יורם נוה - מנכל כלל ביטוח
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

יורם נוה: "אנחנו חייבים רוח גבית רגולטורית כדי להתמודד מול הבנקים"

יורם נוה - מנכ"ל כלל ביטוח התארח היום בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וסיפר על ההתמודדות עם המלחמה כגוף גדול והבחירה להמשיך להשקיע בישראל שהתבררה כמוצלחת; וגם על היחס המורכב מול הרגולטור - "יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו"

הרצי אהרון |

לפני כשנתיים רכשה חברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח 0%   את חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX), שהפכה אותה לגוף המוסדי היחיד שמחזיק בחברת אשראי. מי שהוביל את המהלך הוא יורם נווה, שבנה  גוף שמנסה לקרוא תיגר על שוק הבנקאות שנהנה בתקופה האחרונה מרווחי שיא. בשיחה שקיים בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הוא מנתח את המהלך ומספר על הקשיים מול הרגולטור, שמצד אחד מעודד אותם להתחרות במערכת הבנקאית ומצד שני חושש מפני התחזקותם על חשבון הבנקים.


"גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכל שמים את כלי השח-מט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסים יהיוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום אסל - יום בסל' , כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות", מספר נווה.






עברנו שנה מאוד מטלטלת ואני חושב שלא מלמדים איך להתכונן ולנהל במצב כזה, מה למדת בתקופה זו? איך אתה רואה את השנה האחרונה? 

"זה נכון, הייתה שנה מאוד מאתגרת ואם לומר זאת בבירור: עברנו פה שנה של 'מאניה דפרסיה' ואנחנו עוד בעיצומה של תקופה זו. היום אנחנו בכלל עם 4,000 עובדים ועוד 1,800 עובדים במקס, יש לנו עובדים והנהלה מדהימה והם נרתמו, אנשים מאוד מחויבים וזה מרגש לראות את זה. אי הוודאות הייתה גדולה ולצד זה אנחנו במשק הישראלי אשר הוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן.



אנחנו רואים שמי שמתכונן לקושי שיבוא בעתיד, בסוף כאשר מגיע המשבר - יודע להתמודד מולו. אני הייתי בן 20 במלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1990, ישבנו עם מסכות אב"כ והיה לא פשוט, אבל בעקבות המלחמה יצא החוק אשר בזכותו בנינו ממ"דים. בעקבות האירועים הללו, היום זה מאפשר לנו את החוויה הזאת שבחו"ל לא מבינים: יש אזעקה, אנחנו נכנסים לממ"ד, מתקשרים לכל הקרובים שלנו ורואים שהכל בסדר עם כולם ומיד חוזרים לתפקד כרגיל בתוך האירוע הזה. לדוגמה - הקורונה, שהיא בעצם גרמה לנו להתחיל לעבוד מהבית ולהיערך מכל הבחינות להתנהל באופן היברידי. או דוגמה אחרת, במלחמה הנוכחית - נפלה בבני ברק מתחת למשרדי מקס רקטה וזה גרם לנזק, כל החלונות נשברו, אבל למחרת הכל התנהל כרגיל, כל הכרטיסים עדיין עבדו כראוי והכל פעל כשורה."



מה עוד היית מציין לשבח בתקופה זו?

"ללא ספק את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית ורוח הלחימה של הארץ שלנו, יש פה אנשים שחתרו למגע. הקוד האתי של צה"ל הוא: חתירה למגע, זה דבר ממש לא טריוויאלי וזה עזר לנו להתמודד בשנה מטורפת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתקופה הזו - גילית אצל העובדים יכולות יוצאות דופן?

"אני חושב שמה שאמרתי מקודם נכון גם פה - ארגון נמדד באמת במערכות שעובדות בצורה מסודרת. קרו לנו פה אירועים של פעם במאה שנה כמו הקורונה, המלחמה הנוכחית ועוד; הכל מתחיל מלמטה מהעובדים הזוטרים ועד לדירקטוריון". 


מה התפקיד שלכם בתור גוף פיננסי גדול בישראל?

