פרסום ראשון

המלצה חמה: מניית אנרגיה מתחדשת שזוכה לאפסייד של 50% מאגוד

האנליסט בני דקל החל היום לסקר את אנלייט אנרגיה עם מחיר יעד של 1.19 שקלים למניה
תומר קורנפלד | (7)
נושאים בכתבה אנלייט

בנק אגוד החל לסקר היום את חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה ומספק למניה המלצה חמה. האנליסט בני דקל מציב למניה מחיר יעד של 1.19 שקלים - אפסייד של 50% על מחיר הבסיס של המניה הבוקר. עם זאת, חשוב לציין כי מניית החברה סובלת מסחירות נמוכה יחסית של 90,000 שקל ביום בממוצע.

אנלייט אנרגיה עוסקת בייזום ותפעול של פרוייקטים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. החברה פועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל, איטליה ובפולין.

נכון להיום, לחברה 9 מתקנים פוטו וולטאים בהיקף של 42.2 מגה וואט שהחלו בהפעלה מסחרים ומניבים הכנסות. חמש פרוייקטים נוספים בהיקף של 93.6 מגה וואט צפויים להתחיל בהפקה מסחרית בקרוב. הפרוייקט המרכזי הוא פרוייקט חלוציות אשר יניב הכנסות החל מהרבעון הראשון של 2015.

בסקירתו מעריך דקל כי חלקה של החברה בתקבולי מכירת חשמל יזנקו ביותר מפי 2 בתקופה של שנתיים. כך - המכירות ממכירת חשמל צפויות לזנק מ-30.8 מיליון שקל בשנת 2013 לכ-70 מיליון שקל בשנת 2014 ולכ-138 מיליון שקל בשנת 2015. ההכנסה הכוללת של החברה (מפרוייקטים נוספים) צפויה לעמוד על 110 מיליון שקל בשנת 2014 ועל 215 מיליון שקל בשנת 2015.

הפוטנציאל העתידי אותו מזהה דקל מתייחס לתחום הייזום בהיקף של יותר מ-500 מגה וואט. דקל נותן בתמחור המניה משקל למכרזים להקמת פרוייקטים סולאריים גדולים באמצעות מכרזי תמנע בהיקף של עד 60 מגה וואט ולמתקנים בינוניים בהיקף של עשרות מגה וואט נוספים. דקל מעריך כי הסיכוי של החברה לזכות בחלק מן המכרזים הינם גבוהים.

תחום נוסף בתחום הייזום שבו רואה דקל פוטנציאל מתייחס לאנרגיית הרוח בישראל. הממשלה הקצתה מכסה של 709 מגה וואט לטובת ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח. דקל סבור כי החברה נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת פיתוח פרוייקט חוות הרוח הגדול בישראל פרוייקט עמק הבכא.אחת הפרוייקטים צפוי להניב חשמל בהיקף של 129 מיליון שקל בשנה על פני 20 שנה. עלות הקמת הפרוייקט מסתכמת בכ-750 מיליון שקל.

בסקירתו מציין דקל את מחיר היעד הגבוה בכך שהחברה מייצרת תשואה גבוהה על ההון, בעיקר בשל העובדה כי היא לא רק מחזיקה פיננסית בפרוייקטים מניבים אלא גם יוזמת אותם. לדברי דקל, החברה צפויה לייצר תזרים חופשי של 42 מיליון שקל במהלך 2015 - המשקף תשואה של כ-16% על שווי השוק הנוכחי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דקל סבור גם כי פרופיל הסיכון הטמון בפעילות החברה הוא נמוך מאחר והמכירות של החברה נובעות מתלות בלקוח עיקרי (חברת חשמל) ובמזג האוויר. הסיכון הגדול מבחינת החברה הוא סיכון רגולטורי. כמו כן, פרוייקטים בהקמה חשופים לדבריו לסיכוני הקמה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה אותו דקל שהמליץ בחום על בבילון מספר חודשים לקריסה!!! (ל"ת)
    אחד 07/11/2014 18:36
    הגב לתגובה זו
  • אז מה אתה אומר היום?? דקל צדק?? היום אנלייט שווה פי 4 (ל"ת)
    נחום 20/10/2019 15:27
    הגב לתגובה זו
  • עברה שנה בדיוק! והיום אנלייט שווה פי 6 (ל"ת)
    נחום 20/10/2020 17:16
  • עברה שנה בדיוק! והיום אנלייט שווה פי 6!!! אז דקל צדק?? (ל"ת)
    נחום 20/10/2020 00:29
  • 3.
    סוחר חתיך 06/11/2014 16:32
    הגב לתגובה זו
    קפיצה יומית של 200% אני בפנים
  • 2.
    בקטשי הצלחתי להיפטר ממנה (ל"ת)
    מניה זבל 06/11/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כן בטח-תקנו אתם נסחרת בגרושים כל יום (ל"ת)
    מבין עניין 06/11/2014 12:48
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?