שת"פ אסטרטגי: כיל תשקיע עד 84 מיליון דולר בפיתוח מכרה באתיופיה
חברת האשלג הישראלית כיל נכנסת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית האשלג הקנדית אלאנה הנסחרת בבורסה בטורונטו. אלנה (סימול: AAA בבורסת טורונטו) היא חברה קנדית קטנה המחזיקה בבעלות על מכרה אשלג באתיופיה. במסגרת ההסכם בין החברות, כיל צפויה להיות המפתחת של המכרה, כשעל סמך בדיקות היתכנות, המכרה יפיק בתוך פחות מחמש שנים כמיליון טון אשלג בשנה.
כיל רואה בהשקעות בפיתוח מקורות אטרקטיביים של חומרי גלם בעולם ערך אסטרטגי חשוב, בעיקר בשל הרצון להבטיח חלופות נוספות לכשיגיע מועד הארכת הזיכיון להפקת אשלג בים המלח בשנת 2030 ולאור חוסר הוודאות בנוגע לסביבה העסקית והרגולטורית בישראל. תהליכי התכנון והפיתוח של תעשיה בכלל ותעשיית הדשנים בפרט נמשכים כעשר שנים ועל כן כיל כבר החלה בבחינת חלופות אלו.
על פי ההסכם, כיל תרכוש יחידות של אלאנה (הכוללות מניות ואופציות) בהשקעה מצטברת של כ-23 מיליון דולר, במחיר של כ- 0.43 דולר ליחידה, על בסיס הנפקה פרטית. בהתאם להסכם, כיל תחזיק בכ-16% מהון המניות של אלאנה על בסיס לא מדולל, עם אופציה להגדיל את אחזקותיה לכ-37% מהון המניות של אלאנה כשהעסקה עשויה להגיע לשווי של כ-84 מיליון דולר. ההנפקה תשמש לפיתוח וקידום פרויקט המכרה.
בנוסף, כיל חתמה עם אלאנה על הסכם מכירה בלעדי (offtake) לפיו כיל תהיה זכאית לרכוש את התפוקה של המכרה. במסגרת ההסכם כיל תתמוך באלאנה ותספק סיוע טכני והנדסי לפיתוח והפעלת המכרה מתוך הידע אשר נצבר בכיל בתחומי פעילות אלו.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטפן בורגס, מנכ"ל כיל אמר: "אנו שמחים להיכנס לברית אסטרטגית עם "אלאנה" בפיתוח מכרה האשלג דאנקיל (Danakhil) שבאתיופיה. מכרה זה יביא את בשורת האשלג לאתיופיה בפרט ולאפריקה בכלל, ויאפשר לחקלאים שם לייצר יותר ייבול חקלאי ומזון. הסכם זה מבטא את האסטרטגיה שלנו, "הצעד הבא קדימה", הכוללת הרחבת מקורות חומרי גלם ברחבי העולם, וכן את כוונתנו להעמיק ולהגדיל באופן משמעותי את הפעילות שלנו בשווקים המתעוררים כגון יבשת אפריקה."
"שוק החקלאות והדשנים באפריקה מתחיל להיבנות והוא בעל פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בעולם בתחום הדשנים. בנוסף לכל אלה, המיקום של מכרה דאנקיל יאפשר לכיל גישה נוחה ומהירה לאוקיינוס ההודי ובכך הוא יאפשר לנו לשרת גם את הלקוחות שלנו בהודו ובדרום מזרח אסיה אפילו טוב יותר".
- 3.המבין 13/02/2014 11:18הגב לתגובה זופשוט כואב להם שיש מפעל מצליח עין צרה לכל האנליסטים בכל האתרים ולכן הרבה משפחות שילמו יקר בפיטורי העובדים כך ניראת המדינה אם שנאה של אנליסטים למפעלים
- 2.תשקיעו במניה !! 13/02/2014 09:53הגב לתגובה זואולי תזוז סוף סוף
- 1.God bless USA now!!! 13/02/2014 09:29הגב לתגובה זוברכה והצלחה רבה לכיל שתעלה מעלה מעלה !!!! מלירי האשלגן בעולם לקרת טיסה נעימה כנל כיל !!!!!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
