שת"פ אסטרטגי: כיל תשקיע עד 84 מיליון דולר בפיתוח מכרה באתיופיה
כיל חברת האשלג הישראלית כיל נכנסת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית האשלג הקנדית אלאנה הנסחרת בבורסה בטורונטו. אלנה (סימול: AAA בבורסת טורונטו) היא חברה קנדית קטנה המחזיקה בבעלות על מכרה אשלג באתיופיה. במסגרת ההסכם בין החברות, כיל צפויה להיות המפתחת של המכרה, כשעל סמך בדיקות היתכנות, המכרה יפיק בתוך פחות מחמש שנים כמיליון טון אשלג בשנה.
כיל רואה בהשקעות בפיתוח מקורות אטרקטיביים של חומרי גלם בעולם ערך אסטרטגי חשוב, בעיקר בשל הרצון להבטיח חלופות נוספות לכשיגיע מועד הארכת הזיכיון להפקת אשלג בים המלח בשנת 2030 ולאור חוסר הוודאות בנוגע לסביבה העסקית והרגולטורית בישראל. תהליכי התכנון והפיתוח של תעשיה בכלל ותעשיית הדשנים בפרט נמשכים כעשר שנים ועל כן כיל כבר החלה בבחינת חלופות אלו.
על פי ההסכם, כיל תרכוש יחידות של אלאנה (הכוללות מניות ואופציות) בהשקעה מצטברת של כ-23 מיליון דולר, במחיר של כ- 0.43 דולר ליחידה, על בסיס הנפקה פרטית. בהתאם להסכם, כיל תחזיק בכ-16% מהון המניות של אלאנה על בסיס לא מדולל, עם אופציה להגדיל את אחזקותיה לכ-37% מהון המניות של אלאנה כשהעסקה עשויה להגיע לשווי של כ-84 מיליון דולר. ההנפקה תשמש לפיתוח וקידום פרויקט המכרה.
בנוסף, כיל חתמה עם אלאנה על הסכם מכירה בלעדי (offtake) לפיו כיל תהיה זכאית לרכוש את התפוקה של המכרה. במסגרת ההסכם כיל תתמוך באלאנה ותספק סיוע טכני והנדסי לפיתוח והפעלת המכרה מתוך הידע אשר נצבר בכיל בתחומי פעילות אלו.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטפן בורגס, מנכ"ל כיל אמר: "אנו שמחים להיכנס לברית אסטרטגית עם "אלאנה" בפיתוח מכרה האשלג דאנקיל (Danakhil) שבאתיופיה. מכרה זה יביא את בשורת האשלג לאתיופיה בפרט ולאפריקה בכלל, ויאפשר לחקלאים שם לייצר יותר ייבול חקלאי ומזון. הסכם זה מבטא את האסטרטגיה שלנו, "הצעד הבא קדימה", הכוללת הרחבת מקורות חומרי גלם ברחבי העולם, וכן את כוונתנו להעמיק ולהגדיל באופן משמעותי את הפעילות שלנו בשווקים המתעוררים כגון יבשת אפריקה."
"שוק החקלאות והדשנים באפריקה מתחיל להיבנות והוא בעל פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בעולם בתחום הדשנים. בנוסף לכל אלה, המיקום של מכרה דאנקיל יאפשר לכיל גישה נוחה ומהירה לאוקיינוס ההודי ובכך הוא יאפשר לנו לשרת גם את הלקוחות שלנו בהודו ובדרום מזרח אסיה אפילו טוב יותר".
- 3.המבין 13/02/2014 11:18הגב לתגובה זופשוט כואב להם שיש מפעל מצליח עין צרה לכל האנליסטים בכל האתרים ולכן הרבה משפחות שילמו יקר בפיטורי העובדים כך ניראת המדינה אם שנאה של אנליסטים למפעלים
- 2.תשקיעו במניה !! 13/02/2014 09:53הגב לתגובה זואולי תזוז סוף סוף
- 1.God bless USA now!!! 13/02/2014 09:29הגב לתגובה זוברכה והצלחה רבה לכיל שתעלה מעלה מעלה !!!! מלירי האשלגן בעולם לקרת טיסה נעימה כנל כיל !!!!!
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
