חברה בצרות? לא תאמינו כמה צפוי ארז ויגודמן להרוויח כמנכ"ל טבע

החברה פרסמה את תנאי העסקתו של המנכ"ל החדש לקראת אסיפת בעלי מניות שתתכנס בסוף פברואר. ויגודמן הרוויח כ-8.85 מיליון שקל כמנכ"ל מכתשים אגן
ידידיה אפק | (4)

בהודעה שפרסמה חברת טבע הבוקר (ו') לבורסה מזמנת ענקית התרופות אסיפה מיוחדת לבעלי המניות ל-24 בפברואר, שמטרתה לאשר את תנאי העסקתו של ארז ויגודמן לתפקיד המנכ"ל החדש. כזכור, דירקטוריון החברה בראשותו של הד"ר פיליפ פרוסט הודיע באופן רשמי על מינויו של ויגודמן לתפקיד ב-9 לינואר והוא צפוי להתחיל בתפקיד ב-11 לפברואר.

ויגודמן צפוי לקבל שכר המורכב ממשכורת בסיס, מענק מבוסס ביצועים ועוד מענק של אופציות ומניות חסומות, זאת בנוסף לחבילת הטבות. הרכב המענק למנכ"ל טבע פורסם כבר באוגוסט האחרון ואושר על ידי דירקטוריון החברה.

לפי הודעת החברה, ויגודמן זכאי לשכר בסיס שנתי בשקלים בסכום השווה ל-1.35 מיליון דולר (לפי שער החליפין טרם מועד תחילת ההעסקה), שיהיה צמוד למדד ויעודכן מדי רבעון. לפי שער הדולר היציג נכון להיום מדובר בסכום של 4.71 מיליון שקלים.

בנוסף, ויגודמן צפוי להנות ממענק כספי שנתי בגין עמידה ביעדים שהציבה החברה לעצמה. היעדים, שנקבעים על ידי דירקטוריון החברה (שויגודמן נותר חלק ממנו) וועדת התגמול כוללים יעדי רווח תעולי, תזרים מזומנים, הכנסות נטו, איכות מוצרים, שירות לקוחות, אבני דרך לקווי מוצרים וציון בסקר כוח אדם. 85% מהמענק השנתי יבוססו על יעדים אלו, ועוד 15% יתבססו על הערכת ביצועים על ידי הדירקטוריון וועדת התגמול.

לפנק, לפנק, לפנק - מענק עד 200% שכר בסיס, וחבילת אופציות נדיבה

על המנכ"ל הטרי לעמוד ב-85% מהיעדים השנתיים כדי לקבל את המענק המינימלי של 8.75% משכר הבסיס (כלומר 118,125 דולר). אם יגיע המנכ"ל ל-100% מיעדי החברה הוא יהיה זכאי למענק של 140% משכר הבסיס (כלומר 1.89 מיליון דולר נוספים), ועל כל אחוז נוסף של רמת העמידה ביעדים יקבל 2.4% נוספים עד למענק מקסימלי של 200% משכר הבסיס בגין עמידה ב-125% מהיעדים (כלומר מענק של 2.7 מיליון דולר).

כדי לתמרץ את ויגודמן עוד יותר תעניק לו החברה מענק מבוסס הון, כלומר אופציות ומניות חסומות, בשווי מצרפי של כ-3 מיליון דולר. ויגודמן זכאי לקבל אופציות לרכישת 280,702 מניות טבע ועוד 15,660 יחידות מניה חסומות. את האופציות יוכל ויגודמן לממש תמורת 41.05 דולרים ליחידה בשלושה שלבים, החל מהשנה השניה להעסקתו.

אם לא מחשיבים את שלל ההטבות שיקבל המנכ"ל הנכנס (שכוללות 26 ימי חופשה, 30 ימי מחלה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, ביטוח חיים, ביטוח רפואי, רכב, טלפון, מדיה ותקשורת ועוד), שכרו השנתי של ויגודמן צפוי להגיע למקסימום של 4.05 מיליון דולר שהם 14.14 מיליון שקלים. החל מהשנה השניה להעסקתו (אם ויגודמן ישרוד זמן רב יותר מהמנכ"ל האחרון, ג'רמי לוין, שהחזיק מעמד כשנה) יתווספו לסכום זה גם תקבולים מאופציות. לשם השוואה, שכרו של ויגודמן כמנכ"ל מכתשים אגן הסתכם ב-2012 ב-8.85 מיליון שקלים - כלומר מדובר בעלייה של כ-60% בשכר השנתי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל ויגודמן לא לבד. בחברות הפארמה הגדולות בהן מתחרה טבע המשכורות לא פחות גבוהות - מנכ"ל מרק, קנת' פרייזר, הרוויח השנה 15.46 מיליון דולר. מנכ"ל נוברטיס, ג'וזף חימנז, הרוויח השנה 13.23 מיליון פרנק שויצרי. מנכ"ל פריגו, ג'וזף פאפא, הרוויח בשנה החולפת 6.14 מיליון דולר.

טבע מקצצת בכוח אדם

כזכור, לפני כשנה הודיעה טבע על תחילתה של תכנית התייעלות רחבת היקף. במסגרת התכנית הודיעה החברה על קיצוץ של כ-10% מכוח האדם בחברה, שהם כ-5,000 עובדים. ההערכות הראשוניות דיברו על פיטורים של כ-800 עד 900 עובדים בישראל, אך הנהלת החברה הקפיאה את ההחלטה מאז.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ציון 17/01/2014 16:29
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו מההנהלה ומהדירקטורים שם ההוצאות גדולות כולל הבונוסים וכמובן מי שמשלם את המחיר העובדים החלשים ובנוסף מיתכוונים ליסגור מיפעלים ולהעבירם למקומות ששכר העובדים זול כמו אסיא הודו אין הדדיות החזירות שולטת בכל
  • 3.
    רן 17/01/2014 13:22
    הגב לתגובה זו
    מדובר בתותח על. אין כאלה בישראל. מגיע לו כל דולר
  • 2.
    משכורות גבוהות = הנהלה גרועה + דירקטוריון אידיוטי. (ל"ת)
    ככה הורסים חברה 17/01/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סכומים הזויים והפקרות ובעיקר עילבון לעובדים הזוטרים (ל"ת)
    ציון 17/01/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: