יורם נוה: "אנחנו חייבים רוח גבית רגולטורית כדי להתמודד מול הבנקים"
יורם נוה - מנכ"ל כלל ביטוח התארח היום בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וסיפר על ההתמודדות עם המלחמה כגוף גדול והבחירה להמשיך להשקיע בישראל שהתבררה כמוצלחת; וגם על היחס המורכב מול הרגולטור - "יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו"
לפני כשנתיים רכשה חברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח -0.43% את חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX), שהפכה אותה לגוף המוסדי היחיד שמחזיק בחברת אשראי. מי שהוביל את המהלך הוא יורם נווה, שבנה גוף שמנסה לקרוא תיגר על שוק הבנקאות שנהנה בתקופה האחרונה מרווחי שיא. בשיחה שקיים בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הוא מנתח את המהלך ומספר על הקשיים מול הרגולטור, שמצד אחד מעודד אותם להתחרות במערכת הבנקאית ומצד שני חושש מפני התחזקותם על חשבון הבנקים.
"גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכל שמים את כלי השח-מט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסים
יהיוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום אסל - יום בסל' , כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו
ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות", מספר נווה.
עברנו שנה מאוד מטלטלת ואני חושב שלא מלמדים איך להתכונן ולנהל במצב כזה, מה למדת בתקופה זו? איך אתה רואה את השנה האחרונה?
- כלל עם רווח של 409 מיליון שקל ברבעון; התשואה להון - 18.7%
- יורם נוה: "סיימנו שנה מאוד חזקה - אנחנו אופטימיים לגבי העתיד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה נכון, הייתה שנה מאוד מאתגרת ואם לומר זאת בבירור: עברנו פה שנה של 'מאניה דפרסיה' ואנחנו עוד בעיצומה של תקופה זו. היום אנחנו בכלל עם 4,000 עובדים ועוד 1,800 עובדים במקס, יש לנו עובדים והנהלה מדהימה והם נרתמו, אנשים מאוד מחויבים וזה מרגש לראות את זה. אי הוודאות הייתה גדולה ולצד זה אנחנו במשק הישראלי אשר הוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן.
אנחנו רואים שמי שמתכונן לקושי שיבוא בעתיד, בסוף כאשר מגיע המשבר - יודע להתמודד מולו. אני הייתי בן 20 במלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1990, ישבנו עם מסכות אב"כ והיה לא פשוט, אבל בעקבות המלחמה יצא החוק אשר בזכותו בנינו ממ"דים. בעקבות האירועים הללו, היום זה מאפשר לנו את החוויה הזאת שבחו"ל לא מבינים: יש אזעקה, אנחנו נכנסים לממ"ד, מתקשרים לכל הקרובים שלנו ורואים שהכל בסדר עם כולם ומיד חוזרים לתפקד כרגיל בתוך האירוע הזה. לדוגמה - הקורונה, שהיא בעצם גרמה לנו להתחיל לעבוד מהבית ולהיערך מכל הבחינות להתנהל באופן היברידי. או דוגמה אחרת, במלחמה הנוכחית - נפלה בבני ברק מתחת למשרדי מקס רקטה וזה גרם לנזק, כל החלונות נשברו, אבל למחרת הכל התנהל כרגיל, כל הכרטיסים עדיין עבדו כראוי והכל פעל כשורה."
מה עוד היית מציין לשבח בתקופה זו?
"ללא ספק את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית ורוח הלחימה של הארץ שלנו, יש פה אנשים שחתרו למגע. הקוד האתי של צה"ל הוא: חתירה למגע, זה דבר ממש לא טריוויאלי וזה עזר לנו להתמודד בשנה מטורפת.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
בתקופה הזו - גילית אצל העובדים יכולות יוצאות דופן?
"אני חושב שמה שאמרתי מקודם נכון גם פה - ארגון נמדד באמת במערכות שעובדות בצורה מסודרת. קרו לנו פה אירועים של פעם במאה שנה כמו הקורונה, המלחמה הנוכחית ועוד; הכל מתחיל מלמטה מהעובדים הזוטרים ועד לדירקטוריון".
מה התפקיד שלכם בתור גוף פיננסי גדול בישראל?
"מצד אחד מצפים מאיתנו שנשקיע בתשתיות בישראל ובתוך האירועים של המלחמה היה גם את הבנייה של הקו הירוק ברכבת הקלה, בנק הפועלים רתם את המוסדיים וסגר את המימון באירוע הזה. בכך צלחנו את מה שקרה באותה תקופה - ושנה קדימה גם צדקנו בהחלטות שלנו. אני גאה להיות במקום שהוא WIN-WIN, חשבנו שמה שטוב למשקיעים זה להמשיך להשקיע בישראל, והחובה העיקרית שלנו היא קודם כל לעשות תשואה טובה לעמיתים וגם לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ולהיות מחוזקים. בתוך זה הייינו אופטימיים לגבי היכולת של כלכלת ישראל לצאת מהאירוע הזה מחוזקת וזה בא לידי ביטוי בתשואה שלנו".
