יורם נוה - מנכל כלל ביטוח
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

יורם נוה: "אנחנו חייבים רוח גבית רגולטורית כדי להתמודד מול הבנקים"

יורם נוה - מנכ"ל כלל ביטוח התארח היום בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וסיפר על ההתמודדות עם המלחמה כגוף גדול והבחירה להמשיך להשקיע בישראל שהתבררה כמוצלחת; וגם על היחס המורכב מול הרגולטור - "יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו"

הרצי אהרון |

לפני כשנתיים רכשה חברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח 1.76%   את חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX), שהפכה אותה לגוף המוסדי היחיד שמחזיק בחברת אשראי. מי שהוביל את המהלך הוא יורם נווה, שבנה  גוף שמנסה לקרוא תיגר על שוק הבנקאות שנהנה בתקופה האחרונה מרווחי שיא. בשיחה שקיים בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הוא מנתח את המהלך ומספר על הקשיים מול הרגולטור, שמצד אחד מעודד אותם להתחרות במערכת הבנקאית ומצד שני חושש מפני התחזקותם על חשבון הבנקים.


"גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכל שמים את כלי השח-מט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסים יהיוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום אסל - יום בסל' , כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות", מספר נווה.






עברנו שנה מאוד מטלטלת ואני חושב שלא מלמדים איך להתכונן ולנהל במצב כזה, מה למדת בתקופה זו? איך אתה רואה את השנה האחרונה? 

"זה נכון, הייתה שנה מאוד מאתגרת ואם לומר זאת בבירור: עברנו פה שנה של 'מאניה דפרסיה' ואנחנו עוד בעיצומה של תקופה זו. היום אנחנו בכלל עם 4,000 עובדים ועוד 1,800 עובדים במקס, יש לנו עובדים והנהלה מדהימה והם נרתמו, אנשים מאוד מחויבים וזה מרגש לראות את זה. אי הוודאות הייתה גדולה ולצד זה אנחנו במשק הישראלי אשר הוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן.



אנחנו רואים שמי שמתכונן לקושי שיבוא בעתיד, בסוף כאשר מגיע המשבר - יודע להתמודד מולו. אני הייתי בן 20 במלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1990, ישבנו עם מסכות אב"כ והיה לא פשוט, אבל בעקבות המלחמה יצא החוק אשר בזכותו בנינו ממ"דים. בעקבות האירועים הללו, היום זה מאפשר לנו את החוויה הזאת שבחו"ל לא מבינים: יש אזעקה, אנחנו נכנסים לממ"ד, מתקשרים לכל הקרובים שלנו ורואים שהכל בסדר עם כולם ומיד חוזרים לתפקד כרגיל בתוך האירוע הזה. לדוגמה - הקורונה, שהיא בעצם גרמה לנו להתחיל לעבוד מהבית ולהיערך מכל הבחינות להתנהל באופן היברידי. או דוגמה אחרת, במלחמה הנוכחית - נפלה בבני ברק מתחת למשרדי מקס רקטה וזה גרם לנזק, כל החלונות נשברו, אבל למחרת הכל התנהל כרגיל, כל הכרטיסים עדיין עבדו כראוי והכל פעל כשורה."



מה עוד היית מציין לשבח בתקופה זו?

"ללא ספק את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית ורוח הלחימה של הארץ שלנו, יש פה אנשים שחתרו למגע. הקוד האתי של צה"ל הוא: חתירה למגע, זה דבר ממש לא טריוויאלי וזה עזר לנו להתמודד בשנה מטורפת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתקופה הזו - גילית אצל העובדים יכולות יוצאות דופן?

"אני חושב שמה שאמרתי מקודם נכון גם פה - ארגון נמדד באמת במערכות שעובדות בצורה מסודרת. קרו לנו פה אירועים של פעם במאה שנה כמו הקורונה, המלחמה הנוכחית ועוד; הכל מתחיל מלמטה מהעובדים הזוטרים ועד לדירקטוריון". 


מה התפקיד שלכם בתור גוף פיננסי גדול בישראל?

"מצד אחד מצפים מאיתנו שנשקיע בתשתיות בישראל ובתוך האירועים של המלחמה היה גם את הבנייה של הקו הירוק ברכבת הקלה, בנק הפועלים רתם את המוסדיים וסגר את המימון באירוע הזה. בכך צלחנו את מה שקרה באותה תקופה - ושנה קדימה גם צדקנו בהחלטות שלנו. אני גאה להיות במקום שהוא WIN-WIN, חשבנו שמה שטוב למשקיעים זה להמשיך להשקיע בישראל, והחובה העיקרית שלנו היא קודם כל לעשות תשואה טובה לעמיתים וגם לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ולהיות מחוזקים. בתוך זה הייינו אופטימיים לגבי היכולת של כלכלת ישראל לצאת מהאירוע הזה מחוזקת וזה בא לידי ביטוי בתשואה שלנו".


מהם הסקטורים שיקחו אותנו לצמיחה משמעותית בישראל?


"אני חושב שצמיחה ברמת מאקרו מורכבת מ-2 דברים: שיפור בפריון וצמיחה דמוגרפית. סקטור הביטוח הוא סקטור מעניין בתור חברה שמושקעת מבחינה ריאלית במתן ביטוח לישראלים - זו בשורה טובה גם לנו וגם לכלכלת ישראל. קודם כל צריך לומר שהסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להתאים לסקטור והיא בהחלט טובה היום. דיברנו על המשק ועל הצמיחה. אנחנו באנומליה מסוימת בשווקים שהיא טובה לסקטור הפיננסי. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות בישראל ובארה״ב בין 4.5 ל-5 אחוז, ומצד שני לא רואים עדיין את הפגיעה הצפויה בשוק ההון, וגם אין אירועי אשראי משמעותיים. כל זה יחד מהווה סביבת מאקרו מעולה לתחום הפיננסים והביטוח. מצד שני הסיכונים בריבית גבוהה עדיין לא מתממשים. וזה מתבטא בירידה בשווי נכסים אבל הבורסות מתפקדות יפה. גם בפן כשלי האשראי, אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית בעולם הפיננסי"




האם הרווח המייצג ימשיך לעלות?

"אנחנו לא מפרסמים תחזית רווח במיוחד לא בסיטואציה הקיימת היום".


מבחינה חשבונאית התקן החדש (IFRS 17) הולך לקראתכם, אנחנו יכולים להניח שהרווח המייצג שנים קדימה ימשיך לעלות בסדרי הגודל של 10-20%? 

"העסק לא השתנה ואתה צודק שיש ציפייה שההון יפחת והרווחיות השוטפת תגדל ויש כמה שנים של התאמה, זה נכון שהיו עיוותים מסוימים ולאט לאט הם יפתרו. איפה שהוא זה מה מאפשר לנו לעשות 'קאצ אפ' ויש רוח גבית מנטרול העיוותים שהיו בעבר"


עסקת מקס - איך אתה רואה אותה בעוד שנתיים - שלוש?

"קודם כל, כשאנחנו מדברים על חברות ביטוח עדיין זו פעילות של כ-50 אחוז. בשנים הקודמות פעילות שהיא לא הביטוח עצמו הייתה קטנה מאוד לעומת הפעילות העיקרית שהייתה הביטוח. הדירקטוריון נרתם לעסקה הזאת וזה נחמד כפליים שזה מצליח. גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכול שמים את כלי השחמט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסיים יהוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום עסל - יום בסל', כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות".



לגבי העסקה עם כלל - זה לא היה מצב שהיה אמור גם ככה להצליח?

"באופן כללי ראינו כמה זה לא פשוט להשלים עסקה כזאת שהיא עסקה גדולה. קודם כל, אם אני לא הייתי מאמין לא הייתי רותם את כל החברה וכל המערכת שהיו בה אתגרים עצומים, וראינו תחזיות והכול וקיבלנו החלטה - בינתיים הדברים עובדים מאוד טוב. אבל קיים סיכון והוא בעיקר סיכון שמחולק לשלושה דברים: המקורות של הענף הזה הם במערכת הבנקאית ואנחנו מעירים את הדוב, אבל ברגע שיחליט להרים את הראש ולעשות שינוי דרמטי זה הסיכון הגדול. גם הם הלקוחות הכי גדולים שלנו בעולם ההנפקה והסליקה וגם בסוף ספקי האשראי הגדולים ביותר בענף הזה. השני - יש תלות גדולה במערכת הבנקאית ואתה מנסה להתחרות בהם. וגם - ככל שנותנים אשראי צרכני שאינו מגובה בביטחונות, ככל שיהיה פה תרחיש של עולם או מדינה שתיכנס למיתון, אבטלה וכן הלאה, זה יוביל להפסדי אשראי. אנחנו מעריכים בגלל הניתוח שלנו, יש סיכונים רגולטוריים עכשיו. בסופו של דבר חשבנו שזה מתאים לפרופיל שלנו, לא כל עסק מתאים לפרופיל של גוף מוסדי".



