אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.
דוחות

להב: הרווח ברבעון יותר מהוכפל - 65.3 מיליון שקל

ההכנסות של להב ברבעון הרביעי עלו ב-26.5% והסתכמו ב-183 מיליון שקל, וב-2024 כולה עלו ההכנסות ב-18% והסתכמו ב-658 מיליון שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה להב אל.אר אבי לוי

ההכנסות של להב להב 4.52%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה בגרמניה וישראל, אנרגיה ירוקה, תחום איסוף אשפה, ומוצרי דלק, ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-183 מיליון שקל, עלייה של כ-26.5% לעומת הכנסות של 144.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה להב רווח נקי של 65.3 מיליון שקל, יותר מפי 2 לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל שהסתכם ב-29.1 מיליון שקל. 


ב-2024 כולה ההכנסות צמחו בכ-18% לכ-658 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בסך 558 מיליון שקל ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נבע כתוצאה מגידול חד של כ-68% בהכנסות מפעילות חברות הבנות כתוצאה מרווחי שיערוך, הכנסות של כ- 4.5 מיליון שקל כתוצאה משערוך נכסי נדל"ן להשקעה בגרמניה, גידול של כ- 7% בהכנסות מתחום האנרגיה הסולארית כתוצאה מגידול במספר המערכות הסולאריות, גידול של כ- 9% בהכנסות פעילות תחום איסוף וטיפול בפסולת כתוצאה מגידול בפעילות חברת מפעת, וצמיחה של כ-10% בהכנסות מימון כתוצאה מריבית הלוואות שהעמידה החברה לחברות מוחזקות וריבית בגין פיקדונות בנקאיים.


בתחום הנדל"ן להשקעה הסתכמו ההכנסות של להב ב-10.6 מיליון שקל ב-2024 בהשוואה ל-10.1 מיליון שקל ב-2023. בתחום האנרגיה המתחדשת הסתכמו ההכנסות ב-24 מיליון שקל לעומת 22.3 מיליון שקל ב-2023. בתחום האיסוף וטיפול בפסולת הסתכמו ההכנסות ב-389 מיליון שקל לעומת 355.5 מיליון שקל.


הרווח הנקי של החברה גדל בכ- 64% בשנת 2024 והסתכם בכ-167.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-102.1 מיליון שקל בשנת 2023.


להב נמצאת בעיצומו של מיזוג פעילות האנרגיה הירוקה שלה עם חברת פריים אנרג'י, ובתוך כך היא צפויה לעלות לשיעור אחזקה של כ-44% בפריים לעומת כ-30% היום. 


להב רכשה 30% מפריים אנרג'י בחודש יוני 2024 לפי שווי של 145 מיליון שקל, מחיר ששיקף אפסייד של יותר מ-70% על שער המניה בבוקר העסקה. במסגרת העסקה רכשה החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%). מספר ימים לפני הדיווח הראשוני על כך שהחברות בוחנות מיזוג, רכש קיקוז מניות בכ-3 מיליון שקל במחיר של כ-7.673 שקל למניה, עסקה ששיקפה פרמיה של כ-52% על מחיר הסגירה של המניה בבורסה יום לפני כן.


"2024 הייתה שנה רווית אתגרים וקשיים בשל מלחמת 'חרבות ברזל' עם זאת, להב אל אר המשיכה בתנופת עשייה, ניצול הזדמנויות ועסקאות אסטרטגיות", מסר אבי לוי, יו"ר דירקטוריון להב אל.אר. "תיק הנכסים המניבים שבנתה להב אל אר לאורך השנים ויכולות המימון שלה, העניקו לנו יציבות בתקופה המאתגרת. המשכנו לחזק ולצמוח בכלל תחומי הפעילות: נדל”ן מניב בגרמניה, אנרגיה ירוקה, דלק, טיפול בפסולת ונדל”ן מניב בישראל. הפעילות הענפה הובילה לכך שאנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות משביעות רצון, צמיחה חדה בכל הפרמטרים, וגידול בפעילות. עוד הדגיש לוי "שנת 2025 מביאה עמה המון בשורות חיוביות לקבוצה. אנו נמצאים בהליך מתקדם למיזוג פעילות האנגריה הירוקה של להב אנרגיה עם החברה הציבורית פריים אנרג'י. במקביל אנו פועלים להנפקתם של דלק נכסים ודלק ישראל בבורסה".


מניית להב נסחרת לפי שווי של 1.21 מיליארד שקל אחרי שירדה ב-9.5% מתחילת השנה ועלתה ב-28.5% בשנה האחרונה.

מניית להב בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים