אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.
דוחות

להב: הרווח ברבעון יותר מהוכפל - 65.3 מיליון שקל

ההכנסות של להב ברבעון הרביעי עלו ב-26.5% והסתכמו ב-183 מיליון שקל, וב-2024 כולה עלו ההכנסות ב-18% והסתכמו ב-658 מיליון שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה להב אל.אר אבי לוי

ההכנסות של להב להב 1.61%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה בגרמניה וישראל, אנרגיה ירוקה, תחום איסוף אשפה, ומוצרי דלק, ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-183 מיליון שקל, עלייה של כ-26.5% לעומת הכנסות של 144.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה להב רווח נקי של 65.3 מיליון שקל, יותר מפי 2 לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל שהסתכם ב-29.1 מיליון שקל. 


ב-2024 כולה ההכנסות צמחו בכ-18% לכ-658 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בסך 558 מיליון שקל ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נבע כתוצאה מגידול חד של כ-68% בהכנסות מפעילות חברות הבנות כתוצאה מרווחי שיערוך, הכנסות של כ- 4.5 מיליון שקל כתוצאה משערוך נכסי נדל"ן להשקעה בגרמניה, גידול של כ- 7% בהכנסות מתחום האנרגיה הסולארית כתוצאה מגידול במספר המערכות הסולאריות, גידול של כ- 9% בהכנסות פעילות תחום איסוף וטיפול בפסולת כתוצאה מגידול בפעילות חברת מפעת, וצמיחה של כ-10% בהכנסות מימון כתוצאה מריבית הלוואות שהעמידה החברה לחברות מוחזקות וריבית בגין פיקדונות בנקאיים.


בתחום הנדל"ן להשקעה הסתכמו ההכנסות של להב ב-10.6 מיליון שקל ב-2024 בהשוואה ל-10.1 מיליון שקל ב-2023. בתחום האנרגיה המתחדשת הסתכמו ההכנסות ב-24 מיליון שקל לעומת 22.3 מיליון שקל ב-2023. בתחום האיסוף וטיפול בפסולת הסתכמו ההכנסות ב-389 מיליון שקל לעומת 355.5 מיליון שקל.


הרווח הנקי של החברה גדל בכ- 64% בשנת 2024 והסתכם בכ-167.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-102.1 מיליון שקל בשנת 2023.


להב נמצאת בעיצומו של מיזוג פעילות האנרגיה הירוקה שלה עם חברת פריים אנרג'י, ובתוך כך היא צפויה לעלות לשיעור אחזקה של כ-44% בפריים לעומת כ-30% היום. 


להב רכשה 30% מפריים אנרג'י בחודש יוני 2024 לפי שווי של 145 מיליון שקל, מחיר ששיקף אפסייד של יותר מ-70% על שער המניה בבוקר העסקה. במסגרת העסקה רכשה החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%). מספר ימים לפני הדיווח הראשוני על כך שהחברות בוחנות מיזוג, רכש קיקוז מניות בכ-3 מיליון שקל במחיר של כ-7.673 שקל למניה, עסקה ששיקפה פרמיה של כ-52% על מחיר הסגירה של המניה בבורסה יום לפני כן.


"2024 הייתה שנה רווית אתגרים וקשיים בשל מלחמת 'חרבות ברזל' עם זאת, להב אל אר המשיכה בתנופת עשייה, ניצול הזדמנויות ועסקאות אסטרטגיות", מסר אבי לוי, יו"ר דירקטוריון להב אל.אר. "תיק הנכסים המניבים שבנתה להב אל אר לאורך השנים ויכולות המימון שלה, העניקו לנו יציבות בתקופה המאתגרת. המשכנו לחזק ולצמוח בכלל תחומי הפעילות: נדל”ן מניב בגרמניה, אנרגיה ירוקה, דלק, טיפול בפסולת ונדל”ן מניב בישראל. הפעילות הענפה הובילה לכך שאנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות משביעות רצון, צמיחה חדה בכל הפרמטרים, וגידול בפעילות. עוד הדגיש לוי "שנת 2025 מביאה עמה המון בשורות חיוביות לקבוצה. אנו נמצאים בהליך מתקדם למיזוג פעילות האנגריה הירוקה של להב אנרגיה עם החברה הציבורית פריים אנרג'י. במקביל אנו פועלים להנפקתם של דלק נכסים ודלק ישראל בבורסה".


מניית להב נסחרת לפי שווי של 1.21 מיליארד שקל אחרי שירדה ב-9.5% מתחילת השנה ועלתה ב-28.5% בשנה האחרונה.

מניית להב בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים