יורם נוה: "אנחנו חייבים רוח גבית רגולטורית כדי להתמודד מול הבנקים"
יורם נוה - מנכ"ל כלל ביטוח התארח היום בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וסיפר על ההתמודדות עם המלחמה כגוף גדול והבחירה להמשיך להשקיע בישראל שהתבררה כמוצלחת; וגם על היחס המורכב מול הרגולטור - "יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו"
לפני כשנתיים רכשה חברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח 0.1% את חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX), שהפכה אותה לגוף המוסדי היחיד שמחזיק בחברת אשראי. מי שהוביל את המהלך הוא יורם נווה, שבנה גוף שמנסה לקרוא תיגר על שוק הבנקאות שנהנה בתקופה האחרונה מרווחי שיא. בשיחה שקיים בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הוא מנתח את המהלך ומספר על הקשיים מול הרגולטור, שמצד אחד מעודד אותם להתחרות במערכת הבנקאית ומצד שני חושש מפני התחזקותם על חשבון הבנקים.
"גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכל שמים את כלי השח-מט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסים
יהיוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום אסל - יום בסל' , כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו
ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות", מספר נווה.
עברנו שנה מאוד מטלטלת ואני חושב שלא מלמדים איך להתכונן ולנהל במצב כזה, מה למדת בתקופה זו? איך אתה רואה את השנה האחרונה?
- כלל עם רווח של 409 מיליון שקל ברבעון; התשואה להון - 18.7%
- יורם נוה: "סיימנו שנה מאוד חזקה - אנחנו אופטימיים לגבי העתיד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה נכון, הייתה שנה מאוד מאתגרת ואם לומר זאת בבירור: עברנו פה שנה של 'מאניה דפרסיה' ואנחנו עוד בעיצומה של תקופה זו. היום אנחנו בכלל עם 4,000 עובדים ועוד 1,800 עובדים במקס, יש לנו עובדים והנהלה מדהימה והם נרתמו, אנשים מאוד מחויבים וזה מרגש לראות את זה. אי הוודאות הייתה גדולה ולצד זה אנחנו במשק הישראלי אשר הוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן.
אנחנו רואים שמי שמתכונן לקושי שיבוא בעתיד, בסוף כאשר מגיע המשבר - יודע להתמודד מולו. אני הייתי בן 20 במלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1990, ישבנו עם מסכות אב"כ והיה לא פשוט, אבל בעקבות המלחמה יצא החוק אשר בזכותו בנינו ממ"דים. בעקבות האירועים הללו, היום זה מאפשר לנו את החוויה הזאת שבחו"ל לא מבינים: יש אזעקה, אנחנו נכנסים לממ"ד, מתקשרים לכל הקרובים שלנו ורואים שהכל בסדר עם כולם ומיד חוזרים לתפקד כרגיל בתוך האירוע הזה. לדוגמה - הקורונה, שהיא בעצם גרמה לנו להתחיל לעבוד מהבית ולהיערך מכל הבחינות להתנהל באופן היברידי. או דוגמה אחרת, במלחמה הנוכחית - נפלה בבני ברק מתחת למשרדי מקס רקטה וזה גרם לנזק, כל החלונות נשברו, אבל למחרת הכל התנהל כרגיל, כל הכרטיסים עדיין עבדו כראוי והכל פעל כשורה."
מה עוד היית מציין לשבח בתקופה זו?
"ללא ספק את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית ורוח הלחימה של הארץ שלנו, יש פה אנשים שחתרו למגע. הקוד האתי של צה"ל הוא: חתירה למגע, זה דבר ממש לא טריוויאלי וזה עזר לנו להתמודד בשנה מטורפת.
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- פריים אנרג'י מזנקת לאור מו"מ מתקדמים בהיקף מיליארדי שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בתקופה הזו - גילית אצל העובדים יכולות יוצאות דופן?
"אני חושב שמה שאמרתי מקודם נכון גם פה - ארגון נמדד באמת במערכות שעובדות בצורה מסודרת. קרו לנו פה אירועים של פעם במאה שנה כמו הקורונה, המלחמה הנוכחית ועוד; הכל מתחיל מלמטה מהעובדים הזוטרים ועד לדירקטוריון".
מה התפקיד שלכם בתור גוף פיננסי גדול בישראל?
"מצד אחד מצפים מאיתנו שנשקיע בתשתיות בישראל ובתוך האירועים של המלחמה היה גם את הבנייה של הקו הירוק ברכבת הקלה, בנק הפועלים רתם את המוסדיים וסגר את המימון באירוע הזה. בכך צלחנו את מה שקרה באותה תקופה - ושנה קדימה גם צדקנו בהחלטות שלנו. אני גאה להיות במקום שהוא WIN-WIN, חשבנו שמה שטוב למשקיעים זה להמשיך להשקיע בישראל, והחובה העיקרית שלנו היא קודם כל לעשות תשואה טובה לעמיתים וגם לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ולהיות מחוזקים. בתוך זה הייינו אופטימיים לגבי היכולת של כלכלת ישראל לצאת מהאירוע הזה מחוזקת וזה בא לידי ביטוי בתשואה שלנו".
מהם הסקטורים שיקחו אותנו לצמיחה משמעותית בישראל?
"אני חושב שצמיחה ברמת מאקרו מורכבת מ-2 דברים: שיפור בפריון וצמיחה דמוגרפית. סקטור הביטוח הוא סקטור מעניין בתור חברה שמושקעת מבחינה ריאלית במתן ביטוח לישראלים - זו בשורה טובה גם לנו וגם לכלכלת ישראל. קודם כל צריך לומר שהסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להתאים לסקטור והיא בהחלט טובה היום. דיברנו על המשק ועל הצמיחה. אנחנו באנומליה מסוימת בשווקים שהיא טובה לסקטור הפיננסי. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות בישראל ובארה״ב בין 4.5 ל-5 אחוז, ומצד שני לא רואים עדיין את הפגיעה הצפויה בשוק ההון, וגם אין אירועי אשראי משמעותיים. כל זה יחד מהווה סביבת מאקרו מעולה לתחום הפיננסים והביטוח. מצד שני הסיכונים בריבית גבוהה עדיין לא מתממשים. וזה מתבטא בירידה בשווי נכסים אבל הבורסות מתפקדות יפה. גם בפן כשלי האשראי, אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית בעולם הפיננסי"
האם הרווח המייצג ימשיך לעלות?
"אנחנו לא מפרסמים תחזית רווח במיוחד לא בסיטואציה הקיימת היום".
מבחינה חשבונאית התקן החדש (IFRS 17) הולך לקראתכם, אנחנו יכולים להניח שהרווח המייצג שנים קדימה ימשיך לעלות בסדרי הגודל של 10-20%?
"העסק לא השתנה ואתה צודק שיש ציפייה שההון יפחת והרווחיות השוטפת תגדל ויש כמה שנים
של התאמה, זה נכון שהיו עיוותים מסוימים ולאט לאט הם יפתרו. איפה שהוא זה מה מאפשר לנו לעשות 'קאצ אפ' ויש רוח גבית מנטרול העיוותים שהיו בעבר"
עסקת מקס - איך אתה רואה אותה בעוד שנתיים - שלוש?
"קודם כל, כשאנחנו מדברים על חברות ביטוח עדיין זו פעילות של כ-50 אחוז. בשנים הקודמות פעילות שהיא לא הביטוח עצמו הייתה קטנה מאוד לעומת הפעילות העיקרית שהייתה הביטוח. הדירקטוריון נרתם לעסקה הזאת וזה נחמד כפליים שזה מצליח. גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכול שמים את כלי השחמט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסיים יהוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום עסל - יום בסל', כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות".
לגבי העסקה עם כלל - זה לא היה מצב שהיה אמור גם ככה להצליח?
"באופן כללי ראינו כמה זה לא פשוט להשלים עסקה כזאת שהיא עסקה גדולה. קודם כל, אם אני לא הייתי מאמין לא הייתי רותם את כל החברה וכל המערכת שהיו בה אתגרים עצומים, וראינו תחזיות והכול וקיבלנו החלטה - בינתיים הדברים עובדים מאוד טוב. אבל קיים סיכון והוא בעיקר סיכון שמחולק לשלושה דברים: המקורות של הענף הזה הם במערכת הבנקאית ואנחנו מעירים את הדוב, אבל ברגע שיחליט להרים את הראש ולעשות שינוי דרמטי זה הסיכון הגדול. גם הם הלקוחות הכי גדולים שלנו בעולם ההנפקה והסליקה וגם בסוף ספקי האשראי הגדולים ביותר בענף הזה. השני - יש תלות גדולה במערכת הבנקאית ואתה מנסה להתחרות בהם. וגם - ככל שנותנים אשראי צרכני שאינו מגובה בביטחונות, ככל שיהיה פה תרחיש של עולם או מדינה שתיכנס למיתון, אבטלה וכן הלאה, זה יוביל להפסדי אשראי. אנחנו מעריכים בגלל הניתוח שלנו, יש סיכונים רגולטוריים עכשיו. בסופו של דבר חשבנו שזה מתאים לפרופיל שלנו, לא כל עסק מתאים לפרופיל של גוף מוסדי".
יש עסקים נוספים שמתאימים לפרופיל שלכם? כמו מקס לפני שנתיים מה עוד?
"אני חושב שיש כמה דברים שניתן לראות שקיימים בעולם של המתחרים שלנו שבוודאי רלוונטיים, רק לאחרונה הייתה וועדה שחזרה לומר כי ניתן לרכוש עוד ועוד סוכנויות ולחזק ערוצי הפצה ואז זה גם מהווה זרוע הפצה לעולם הביטוח".
טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה
חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים. בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).
עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.
מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים
באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.
יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- רשות ני"ע: כך יוגבל השיווק לקרנות השקעה אלטרנטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידירפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
גילוי נאות 2.0: את דו"ח הדירקטוריון יחליף דו"ח הנהלה, הדיווחים המיידיים יוארכו - יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר: " מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה"
בכנס התאגידים ה-13 של הרשות לניירות ערך, שנערך היום, הציגו יו"ר הרשות עו"ד ספי זינגר, פרופ' אסף חמדני ומנהל מחלקת תאגידים אמיר הלמר את הבשורות המרכזיות הצפויות במסגרת המלצות "ועדת חמדני". ההמלצות, שיפורסמו בקרוב להערות הציבור, נועדו לשפר את איכות הגילוי של התאגידים הציבוריים למשקיעים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי על החברות. זה הולכת להיות רפורמה מקיפה שתשנה באופן מהותי את מבנה הדיווחים התקופתיים והמידע המיידי שמחויבים החברות לספק.
יו"ר הרשות לני"ע עו"ד ספי זינגר הסביר בכנס כי מאז פרסום דוח ועדת ברנע עברו יותר מ-25 שנה, והסביבה העסקית השתנתה בצורה משמעותית. מבני המימון השתכללו, נוספו פרקטיקות חדשות ודפוסי פעולה שלא היו קיימים בעבר, והרגולציה הנוכחית הפכה ללא עדכנית, "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה "מזדקנת" ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים. עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר. זאת המחויבות שלנו כרגולטור להתאים את הרגולציה למציאות וכך גם קראנו לכנס הזה - מתקדמים לגילוי 2.0. במקום דוח הדירקטוריון, שהפך לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות, יוצג דוח ההנהלה. מדובר בפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה של ממש ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".
המהלך המרכזי שממליצה הוועדה הוא החלפת דוח הדירקטוריון בדו"ח הנהלה קצר וממוקד. הדו"ח החדש יאפשר למשקיעים להבין את פעילות החברה מנקודת המבט של ההנהלה, כיצד מתקבלות החלטות, מהם מוקדי הסיכון וההזדמנות וכיצד מנוהלת החברה בפועל. הדו"ח יכלול פרקים מרכזיים: פרק תיאור עסקי מקוצר, המפרט מידע עובדתי וגורמי סיכון; פרק דוח הנהלה עם ניתוח והערכה ניהולית, תחזיות, KPI ונתוני Non GAAP; פרק מימון נפרד, המפרט את פעילות המימון של החברה; ופרק ממשל תאגידי, שאליו יועברו פריטים מדוח הדירקטוריון הקודם. הפרק "פרטים נוספים" יבוטל, ומידע שבו יפוזר בין הפרקים החדשים. מבנה זה נועד למקד את המשקיעים בליבה העסקית של החברה ולהפחית עומס מידע לא מהותי.
בעניין הדיווחים המיידיים, הוועדה ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי לפרסום דיווחים על אירועים מהותיים ב-24 שעות. כך, לדוגמה, אירוע שהתרחש ביום שלישי בשעה 16:00 - כיום מחויבת החברה לדווח עד יום רביעי ב-9:30; לפי ההמלצה, הדיווח יוכל להתפרסם עד יום חמישי ב-9:30. ההמלצה נועדה להבטיח דיווח מדויק ואמין תוך הפחתת טעויות והקלה על החברות, והיא כוללת גם חובת דיווח רק לאחר חתימה על הסכם מחייב ולא במהלך המשא ומתן, בדומה לנוהל המקובל בארצות הברית.
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד המלצות ועדת חמדני, הרשות מתכננת ב-2026 צעדים נוספים לשיפור השקיפות ושדרוג שוק ההון המקומי. בין היתר, תתקדם רפורמת
"חשבון ההשקעה", שתאגד את כל אפשרויות ההשקעה המפוקחות במקום אחד באופן שוויוני ופשוט, ותתבצע התאמה של שבוע המסחר בישראל לסטנדרטים בינלאומיים במטרה למשוך משקיעים זרים ולחזק את מעמדה של הבורסה בתל אביב בשווקים הגלובליים. עו"ד זינגר ציין כי ההתעניינות של משקיעים
זרים בחברות ישראליות הולכת וגוברת, וכי הרשות מקדמת צעדים להקלת רישום כפול והבאת חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לרישום בישראל.