מהם הסקטורים שיקחו אותנו לצמיחה משמעותית בישראל?
"אני חושב שצמיחה ברמת מאקרו מורכבת מ-2 דברים: שיפור בפריון וצמיחה דמוגרפית. סקטור הביטוח הוא סקטור מעניין בתור חברה שמושקעת מבחינה ריאלית במתן ביטוח לישראלים - זו בשורה טובה גם לנו וגם לכלכלת ישראל. קודם כל צריך לומר שהסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להתאים לסקטור והיא בהחלט טובה היום. דיברנו על המשק ועל הצמיחה. אנחנו באנומליה מסוימת בשווקים שהיא טובה לסקטור הפיננסי. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות בישראל ובארה״ב בין 4.5 ל-5 אחוז, ומצד שני לא רואים עדיין את הפגיעה הצפויה בשוק ההון, וגם אין אירועי אשראי משמעותיים. כל זה יחד מהווה סביבת מאקרו מעולה לתחום הפיננסים והביטוח. מצד שני הסיכונים בריבית גבוהה עדיין לא מתממשים. וזה מתבטא בירידה בשווי נכסים אבל הבורסות מתפקדות יפה. גם בפן כשלי האשראי, אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית בעולם הפיננסי"
האם הרווח המייצג ימשיך לעלות?
"אנחנו לא מפרסמים תחזית רווח במיוחד לא בסיטואציה הקיימת היום".
מבחינה חשבונאית התקן החדש (IFRS 17) הולך לקראתכם, אנחנו יכולים להניח שהרווח המייצג שנים קדימה ימשיך לעלות בסדרי הגודל של 10-20%?
"העסק לא השתנה ואתה צודק שיש ציפייה שההון יפחת והרווחיות השוטפת תגדל ויש כמה שנים
של התאמה, זה נכון שהיו עיוותים מסוימים ולאט לאט הם יפתרו. איפה שהוא זה מה מאפשר לנו לעשות 'קאצ אפ' ויש רוח גבית מנטרול העיוותים שהיו בעבר"
עסקת מקס - איך אתה רואה אותה בעוד שנתיים - שלוש?
"קודם כל, כשאנחנו מדברים על חברות ביטוח עדיין זו פעילות של כ-50 אחוז. בשנים הקודמות פעילות שהיא לא הביטוח עצמו הייתה קטנה מאוד לעומת הפעילות העיקרית שהייתה הביטוח. הדירקטוריון נרתם לעסקה הזאת וזה נחמד כפליים שזה מצליח. גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכול שמים את כלי השחמט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסיים יהוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום עסל - יום בסל', כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות".
לגבי העסקה עם כלל - זה לא היה מצב שהיה אמור גם ככה להצליח?
"באופן כללי ראינו כמה זה לא פשוט להשלים עסקה כזאת שהיא עסקה גדולה. קודם כל, אם אני לא הייתי מאמין לא הייתי רותם את כל החברה וכל המערכת שהיו בה אתגרים עצומים, וראינו תחזיות והכול וקיבלנו החלטה - בינתיים הדברים עובדים מאוד טוב. אבל קיים סיכון והוא בעיקר סיכון שמחולק לשלושה דברים: המקורות של הענף הזה הם במערכת הבנקאית ואנחנו מעירים את הדוב, אבל ברגע שיחליט להרים את הראש ולעשות שינוי דרמטי זה הסיכון הגדול. גם הם הלקוחות הכי גדולים שלנו בעולם ההנפקה והסליקה וגם בסוף ספקי האשראי הגדולים ביותר בענף הזה. השני - יש תלות גדולה במערכת הבנקאית ואתה מנסה להתחרות בהם. וגם - ככל שנותנים אשראי צרכני שאינו מגובה בביטחונות, ככל שיהיה פה תרחיש של עולם או מדינה שתיכנס למיתון, אבטלה וכן הלאה, זה יוביל להפסדי אשראי. אנחנו מעריכים בגלל הניתוח שלנו, יש סיכונים רגולטוריים עכשיו. בסופו של דבר חשבנו שזה מתאים לפרופיל שלנו, לא כל עסק מתאים לפרופיל של גוף מוסדי".
יש עסקים נוספים שמתאימים לפרופיל שלכם? כמו מקס לפני שנתיים מה עוד?
"אני חושב שיש כמה דברים שניתן לראות שקיימים בעולם של המתחרים שלנו שבוודאי רלוונטיים, רק לאחרונה הייתה וועדה שחזרה לומר כי ניתן לרכוש עוד ועוד סוכנויות ולחזק ערוצי הפצה ואז זה גם מהווה זרוע הפצה לעולם הביטוח".
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
