להב: הרווח ברבעון יותר מהוכפל - 65.3 מיליון שקל
ההכנסות של להב ברבעון הרביעי עלו ב-26.5% והסתכמו ב-183 מיליון שקל, וב-2024 כולה עלו ההכנסות ב-18% והסתכמו ב-658 מיליון שקל
ההכנסות של להב להב 2.6% , העוסקת בנדל"ן להשקעה בגרמניה וישראל, אנרגיה ירוקה, תחום איסוף אשפה, ומוצרי דלק, ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-183 מיליון שקל, עלייה של כ-26.5% לעומת הכנסות של 144.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה להב רווח נקי של 65.3 מיליון שקל, יותר מפי 2 לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל שהסתכם ב-29.1 מיליון שקל.
ב-2024 כולה ההכנסות צמחו בכ-18% לכ-658 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בסך 558 מיליון שקל ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נבע כתוצאה מגידול חד של כ-68% בהכנסות מפעילות חברות הבנות כתוצאה מרווחי שיערוך, הכנסות של כ- 4.5 מיליון שקל כתוצאה משערוך נכסי נדל"ן להשקעה בגרמניה, גידול של כ- 7% בהכנסות מתחום האנרגיה הסולארית כתוצאה מגידול במספר המערכות הסולאריות, גידול של כ- 9% בהכנסות פעילות תחום איסוף וטיפול בפסולת כתוצאה מגידול בפעילות חברת מפעת, וצמיחה של כ-10% בהכנסות מימון כתוצאה מריבית הלוואות שהעמידה החברה לחברות מוחזקות וריבית בגין פיקדונות בנקאיים.
בתחום הנדל"ן להשקעה הסתכמו ההכנסות של להב ב-10.6 מיליון שקל ב-2024 בהשוואה ל-10.1 מיליון שקל ב-2023. בתחום האנרגיה המתחדשת הסתכמו ההכנסות ב-24 מיליון שקל לעומת 22.3 מיליון שקל ב-2023. בתחום האיסוף וטיפול בפסולת הסתכמו ההכנסות ב-389 מיליון שקל לעומת 355.5 מיליון שקל.
הרווח הנקי של החברה גדל בכ- 64% בשנת 2024 והסתכם
בכ-167.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-102.1 מיליון שקל בשנת 2023.
להב נמצאת בעיצומו של מיזוג פעילות האנרגיה הירוקה שלה עם חברת פריים אנרג'י, ובתוך כך היא צפויה לעלות לשיעור אחזקה של כ-44% בפריים לעומת כ-30% היום.
- להב ברבעון שיא: הרווח הנקי שילש את עצמו והגיע ל-118.9 מיליון שקל
- להב אל.אר רוכשת נכסים נוספים בגרמניה: תשואה של כמעט 19% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להב רכשה 30% מפריים אנרג'י בחודש יוני 2024 לפי שווי של 145 מיליון שקל, מחיר ששיקף אפסייד של יותר מ-70% על שער המניה בבוקר העסקה. במסגרת העסקה רכשה החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%). מספר ימים לפני הדיווח הראשוני על כך שהחברות בוחנות מיזוג, רכש קיקוז מניות בכ-3 מיליון שקל במחיר של כ-7.673 שקל למניה, עסקה ששיקפה פרמיה של כ-52% על מחיר הסגירה של המניה בבורסה יום לפני כן.
"2024 הייתה שנה רווית אתגרים וקשיים בשל מלחמת 'חרבות ברזל' עם זאת, להב אל אר
המשיכה בתנופת עשייה, ניצול הזדמנויות ועסקאות אסטרטגיות", מסר אבי לוי, יו"ר דירקטוריון להב אל.אר. "תיק הנכסים המניבים שבנתה להב אל אר לאורך השנים ויכולות המימון שלה, העניקו לנו יציבות בתקופה המאתגרת. המשכנו לחזק ולצמוח בכלל תחומי הפעילות: נדל”ן מניב בגרמניה,
אנרגיה ירוקה, דלק, טיפול בפסולת ונדל”ן מניב בישראל. הפעילות הענפה הובילה לכך שאנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות משביעות רצון, צמיחה חדה בכל הפרמטרים, וגידול בפעילות. עוד הדגיש לוי "שנת 2025 מביאה עמה המון בשורות חיוביות לקבוצה. אנו נמצאים בהליך מתקדם למיזוג
פעילות האנגריה הירוקה של להב אנרגיה עם החברה הציבורית פריים אנרג'י. במקביל אנו פועלים להנפקתם של דלק נכסים ודלק ישראל בבורסה".
מניית להב נסחרת לפי שווי של 1.21 מיליארד שקל אחרי שירדה ב-9.5% מתחילת השנה ועלתה ב-28.5% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
