שת"פ אסטרטגי: כיל תשקיע עד 84 מיליון דולר בפיתוח מכרה באתיופיה
חברת האשלג הישראלית כיל נכנסת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית האשלג הקנדית אלאנה הנסחרת בבורסה בטורונטו. אלנה (סימול: AAA בבורסת טורונטו) היא חברה קנדית קטנה המחזיקה בבעלות על מכרה אשלג באתיופיה. במסגרת ההסכם בין החברות, כיל צפויה להיות המפתחת של המכרה, כשעל סמך בדיקות היתכנות, המכרה יפיק בתוך פחות מחמש שנים כמיליון טון אשלג בשנה.
כיל רואה בהשקעות בפיתוח מקורות אטרקטיביים של חומרי גלם בעולם ערך אסטרטגי חשוב, בעיקר בשל הרצון להבטיח חלופות נוספות לכשיגיע מועד הארכת הזיכיון להפקת אשלג בים המלח בשנת 2030 ולאור חוסר הוודאות בנוגע לסביבה העסקית והרגולטורית בישראל. תהליכי התכנון והפיתוח של תעשיה בכלל ותעשיית הדשנים בפרט נמשכים כעשר שנים ועל כן כיל כבר החלה בבחינת חלופות אלו.
על פי ההסכם, כיל תרכוש יחידות של אלאנה (הכוללות מניות ואופציות) בהשקעה מצטברת של כ-23 מיליון דולר, במחיר של כ- 0.43 דולר ליחידה, על בסיס הנפקה פרטית. בהתאם להסכם, כיל תחזיק בכ-16% מהון המניות של אלאנה על בסיס לא מדולל, עם אופציה להגדיל את אחזקותיה לכ-37% מהון המניות של אלאנה כשהעסקה עשויה להגיע לשווי של כ-84 מיליון דולר. ההנפקה תשמש לפיתוח וקידום פרויקט המכרה.
בנוסף, כיל חתמה עם אלאנה על הסכם מכירה בלעדי (offtake) לפיו כיל תהיה זכאית לרכוש את התפוקה של המכרה. במסגרת ההסכם כיל תתמוך באלאנה ותספק סיוע טכני והנדסי לפיתוח והפעלת המכרה מתוך הידע אשר נצבר בכיל בתחומי פעילות אלו.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטפן בורגס, מנכ"ל כיל אמר: "אנו שמחים להיכנס לברית אסטרטגית עם "אלאנה" בפיתוח מכרה האשלג דאנקיל (Danakhil) שבאתיופיה. מכרה זה יביא את בשורת האשלג לאתיופיה בפרט ולאפריקה בכלל, ויאפשר לחקלאים שם לייצר יותר ייבול חקלאי ומזון. הסכם זה מבטא את האסטרטגיה שלנו, "הצעד הבא קדימה", הכוללת הרחבת מקורות חומרי גלם ברחבי העולם, וכן את כוונתנו להעמיק ולהגדיל באופן משמעותי את הפעילות שלנו בשווקים המתעוררים כגון יבשת אפריקה."
"שוק החקלאות והדשנים באפריקה מתחיל להיבנות והוא בעל פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בעולם בתחום הדשנים. בנוסף לכל אלה, המיקום של מכרה דאנקיל יאפשר לכיל גישה נוחה ומהירה לאוקיינוס ההודי ובכך הוא יאפשר לנו לשרת גם את הלקוחות שלנו בהודו ובדרום מזרח אסיה אפילו טוב יותר".
- 3.המבין 13/02/2014 11:18הגב לתגובה זופשוט כואב להם שיש מפעל מצליח עין צרה לכל האנליסטים בכל האתרים ולכן הרבה משפחות שילמו יקר בפיטורי העובדים כך ניראת המדינה אם שנאה של אנליסטים למפעלים
- 2.תשקיעו במניה !! 13/02/2014 09:53הגב לתגובה זואולי תזוז סוף סוף
- 1.God bless USA now!!! 13/02/2014 09:29הגב לתגובה זוברכה והצלחה רבה לכיל שתעלה מעלה מעלה !!!! מלירי האשלגן בעולם לקרת טיסה נעימה כנל כיל !!!!!

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
