אחרי הנפקת הזכויות באידיבי פיתוח: מוטי בן-משה דורש מאדוארדו אלשטיין להצטרף לרכישת המניות
אחרי שנמנע מלהשתתף בהנפקת הזכויות בחברת אידיבי פתוח הודיע היום מוטי בן-משה כי ברצונו לממש את זכותו להשתתף רטרואקטיבית. אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה היחיד שניצל את מלוא זכויותיו במסגרת גיוס ההון שביצעה החברה לאחרונה, אך לפי ההסכם עם שותפו לבן-משה יש זכות להצטרף להנפקה ולרכוש ממנו עד מחצית מהמניות ובאותו מחיר.
אידיבי פיתוח דיווחה היום כי מוטי בן-משה שלח מכתב בדרישת הצטרפות לרכישה המניות בהתאם להנפקת הזכויות שביצעה החברה החודש חברת "דולפין", שבאמצעותה פועל אדוארדו אלשטיין בישראל. ומוטי בן-משה פועל בישראל באמצעות חברת "אקסטרה החזקות".
לאחר הנפקת הזכויות האחרונה מחזיק אדוארדו אלשטיין ב-50% ממניות חברת אידיבי פיתוח ואילו מוטי בן-משה ב-16.2%. לפני הנפקת הזכויות החזיק כל צד ב-31.3%. דרישתו של מוטי בן-משה נעשית בהתאם להסכם השליטה עם אדוארדו אלשטיין.
אידיבי פיתוח שולטת ברשימה של חברות מובילות במשק:כלל עסקי ביטוח, אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובניין וכן מחזיקה ב-40% ממניות אדמה (לשעבר מכתשים אגן).
אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה רכשו אשתקד את השליטה בחברת ההחזקות הגדולה מידי נוחי דנקנר במסגרת הסדר חוב. כבר מההתחלה היה ברור שהצדדים ייפרדו בהמשך בדרך של הסכם במב"י או בדרך אחרת. הנפקת הזכויות ביצרה את שליטתו של אדוארדו אלשטיין והבהירה למי יש את היכולת להביא מאות מיליוני שקלים מהבית.
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבהיר שההודעה היום היא יותר בבחינת איום משפטי מאשר צעד אמיתי למימוש זכויות. על מוטי בן-משה להוכיח שיש לו יכולת כספית גבוהה בכדי להישאר בעל שליטה דומיננטי ולא "עצם בגרון" של אדוארדו אלשטיין.
- 3.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 11:13הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 2.הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 10:19הגב לתגובה זופניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
- 1.מוכן למכור לך לפי שער 650 (ל"ת)יוג'י 17/02/2015 10:06הגב לתגובה זו
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