יש עסקים נוספים שמתאימים לפרופיל שלכם? כמו מקס לפני שנתיים מה עוד?

"אני חושב שיש כמה דברים שניתן לראות שקיימים בעולם של המתחרים שלנו שבוודאי רלוונטיים, רק לאחרונה הייתה וועדה שחזרה לומר כי ניתן לרכוש עוד ועוד סוכנויות ולחזק ערוצי הפצה ואז זה גם מהווה זרוע הפצה לעולם הביטוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פאנל השקעות, ארז מגדלי, מגדל, רונית הראל, S&P, ירון פרידמן, פועלים (שלומי יוסף)פאנל השקעות, ארז מגדלי, מגדל, רונית הראל, S&P, ירון פרידמן, פועלים (שלומי יוסף)
השוק לאן?

המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות

רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P, ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים, ירון פרידמן מנהל המחקר של בנק הפועלים עונים על - מה לעשות בתיק ההשקעות שלכם? האם להוריד רכיב מנייתי, מה קורה בשוק החוב, מהם הענפים המעניינים והמניות המומלצות?

מנדי הניג |

"אנחנו מצפים להמשך שיפור בכלכלה הישראלית. יש פער, סוג של פיגור בהשקעות שצברנו בשנתיים האחרונות והוא יתממש בהמשך. יחד עם רוח גבית של הטק ומגמות צריכה של ישראלים, אני אופטימי יחסית", אומר ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בפאנל בהנחיית עורך ביזפורטל, אבישי עובדיה, על כלכלה והשקעות בוועידת הכלכלה של ביזפורטל בה השתתפו גם רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות וירון פרידמן מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים. 

ביחס לארה"ב מגדלי סבור שיהיו תעשיות שהצמיחה בהן תאט ותהיה מעט אכזבה מהכלכלה האמריקאית, אך לא בטוח שזה יוביל לירידות. "שווקים פועלים על פי ציפיות ומה שיכתיב יותר את הקצב זה הסייקל של ה-AI שזה הנושא המרכזי בשווקים ובכלכלה בכלל".


ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים מצטרף לאופטימיות על הכלכלה המקומית, אבל - "השווקים לא מחכים לחברות הדירוג, עם כל הכבוד. ראינו את זה כבר במלחמה מול איראן שנפלו פה טילים והבורסה פה עלתה כי היא העריכה מה יהיה בהמשך. ה-CDS של ישראל השתפרו והמצב בבורסה השתפר מאוד. נפגשנו פה לפני פחות משנה ושאלת איך אנחנו רואים קדימה ואמרתי שאני מאמין מאוד בשוק הישראלי. לא חשבתי כמובן שנעשה 43% כפליים מ-S&P500

"עכשיו יש אופטימיות על הכלכלה, על שוק המניות קצת פחות. אנחנו נמצאים ברמות תמחור שעושות לא נעים בגב. אני עובד עם צוות נפלא של אנליסטים מוכשרים מאוד שמנתחים כל אחד את החברות שלו שאומרים אנחנו מאמינים במשק הישראלי, אבל אז עוברים על מחירי המניות ואתה מתחיל לעבור על וחברה אחרי חברה רואים שיקר, ויקר ויקר. 

"היקר יכול להיות יקר מאוד, אפילו יקר מאוד מאוד ואז הוא נהיה זול. אנחנו נמצאים היום בשלב של היקר - יקר מאוד. עדיין יש פה מקום לעליות על סמך מומנטום ואווירה, אבל כשמתבססים על לתמחור מבינים שיקר.

מתי יבוא התיקון?