אחרי הנפקת הזכויות באידיבי פיתוח: מוטי בן-משה דורש מאדוארדו אלשטיין להצטרף לרכישת המניות

הסכסוך בין בעלי השליטה בחברת ההחזקות נמשך לאחר שאדוארדו אלשטיין השתתף לבדו בהנפקת הזכויות
אבי שאולי | (3)

אחרי שנמנע מלהשתתף בהנפקת הזכויות בחברת אידיבי פתוח הודיע היום מוטי בן-משה כי ברצונו לממש את זכותו להשתתף רטרואקטיבית. אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה היחיד שניצל את מלוא זכויותיו במסגרת גיוס ההון שביצעה החברה לאחרונה, אך לפי ההסכם עם שותפו לבן-משה יש זכות להצטרף להנפקה ולרכוש ממנו עד מחצית מהמניות ובאותו מחיר.

אידיבי פיתוח דיווחה היום כי מוטי בן-משה שלח מכתב בדרישת הצטרפות לרכישה המניות בהתאם להנפקת הזכויות שביצעה החברה החודש חברת "דולפין", שבאמצעותה פועל אדוארדו אלשטיין בישראל. ומוטי בן-משה פועל בישראל באמצעות חברת "אקסטרה החזקות".

לאחר הנפקת הזכויות האחרונה מחזיק אדוארדו אלשטיין ב-50% ממניות חברת אידיבי פיתוח ואילו מוטי בן-משה ב-16.2%. לפני הנפקת הזכויות החזיק כל צד ב-31.3%. דרישתו של מוטי בן-משה נעשית בהתאם להסכם השליטה עם אדוארדו אלשטיין.

אידיבי פיתוח שולטת ברשימה של חברות מובילות במשק:כלל עסקי ביטוח, אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובניין וכן מחזיקה ב-40% ממניות אדמה (לשעבר מכתשים אגן).

אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה רכשו אשתקד את השליטה בחברת ההחזקות הגדולה מידי נוחי דנקנר במסגרת הסדר חוב. כבר מההתחלה היה ברור שהצדדים ייפרדו בהמשך בדרך של הסכם במב"י או בדרך אחרת. הנפקת הזכויות ביצרה את שליטתו של אדוארדו אלשטיין והבהירה למי יש את היכולת להביא מאות מיליוני שקלים מהבית.

חשוב להבהיר שההודעה היום היא יותר בבחינת איום משפטי מאשר צעד אמיתי למימוש זכויות. על מוטי בן-משה להוכיח שיש לו יכולת כספית גבוהה בכדי להישאר בעל שליטה דומיננטי ולא "עצם בגרון" של אדוארדו אלשטיין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
    פניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
  • 2.
    הארגון להגנה על חסכו 17/02/2015 10:19
    הגב לתגובה זו
    פניה למחזיקי מניות אידיבי פיתוח (או נמנים על זכאי ההסדר של אידיבי אחזקות) צרו עמנו קשר בדחיפות, אנו פועלים בצורה מאוגדת להבטיח את זכויותנו ולשמור על התחייבות בעלי השליטה לרכוש מהציבור את המניות לפי ההתחייבות העתידית. הארגון להגנה על חסכונות הציבור [email protected]
  • 1.
    מוכן למכור לך לפי שער 650 (ל"ת)
    יוג'י 17/02/2015 10:06
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.