פקיעה

פניני: "הסוחרים חיכו לעיכוב בפתיחת המסחר ונדהמו, השוק תעתע בהם"

ירידות השערים בחו"ל גררו לחץ גדול של מוכרים אשר הפיל את המעו"ף בשיעור חד בפתיחה. מחזור המסחר היה בינוני - 800 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (9)

דרמה אמיתית התחוללה היום בפקיעת אופציות המעו"ף לחודש פברואר. ירידות השערים בארה"ב אתמול הובילו ללחץ מוכרים כבד בפתיחת המסחר ואופציות המעו"ף פקעו ברמה של 1,214.57 נקודות, ירידה של 2.2% בהשוואה לשער הבסיס. בהמשך, הצליח המעו"ף להתאושש מעט וכעת מאבד 1.6%. מחזור הפקיעה הסתכם בכ-800 מיליון שקל.

"זו הייתה אחת הפקיעות המשעממות והמלהיבות כאחת", כך אומר ל-Bizportal זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. לדבריו של פניני, "הדרמה החלה ביומיים האחרונים למסחר בו השוק חרג מהסטייה הממוצעת היומית בחודשים האחרונים ואילץ את השחקנים שכבר נשארו לשחק להזיז אופציות CALL 1230 כתובות מעלה בשוק מאוד לא סחיר פעולה שגרמה לשווקים לעלות מעלה חדות ללא יכולת להנזיל את אותם הסוחרים וכן אפשרה לשחקנים אחרים לשפוך שמן על המדורה. הדרמה המשיכה ברגע הפקיעה בו שודרו כ 600 מיליון שקל ע"י ארבטרז'רים ותעודות סל אשר לא גלגלו פוזיציות קדימה וכן עוד מספר גופים גדולים אשר הקטינו אחזקות ביום סחיר זה. הסוחרים אשר ראו את השוק לא מתאזן חיכו לעיכוב במסחר או ע"י המגבלה האנגלית או הסטטית ונדהמו כאשר השוק תעתע בהם ופקע בתחילת השלב הרנדומאלי ללא עצירה סטטית ובכ-15 נקודות מתחת למחיר החוזה באותה עת סביב 1230 ובירידה מידית ל1225 נקודות."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הצחקת אותי הכל ידוע מראש (ל"ת)
    המחשב 21/02/2013 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סתם אחד 21/02/2013 11:14
    הגב לתגובה זו
    בשוק שנשלט על ידי מיעוט שחקנים יש צורך ברגולציה. ללא רגולציה הם מווסתים את השוק לטובתם . תפקיד הרשות לניירות ערך הוא לדאוג שיהיה מסחר הוגן וזה ממש לא קורה. אלא אם כן המעסיק האמיתי של הרשות לניירות ערך אינו הציבור , אלא מישהו אחר...
  • עודף הרגולציה הורס! 21/02/2013 15:06
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה לא נשאר שוק. זו הבעיה הקשה פה. אם תהיה פה רגולציה נורמלית (ולא עודפת ובלתי אפשרית) - זה יהיו יותר שחקנים ושוק יותר בריא.
  • סתם אחד 21/02/2013 15:22
    אם המס ירד מ 25% לרמה סבירה של 10-15% תראה איך תהיה לפה נהירה של משקיעים.
  • שי 21/02/2013 13:13
    הגב לתגובה זו
    אתמול העלו את השוק ויצאו מכל הקולים והיום הורידו ויצאו ברווח מכתיבות מתחת ל 1220 הכל רמאות
  • חזק !!! (ל"ת)
    שופט 21/02/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איילי 21/02/2013 10:52
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא לתת לאותם סוחרי מעו"ף נישה משל עצמם שם ישחקו ויהנו להם בהימורים כל היום וכמה שהם רוצים. אבל כשמדד המוע"ף משמש כקזינו שמפיע על כלל השוק זה כבר מוגזם ולא רציני. במיוחד כשהשוק מוחזק בידי מס' שחקנים שעושים ככל העולה ברוחם , ולראיה העליה החדה אתמול והתגובה בירידה חזקה שמגיעה היום , פשוט קזינו.
  • 2.
    מתן 21/02/2013 10:29
    הגב לתגובה זו
    האופציות פקעו במרכז הפוזיציות מישהו גרף 151 מיליוני שקלים.
  • 1.
    הקץ למנדט! 21/02/2013 10:24
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להמשיך ללכת ראש בקיר - די לפתיחה האנגלית בשל מנית בודדות!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?