אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.
דוחות

להב: הרווח ברבעון יותר מהוכפל - 65.3 מיליון שקל

ההכנסות של להב ברבעון הרביעי עלו ב-26.5% והסתכמו ב-183 מיליון שקל, וב-2024 כולה עלו ההכנסות ב-18% והסתכמו ב-658 מיליון שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה להב אל.אר אבי לוי

ההכנסות של להב להב 1.25%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה בגרמניה וישראל, אנרגיה ירוקה, תחום איסוף אשפה, ומוצרי דלק, ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-183 מיליון שקל, עלייה של כ-26.5% לעומת הכנסות של 144.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה להב רווח נקי של 65.3 מיליון שקל, יותר מפי 2 לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל שהסתכם ב-29.1 מיליון שקל. 


ב-2024 כולה ההכנסות צמחו בכ-18% לכ-658 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בסך 558 מיליון שקל ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נבע כתוצאה מגידול חד של כ-68% בהכנסות מפעילות חברות הבנות כתוצאה מרווחי שיערוך, הכנסות של כ- 4.5 מיליון שקל כתוצאה משערוך נכסי נדל"ן להשקעה בגרמניה, גידול של כ- 7% בהכנסות מתחום האנרגיה הסולארית כתוצאה מגידול במספר המערכות הסולאריות, גידול של כ- 9% בהכנסות פעילות תחום איסוף וטיפול בפסולת כתוצאה מגידול בפעילות חברת מפעת, וצמיחה של כ-10% בהכנסות מימון כתוצאה מריבית הלוואות שהעמידה החברה לחברות מוחזקות וריבית בגין פיקדונות בנקאיים.


בתחום הנדל"ן להשקעה הסתכמו ההכנסות של להב ב-10.6 מיליון שקל ב-2024 בהשוואה ל-10.1 מיליון שקל ב-2023. בתחום האנרגיה המתחדשת הסתכמו ההכנסות ב-24 מיליון שקל לעומת 22.3 מיליון שקל ב-2023. בתחום האיסוף וטיפול בפסולת הסתכמו ההכנסות ב-389 מיליון שקל לעומת 355.5 מיליון שקל.


הרווח הנקי של החברה גדל בכ- 64% בשנת 2024 והסתכם בכ-167.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-102.1 מיליון שקל בשנת 2023.


להב נמצאת בעיצומו של מיזוג פעילות האנרגיה הירוקה שלה עם חברת פריים אנרג'י, ובתוך כך היא צפויה לעלות לשיעור אחזקה של כ-44% בפריים לעומת כ-30% היום. 


להב רכשה 30% מפריים אנרג'י בחודש יוני 2024 לפי שווי של 145 מיליון שקל, מחיר ששיקף אפסייד של יותר מ-70% על שער המניה בבוקר העסקה. במסגרת העסקה רכשה החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%). מספר ימים לפני הדיווח הראשוני על כך שהחברות בוחנות מיזוג, רכש קיקוז מניות בכ-3 מיליון שקל במחיר של כ-7.673 שקל למניה, עסקה ששיקפה פרמיה של כ-52% על מחיר הסגירה של המניה בבורסה יום לפני כן.


"2024 הייתה שנה רווית אתגרים וקשיים בשל מלחמת 'חרבות ברזל' עם זאת, להב אל אר המשיכה בתנופת עשייה, ניצול הזדמנויות ועסקאות אסטרטגיות", מסר אבי לוי, יו"ר דירקטוריון להב אל.אר. "תיק הנכסים המניבים שבנתה להב אל אר לאורך השנים ויכולות המימון שלה, העניקו לנו יציבות בתקופה המאתגרת. המשכנו לחזק ולצמוח בכלל תחומי הפעילות: נדל”ן מניב בגרמניה, אנרגיה ירוקה, דלק, טיפול בפסולת ונדל”ן מניב בישראל. הפעילות הענפה הובילה לכך שאנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות משביעות רצון, צמיחה חדה בכל הפרמטרים, וגידול בפעילות. עוד הדגיש לוי "שנת 2025 מביאה עמה המון בשורות חיוביות לקבוצה. אנו נמצאים בהליך מתקדם למיזוג פעילות האנגריה הירוקה של להב אנרגיה עם החברה הציבורית פריים אנרג'י. במקביל אנו פועלים להנפקתם של דלק נכסים ודלק ישראל בבורסה".


מניית להב נסחרת לפי שווי של 1.21 מיליארד שקל אחרי שירדה ב-9.5% מתחילת השנה ועלתה ב-28.5% בשנה האחרונה.

מניית להב בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.