פקיעה

פניני: "הסוחרים חיכו לעיכוב בפתיחת המסחר ונדהמו, השוק תעתע בהם"

ירידות השערים בחו"ל גררו לחץ גדול של מוכרים אשר הפיל את המעו"ף בשיעור חד בפתיחה. מחזור המסחר היה בינוני - 800 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (9)

דרמה אמיתית התחוללה היום בפקיעת אופציות המעו"ף לחודש פברואר. ירידות השערים בארה"ב אתמול הובילו ללחץ מוכרים כבד בפתיחת המסחר ואופציות המעו"ף פקעו ברמה של 1,214.57 נקודות, ירידה של 2.2% בהשוואה לשער הבסיס. בהמשך, הצליח המעו"ף להתאושש מעט וכעת מאבד 1.6%. מחזור הפקיעה הסתכם בכ-800 מיליון שקל.

"זו הייתה אחת הפקיעות המשעממות והמלהיבות כאחת", כך אומר ל-Bizportal זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. לדבריו של פניני, "הדרמה החלה ביומיים האחרונים למסחר בו השוק חרג מהסטייה הממוצעת היומית בחודשים האחרונים ואילץ את השחקנים שכבר נשארו לשחק להזיז אופציות CALL 1230 כתובות מעלה בשוק מאוד לא סחיר פעולה שגרמה לשווקים לעלות מעלה חדות ללא יכולת להנזיל את אותם הסוחרים וכן אפשרה לשחקנים אחרים לשפוך שמן על המדורה. הדרמה המשיכה ברגע הפקיעה בו שודרו כ 600 מיליון שקל ע"י ארבטרז'רים ותעודות סל אשר לא גלגלו פוזיציות קדימה וכן עוד מספר גופים גדולים אשר הקטינו אחזקות ביום סחיר זה. הסוחרים אשר ראו את השוק לא מתאזן חיכו לעיכוב במסחר או ע"י המגבלה האנגלית או הסטטית ונדהמו כאשר השוק תעתע בהם ופקע בתחילת השלב הרנדומאלי ללא עצירה סטטית ובכ-15 נקודות מתחת למחיר החוזה באותה עת סביב 1230 ובירידה מידית ל1225 נקודות."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הצחקת אותי הכל ידוע מראש (ל"ת)
    המחשב 21/02/2013 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סתם אחד 21/02/2013 11:14
    הגב לתגובה זו
    בשוק שנשלט על ידי מיעוט שחקנים יש צורך ברגולציה. ללא רגולציה הם מווסתים את השוק לטובתם . תפקיד הרשות לניירות ערך הוא לדאוג שיהיה מסחר הוגן וזה ממש לא קורה. אלא אם כן המעסיק האמיתי של הרשות לניירות ערך אינו הציבור , אלא מישהו אחר...
  • עודף הרגולציה הורס! 21/02/2013 15:06
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה לא נשאר שוק. זו הבעיה הקשה פה. אם תהיה פה רגולציה נורמלית (ולא עודפת ובלתי אפשרית) - זה יהיו יותר שחקנים ושוק יותר בריא.
  • סתם אחד 21/02/2013 15:22
    אם המס ירד מ 25% לרמה סבירה של 10-15% תראה איך תהיה לפה נהירה של משקיעים.
  • שי 21/02/2013 13:13
    הגב לתגובה זו
    אתמול העלו את השוק ויצאו מכל הקולים והיום הורידו ויצאו ברווח מכתיבות מתחת ל 1220 הכל רמאות
  • חזק !!! (ל"ת)
    שופט 21/02/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איילי 21/02/2013 10:52
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא לתת לאותם סוחרי מעו"ף נישה משל עצמם שם ישחקו ויהנו להם בהימורים כל היום וכמה שהם רוצים. אבל כשמדד המוע"ף משמש כקזינו שמפיע על כלל השוק זה כבר מוגזם ולא רציני. במיוחד כשהשוק מוחזק בידי מס' שחקנים שעושים ככל העולה ברוחם , ולראיה העליה החדה אתמול והתגובה בירידה חזקה שמגיעה היום , פשוט קזינו.
  • 2.
    מתן 21/02/2013 10:29
    הגב לתגובה זו
    האופציות פקעו במרכז הפוזיציות מישהו גרף 151 מיליוני שקלים.
  • 1.
    הקץ למנדט! 21/02/2013 10:24
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להמשיך ללכת ראש בקיר - די לפתיחה האנגלית בשל מנית בודדות!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים