יורם נוה: "אנחנו חייבים רוח גבית רגולטורית כדי להתמודד מול הבנקים"
יורם נוה - מנכ"ל כלל ביטוח התארח היום בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וסיפר על ההתמודדות עם המלחמה כגוף גדול והבחירה להמשיך להשקיע בישראל שהתבררה כמוצלחת; וגם על היחס המורכב מול הרגולטור - "יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו"
לפני כשנתיים רכשה חברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח 0% את חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX), שהפכה אותה לגוף המוסדי היחיד שמחזיק בחברת אשראי. מי שהוביל את המהלך הוא יורם נווה, שבנה גוף שמנסה לקרוא תיגר על שוק הבנקאות שנהנה בתקופה האחרונה מרווחי שיא. בשיחה שקיים בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הוא מנתח את המהלך ומספר על הקשיים מול הרגולטור, שמצד אחד מעודד אותם להתחרות במערכת הבנקאית ומצד שני חושש מפני התחזקותם על חשבון הבנקים.
"גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכל שמים את כלי השח-מט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסים
יהיוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום אסל - יום בסל' , כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו
ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות", מספר נווה.
עברנו שנה מאוד מטלטלת ואני חושב שלא מלמדים איך להתכונן ולנהל במצב כזה, מה למדת בתקופה זו? איך אתה רואה את השנה האחרונה?
- כלל עם רווח של 409 מיליון שקל ברבעון; התשואה להון - 18.7%
- יורם נוה: "סיימנו שנה מאוד חזקה - אנחנו אופטימיים לגבי העתיד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה נכון, הייתה שנה מאוד מאתגרת ואם לומר זאת בבירור: עברנו פה שנה של 'מאניה דפרסיה' ואנחנו עוד בעיצומה של תקופה זו. היום אנחנו בכלל עם 4,000 עובדים ועוד 1,800 עובדים במקס, יש לנו עובדים והנהלה מדהימה והם נרתמו, אנשים מאוד מחויבים וזה מרגש לראות את זה. אי הוודאות הייתה גדולה ולצד זה אנחנו במשק הישראלי אשר הוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן.
אנחנו רואים שמי שמתכונן לקושי שיבוא בעתיד, בסוף כאשר מגיע המשבר - יודע להתמודד מולו. אני הייתי בן 20 במלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1990, ישבנו עם מסכות אב"כ והיה לא פשוט, אבל בעקבות המלחמה יצא החוק אשר בזכותו בנינו ממ"דים. בעקבות האירועים הללו, היום זה מאפשר לנו את החוויה הזאת שבחו"ל לא מבינים: יש אזעקה, אנחנו נכנסים לממ"ד, מתקשרים לכל הקרובים שלנו ורואים שהכל בסדר עם כולם ומיד חוזרים לתפקד כרגיל בתוך האירוע הזה. לדוגמה - הקורונה, שהיא בעצם גרמה לנו להתחיל לעבוד מהבית ולהיערך מכל הבחינות להתנהל באופן היברידי. או דוגמה אחרת, במלחמה הנוכחית - נפלה בבני ברק מתחת למשרדי מקס רקטה וזה גרם לנזק, כל החלונות נשברו, אבל למחרת הכל התנהל כרגיל, כל הכרטיסים עדיין עבדו כראוי והכל פעל כשורה."
מה עוד היית מציין לשבח בתקופה זו?
"ללא ספק את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית ורוח הלחימה של הארץ שלנו, יש פה אנשים שחתרו למגע. הקוד האתי של צה"ל הוא: חתירה למגע, זה דבר ממש לא טריוויאלי וזה עזר לנו להתמודד בשנה מטורפת.
- סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך
- להב רוכשת נכס מסחרי בגרמניה במעל מיליון אירו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...
בתקופה הזו - גילית אצל העובדים יכולות יוצאות דופן?
"אני חושב שמה שאמרתי מקודם נכון גם פה - ארגון נמדד באמת במערכות שעובדות בצורה מסודרת. קרו לנו פה אירועים של פעם במאה שנה כמו הקורונה, המלחמה הנוכחית ועוד; הכל מתחיל מלמטה מהעובדים הזוטרים ועד לדירקטוריון".
מה התפקיד שלכם בתור גוף פיננסי גדול בישראל?
"מצד אחד מצפים מאיתנו שנשקיע בתשתיות בישראל ובתוך האירועים של המלחמה היה גם את הבנייה של הקו הירוק ברכבת הקלה, בנק הפועלים רתם את המוסדיים וסגר את המימון באירוע הזה. בכך צלחנו את מה שקרה באותה תקופה - ושנה קדימה גם צדקנו בהחלטות שלנו. אני גאה להיות במקום שהוא WIN-WIN, חשבנו שמה שטוב למשקיעים זה להמשיך להשקיע בישראל, והחובה העיקרית שלנו היא קודם כל לעשות תשואה טובה לעמיתים וגם לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ולהיות מחוזקים. בתוך זה הייינו אופטימיים לגבי היכולת של כלכלת ישראל לצאת מהאירוע הזה מחוזקת וזה בא לידי ביטוי בתשואה שלנו".
מהם הסקטורים שיקחו אותנו לצמיחה משמעותית בישראל?
"אני חושב שצמיחה ברמת מאקרו מורכבת מ-2 דברים: שיפור בפריון וצמיחה דמוגרפית. סקטור הביטוח הוא סקטור מעניין בתור חברה שמושקעת מבחינה ריאלית במתן ביטוח לישראלים - זו בשורה טובה גם לנו וגם לכלכלת ישראל. קודם כל צריך לומר שהסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להתאים לסקטור והיא בהחלט טובה היום. דיברנו על המשק ועל הצמיחה. אנחנו באנומליה מסוימת בשווקים שהיא טובה לסקטור הפיננסי. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות בישראל ובארה״ב בין 4.5 ל-5 אחוז, ומצד שני לא רואים עדיין את הפגיעה הצפויה בשוק ההון, וגם אין אירועי אשראי משמעותיים. כל זה יחד מהווה סביבת מאקרו מעולה לתחום הפיננסים והביטוח. מצד שני הסיכונים בריבית גבוהה עדיין לא מתממשים. וזה מתבטא בירידה בשווי נכסים אבל הבורסות מתפקדות יפה. גם בפן כשלי האשראי, אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית בעולם הפיננסי"
האם הרווח המייצג ימשיך לעלות?
"אנחנו לא מפרסמים תחזית רווח במיוחד לא בסיטואציה הקיימת היום".
מבחינה חשבונאית התקן החדש (IFRS 17) הולך לקראתכם, אנחנו יכולים להניח שהרווח המייצג שנים קדימה ימשיך לעלות בסדרי הגודל של 10-20%?
"העסק לא השתנה ואתה צודק שיש ציפייה שההון יפחת והרווחיות השוטפת תגדל ויש כמה שנים
של התאמה, זה נכון שהיו עיוותים מסוימים ולאט לאט הם יפתרו. איפה שהוא זה מה מאפשר לנו לעשות 'קאצ אפ' ויש רוח גבית מנטרול העיוותים שהיו בעבר"
עסקת מקס - איך אתה רואה אותה בעוד שנתיים - שלוש?
"קודם כל, כשאנחנו מדברים על חברות ביטוח עדיין זו פעילות של כ-50 אחוז. בשנים הקודמות פעילות שהיא לא הביטוח עצמו הייתה קטנה מאוד לעומת הפעילות העיקרית שהייתה הביטוח. הדירקטוריון נרתם לעסקה הזאת וזה נחמד כפליים שזה מצליח. גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכול שמים את כלי השחמט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסיים יהוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום עסל - יום בסל', כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות".
לגבי העסקה עם כלל - זה לא היה מצב שהיה אמור גם ככה להצליח?
"באופן כללי ראינו כמה זה לא פשוט להשלים עסקה כזאת שהיא עסקה גדולה. קודם כל, אם אני לא הייתי מאמין לא הייתי רותם את כל החברה וכל המערכת שהיו בה אתגרים עצומים, וראינו תחזיות והכול וקיבלנו החלטה - בינתיים הדברים עובדים מאוד טוב. אבל קיים סיכון והוא בעיקר סיכון שמחולק לשלושה דברים: המקורות של הענף הזה הם במערכת הבנקאית ואנחנו מעירים את הדוב, אבל ברגע שיחליט להרים את הראש ולעשות שינוי דרמטי זה הסיכון הגדול. גם הם הלקוחות הכי גדולים שלנו בעולם ההנפקה והסליקה וגם בסוף ספקי האשראי הגדולים ביותר בענף הזה. השני - יש תלות גדולה במערכת הבנקאית ואתה מנסה להתחרות בהם. וגם - ככל שנותנים אשראי צרכני שאינו מגובה בביטחונות, ככל שיהיה פה תרחיש של עולם או מדינה שתיכנס למיתון, אבטלה וכן הלאה, זה יוביל להפסדי אשראי. אנחנו מעריכים בגלל הניתוח שלנו, יש סיכונים רגולטוריים עכשיו. בסופו של דבר חשבנו שזה מתאים לפרופיל שלנו, לא כל עסק מתאים לפרופיל של גוף מוסדי".
יש עסקים נוספים שמתאימים לפרופיל שלכם? כמו מקס לפני שנתיים מה עוד?
"אני חושב שיש כמה דברים שניתן לראות שקיימים בעולם של המתחרים שלנו שבוודאי רלוונטיים, רק לאחרונה הייתה וועדה שחזרה לומר כי ניתן לרכוש עוד ועוד סוכנויות ולחזק ערוצי הפצה ואז זה גם מהווה זרוע הפצה לעולם הביטוח".
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןסוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך
קבוצת סוגת סוגת 0% שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש
בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.
המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי
שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל
רווח שנע סביב ה-30-40?
ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול
פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.
סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי
השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.
פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי.
בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית"
היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת) אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי,
למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?
