שת"פ אסטרטגי: כיל תשקיע עד 84 מיליון דולר בפיתוח מכרה באתיופיה

כיל תרכוש עד 37% מבעלת המכרה, אלאנה פוטאש הקנדית, המכרה צפוי להפיק תוך פחות מ-5 שנים מיליון טון אשלג
נושאים בכתבה כיל

חברת האשלג הישראלית כיל נכנסת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית האשלג הקנדית אלאנה הנסחרת בבורסה בטורונטו. אלנה (סימול: AAA בבורסת טורונטו) היא חברה קנדית קטנה המחזיקה בבעלות על מכרה אשלג באתיופיה. במסגרת ההסכם בין החברות, כיל צפויה להיות המפתחת של המכרה, כשעל סמך בדיקות היתכנות, המכרה יפיק בתוך פחות מחמש שנים כמיליון טון אשלג בשנה.

כיל רואה בהשקעות בפיתוח מקורות אטרקטיביים של חומרי גלם בעולם ערך אסטרטגי חשוב, בעיקר בשל הרצון להבטיח חלופות נוספות לכשיגיע מועד הארכת הזיכיון להפקת אשלג בים המלח בשנת 2030 ולאור חוסר הוודאות בנוגע לסביבה העסקית והרגולטורית בישראל. תהליכי התכנון והפיתוח של תעשיה בכלל ותעשיית הדשנים בפרט נמשכים כעשר שנים ועל כן כיל כבר החלה בבחינת חלופות אלו.

על פי ההסכם, כיל תרכוש יחידות של אלאנה (הכוללות מניות ואופציות) בהשקעה מצטברת של כ-23 מיליון דולר, במחיר של כ- 0.43 דולר ליחידה, על בסיס הנפקה פרטית. בהתאם להסכם, כיל תחזיק בכ-16% מהון המניות של אלאנה על בסיס לא מדולל, עם אופציה להגדיל את אחזקותיה לכ-37% מהון המניות של אלאנה כשהעסקה עשויה להגיע לשווי של כ-84 מיליון דולר. ההנפקה תשמש לפיתוח וקידום פרויקט המכרה.

בנוסף, כיל חתמה עם אלאנה על הסכם מכירה בלעדי (offtake) לפיו כיל תהיה זכאית לרכוש את התפוקה של המכרה. במסגרת ההסכם כיל תתמוך באלאנה ותספק סיוע טכני והנדסי לפיתוח והפעלת המכרה מתוך הידע אשר נצבר בכיל בתחומי פעילות אלו.

סטפן בורגס, מנכ"ל כיל אמר: "אנו שמחים להיכנס לברית אסטרטגית עם "אלאנה" בפיתוח מכרה האשלג דאנקיל (Danakhil) שבאתיופיה. מכרה זה יביא את בשורת האשלג לאתיופיה בפרט ולאפריקה בכלל, ויאפשר לחקלאים שם לייצר יותר ייבול חקלאי ומזון. הסכם זה מבטא את האסטרטגיה שלנו, "הצעד הבא קדימה", הכוללת הרחבת מקורות חומרי גלם ברחבי העולם, וכן את כוונתנו להעמיק ולהגדיל באופן משמעותי את הפעילות שלנו בשווקים המתעוררים כגון יבשת אפריקה."

"שוק החקלאות והדשנים באפריקה מתחיל להיבנות והוא בעל פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בעולם בתחום הדשנים. בנוסף לכל אלה, המיקום של מכרה דאנקיל יאפשר לכיל גישה נוחה ומהירה לאוקיינוס ההודי ובכך הוא יאפשר לנו לשרת גם את הלקוחות שלנו בהודו ובדרום מזרח אסיה אפילו טוב יותר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המבין 13/02/2014 11:18
    הגב לתגובה זו
    פשוט כואב להם שיש מפעל מצליח עין צרה לכל האנליסטים בכל האתרים ולכן הרבה משפחות שילמו יקר בפיטורי העובדים כך ניראת המדינה אם שנאה של אנליסטים למפעלים
  • 2.
    תשקיעו במניה !! 13/02/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    אולי תזוז סוף סוף
  • 1.
    God bless USA now!!! 13/02/2014 09:29
    הגב לתגובה זו
    ברכה והצלחה רבה לכיל שתעלה מעלה מעלה !!!! מלירי האשלגן בעולם לקרת טיסה נעימה כנל כיל !!!!!
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט יורדת 3.5%, טבע מאבדת 2.5%; מדד הבנקים עולה 0.4%

פתיחה מעורבת בת"א כאשר מניות הארביטרז' מכבידות על ת"א 35, בעוד ת"א 90 נסחר בעליות קלות

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע -2.42%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה -1.88%  , קמטק -1.99%  , טאואר -1.37%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):




מניות במוקד

ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית תעשיות -1.5%   נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה. נכון לארית יש פרויקטים בהודו ועדיין, היא מתומחרת במכפיל של כ-15-20 כשהרווח לא מייצג. במכפיל סביר וברווח מייצג יש עוד הרבה לאן לרדת.