הבורסה זינקה, מס החברות יעלה: איך אפשר להרוויח כסף בתכנון מס נכון?
החודש חברות ויחידים יכולים לבצע מספר פעולות בכדי לתכנן נכון את תשלומי המס שלהם לשנת 2013 ול-2014. רואי החשבון אוסקר אבו ראזק ואבי נוימן, שותפי מחלקת המסים ב-PwC Israel, מסבירים לגולשי Bizportal כיצד כדאי להיערך לסוף שנת המס.
שיעור מס החברות צפוי לעלות בשנת 2014 מ-25% ל-26.5% האם כדאי לחברות להקדים הכנסות?
אבי נוימן: "בניגוד ליחידים, אשר לגביהם לא צפויה בשנה הקרובה עליה בשיעור המס שיחול עליהם בעקבות הכרזת שר האוצר על ביטול העלאת מס הכנסה, הרי שאין הדבר דומה לגבי חברות. שיעור מס החברות המתוכנן על פי חוק ההסדרים לעלות בשנה הקרובה ב-1.5% מציב בפני חברות בחינה אפשרית של כדאיות הקדמת הכנסות עד לתום שנת המס, בדגש על הכנסות משוק ההון.
בעקבות הראלי של השווקים בארץ ובעולם על חברות לבחון מימוש תיק ניירות הערך ושיחלופו מחדש על מנת לקבע את שיעור המס החל על 25% חלף שיעור מס של 26.5% שיחול במידה והתיק ימומש בשנת 2014. בניגוד לשנים קודמות בהם הועלה שיעור המס החל, השנה רשות המסים לא חוקקה הוראת שעה פורמלית לחברות לביצוע 'מכירה רעיונית' של ניירות ערך עד תום שנת המס ".
הבורסה זינקה ביותר מ-15% מתחילת השנה - כיצד יחידים יכולים לבצע אופטימיזציה של מס?
אוסקר אבו ראזק: "ראשית - ניתן לקזז הפסדים שוטפים ומועברים בשוק ההון במידה ויש כאלה ; שנית - ישנם מנגנונים דוחי מס. בשנים האחרונות נוצרה עדיפות להשקעת יחידים ב'מכשירי מעטפת' דוחי מס דוגמת קרנות נאמנות ותעודות סל, אשר מאפשרות ליחידים להשיג אופטימיזציה מס טובה יותר בקיזוז הפסדים, הגנה אינפלציונית ושליטה על מועד ארוע המס; כדאיות ההשקעה במכשירי מעטפת עולה גם כאשר בראי המלצות ועדת האוזר להפחית את שיעור המס על רווחים משוק ההון בידי יחידים על ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל".
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדולר נחלש בכ-6% מתחילת השנה וגרם להפסדים מירידת שער חליפין. מה יכולים לעשות עם תיק ניירות ערך הצמוד לשער החליפין?
אבי נוימן: "בהתאם לעמדת רשויות המס בעת מימוש ניירות הצמודים למט"ח, ההפסדים מירידת שער חליפין אינם מותרים בניכוי . הגם שקיימת מחלוקת באשר לעמדה זו, מן הראוי לציין שני פסקי דין שפורסמו לאחרונה אשר עשויים להעלות מחדש בחינה של עמדה זו בעת הגשת דוח המס על ידי היחיד. מעבר לכך, השקעה בנכסי מעטפת כדוגמת קרנות נאמנות פטורות עשויה לפתור את המחלוקת הקיימת בעניין זה בשל מנגנון מיסוי יחידים על השקעה בקרנות נאמנות".
בעלי הכנסות גבוהות פועלים בשוק ההון באמצעות "חברות ארנק". מה אתם ממליצים להם לעשות?
אוסקר אבו ראזק: "יש היום חקיקה בצנרת - התוכנית היא למסות חלק מהרווחים הלא מחולקים ולנטרל את הגנת המס הקיימת כיום בהעדר משיכת רווחים. על פעילות בשוק ההון, חברות משלמות כיום מס בשיעור 25%, אשר צפוי אף לעלות ל-26.5% בשנת 2014 ואילך. מיסוי רווחי שוק ההון הלא מחולקים באמצעות 'חברות ארנק' עשוי לייקר את הכדאיות בהחזקת תיק ניירות ערך באמצעות חברה פרטית . ללא החקיקה שבצנרת כדאיות פעילות בשוק ההון באמצעות חברה אינה בהכרח כדאית בהשוואה לפעילות כיחיד לאור העלות הגבוהה במיצוע כולל של חבות המס".
האם יחידים יכולים להסתמך על אישורי ניכויי המס במקור משוק ההון המונפק להם על ידי חברי הבורסה כמס סופי החל עליהם?
- 1.מרשל 08/12/2013 09:12הגב לתגובה זוהאם אפשר לדעת מהם פסקי הדין שאבי נויימן הזכיר

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
