מיוחד

הבורסה זינקה, מס החברות יעלה: איך אפשר להרוויח כסף בתכנון מס נכון?

אוסקר אבו ראזק ואבי נוימן, שותפי מחלקת המסים ב-PwC Israel, מסבירים לגולשי Bizportal כיצד כדאי להיערך לסוף שנת המס
אבי שאולי | (1)

החודש חברות ויחידים יכולים לבצע מספר פעולות בכדי לתכנן נכון את תשלומי המס שלהם לשנת 2013 ול-2014. רואי החשבון אוסקר אבו ראזק ואבי נוימן, שותפי מחלקת המסים ב-PwC Israel, מסבירים לגולשי Bizportal כיצד כדאי להיערך לסוף שנת המס.

שיעור מס החברות צפוי לעלות בשנת 2014 מ-25% ל-26.5% האם כדאי לחברות להקדים הכנסות?

אבי נוימן: "בניגוד ליחידים, אשר לגביהם לא צפויה בשנה הקרובה עליה בשיעור המס שיחול עליהם בעקבות הכרזת שר האוצר על ביטול העלאת מס הכנסה, הרי שאין הדבר דומה לגבי חברות. שיעור מס החברות המתוכנן על פי חוק ההסדרים לעלות בשנה הקרובה ב-1.5% מציב בפני חברות בחינה אפשרית של כדאיות הקדמת הכנסות עד לתום שנת המס, בדגש על הכנסות משוק ההון.

בעקבות הראלי של השווקים בארץ ובעולם על חברות לבחון מימוש תיק ניירות הערך ושיחלופו מחדש על מנת לקבע את שיעור המס החל על 25% חלף שיעור מס של 26.5% שיחול במידה והתיק ימומש בשנת 2014. בניגוד לשנים קודמות בהם הועלה שיעור המס החל, השנה רשות המסים לא חוקקה הוראת שעה פורמלית לחברות לביצוע 'מכירה רעיונית' של ניירות ערך עד תום שנת המס ".

הבורסה זינקה ביותר מ-15% מתחילת השנה - כיצד יחידים יכולים לבצע אופטימיזציה של מס?

אוסקר אבו ראזק: "ראשית - ניתן לקזז הפסדים שוטפים ומועברים בשוק ההון במידה ויש כאלה ; שנית - ישנם מנגנונים דוחי מס. בשנים האחרונות נוצרה עדיפות להשקעת יחידים ב'מכשירי מעטפת' דוחי מס דוגמת קרנות נאמנות ותעודות סל, אשר מאפשרות ליחידים להשיג אופטימיזציה מס טובה יותר בקיזוז הפסדים, הגנה אינפלציונית ושליטה על מועד ארוע המס; כדאיות ההשקעה במכשירי מעטפת עולה גם כאשר בראי המלצות ועדת האוזר להפחית את שיעור המס על רווחים משוק ההון בידי יחידים על ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל".

הדולר נחלש בכ-6% מתחילת השנה וגרם להפסדים מירידת שער חליפין. מה יכולים לעשות עם תיק ניירות ערך הצמוד לשער החליפין?

אבי נוימן: "בהתאם לעמדת רשויות המס בעת מימוש ניירות הצמודים למט"ח, ההפסדים מירידת שער חליפין אינם מותרים בניכוי . הגם שקיימת מחלוקת באשר לעמדה זו, מן הראוי לציין שני פסקי דין שפורסמו לאחרונה אשר עשויים להעלות מחדש בחינה של עמדה זו בעת הגשת דוח המס על ידי היחיד. מעבר לכך, השקעה בנכסי מעטפת כדוגמת קרנות נאמנות פטורות עשויה לפתור את המחלוקת הקיימת בעניין זה בשל מנגנון מיסוי יחידים על השקעה בקרנות נאמנות".

בעלי הכנסות גבוהות פועלים בשוק ההון באמצעות "חברות ארנק". מה אתם ממליצים להם לעשות?

אוסקר אבו ראזק: "יש היום חקיקה בצנרת - התוכנית היא למסות חלק מהרווחים הלא מחולקים ולנטרל את הגנת המס הקיימת כיום בהעדר משיכת רווחים. על פעילות בשוק ההון, חברות משלמות כיום מס בשיעור 25%, אשר צפוי אף לעלות ל-26.5% בשנת 2014 ואילך. מיסוי רווחי שוק ההון הלא מחולקים באמצעות 'חברות ארנק' עשוי לייקר את הכדאיות בהחזקת תיק ניירות ערך באמצעות חברה פרטית . ללא החקיקה שבצנרת כדאיות פעילות בשוק ההון באמצעות חברה אינה בהכרח כדאית בהשוואה לפעילות כיחיד לאור העלות הגבוהה במיצוע כולל של חבות המס".

האם יחידים יכולים להסתמך על אישורי ניכויי המס במקור משוק ההון המונפק להם על ידי חברי הבורסה כמס סופי החל עליהם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מרשל 08/12/2013 09:12
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לדעת מהם פסקי הדין שאבי נויימן הזכיר
קרן כהן חזון מנכלית תורפז
צילום: ששון משה

"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"

על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?

רן קידר |

מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום. 

בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה)  רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים  צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק. 

זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6. 

וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה. 

הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג  וזה הערך הגדול שלה. 




מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן? מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -1.8%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.