכתשים אגן).
אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה רכשו אשתקד את השליטה בחברת ההחזקות הגדולה מידי נוחי דנקנר במסגרת הסדר חוב. כבר מההתחלה היה ברור שהצדדים ייפרדו בהמשך בדרך של הסכם במב"י או בדרך אחרת. הנפקת הזכויות ביצרה את שליטתו של אדוארדו אלשטיין והבהירה למי יש את היכולת להביא מאות מיליוני שקלים מהבית.
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבהיר שההודעה היום היא יותר בבחינת איום משפטי מאשר צעד אמיתי למימוש זכויות. על מוטי בן-משה להוכיח שיש לו יכולת כספית גבוהה בכדי להישאר בעל שליטה דומיננטי ולא "עצם בגרון" של אדוארדו אלשטיין.
- 3.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 11:13הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 2.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 10:19הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 1.מוכן למכור לך לפי שער 650 (ל"ת)יוג'י 17/02/2015 10:06הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןסוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך
קבוצת סוגת סוגת 0% שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש
בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.
המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי
שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל
רווח שנע סביב ה-30-40?
ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול
פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.
סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי
השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.
פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי.
בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית"
היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת) אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי,
למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?