"מצד אחד מצפים מאיתנו שנשקיע בתשתיות בישראל ובתוך האירועים של המלחמה היה גם את הבנייה של הקו הירוק ברכבת הקלה, בנק הפועלים רתם את המוסדיים וסגר את המימון באירוע הזה. בכך צלחנו את מה שקרה באותה תקופה - ושנה קדימה גם צדקנו בהחלטות שלנו. אני גאה להיות במקום שהוא WIN-WIN, חשבנו שמה שטוב למשקיעים זה להמשיך להשקיע בישראל, והחובה העיקרית שלנו היא קודם כל לעשות תשואה טובה לעמיתים וגם לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ולהיות מחוזקים. בתוך זה הייינו אופטימיים לגבי היכולת של כלכלת ישראל לצאת מהאירוע הזה מחוזקת וזה בא לידי ביטוי בתשואה שלנו".


מהם הסקטורים שיקחו אותנו לצמיחה משמעותית בישראל?


"אני חושב שצמיחה ברמת מאקרו מורכבת מ-2 דברים: שיפור בפריון וצמיחה דמוגרפית. סקטור הביטוח הוא סקטור מעניין בתור חברה שמושקעת מבחינה ריאלית במתן ביטוח לישראלים - זו בשורה טובה גם לנו וגם לכלכלת ישראל. קודם כל צריך לומר שהסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להתאים לסקטור והיא בהחלט טובה היום. דיברנו על המשק ועל הצמיחה. אנחנו באנומליה מסוימת בשווקים שהיא טובה לסקטור הפיננסי. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות בישראל ובארה״ב בין 4.5 ל-5 אחוז, ומצד שני לא רואים עדיין את הפגיעה הצפויה בשוק ההון, וגם אין אירועי אשראי משמעותיים. כל זה יחד מהווה סביבת מאקרו מעולה לתחום הפיננסים והביטוח. מצד שני הסיכונים בריבית גבוהה עדיין לא מתממשים. וזה מתבטא בירידה בשווי נכסים אבל הבורסות מתפקדות יפה. גם בפן כשלי האשראי, אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית בעולם הפיננסי"




האם הרווח המייצג ימשיך לעלות?

"אנחנו לא מפרסמים תחזית רווח במיוחד לא בסיטואציה הקיימת היום".


מבחינה חשבונאית התקן החדש (IFRS 17) הולך לקראתכם, אנחנו יכולים להניח שהרווח המייצג שנים קדימה ימשיך לעלות בסדרי הגודל של 10-20%? 

"העסק לא השתנה ואתה צודק שיש ציפייה שההון יפחת והרווחיות השוטפת תגדל ויש כמה שנים של התאמה, זה נכון שהיו עיוותים מסוימים ולאט לאט הם יפתרו. איפה שהוא זה מה מאפשר לנו לעשות 'קאצ אפ' ויש רוח גבית מנטרול העיוותים שהיו בעבר"


עסקת מקס - איך אתה רואה אותה בעוד שנתיים - שלוש?

"קודם כל, כשאנחנו מדברים על חברות ביטוח עדיין זו פעילות של כ-50 אחוז. בשנים הקודמות פעילות שהיא לא הביטוח עצמו הייתה קטנה מאוד לעומת הפעילות העיקרית שהייתה הביטוח. הדירקטוריון נרתם לעסקה הזאת וזה נחמד כפליים שזה מצליח. גיוונו את מקורות הרווח של הקבוצה ואנחנו בסך הכול שמים את כלי השחמט למערכה הבאה שהיא - האם הגופים הפיננסיים יהוו תחרות לבנקים המסורתיים. כולם 'יום עסל - יום בסל', כלומר, יום אחד רוצים אותנו כגורם שיזעזע את הבנקים הגדולים ואז מצד שני רוצים לפרק אותנו. אנחנו צריכים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי ואנחנו חייבים רוח גבית בשביל לבצע את זה. יש עולם שלם של אפשרויות שנפתחו ואנחנו נשמח להיות הקטליזטור של התחרות".



לגבי העסקה עם כלל - זה לא היה מצב שהיה אמור גם ככה להצליח?

"באופן כללי ראינו כמה זה לא פשוט להשלים עסקה כזאת שהיא עסקה גדולה. קודם כל, אם אני לא הייתי מאמין לא הייתי רותם את כל החברה וכל המערכת שהיו בה אתגרים עצומים, וראינו תחזיות והכול וקיבלנו החלטה - בינתיים הדברים עובדים מאוד טוב. אבל קיים סיכון והוא בעיקר סיכון שמחולק לשלושה דברים: המקורות של הענף הזה הם במערכת הבנקאית ואנחנו מעירים את הדוב, אבל ברגע שיחליט להרים את הראש ולעשות שינוי דרמטי זה הסיכון הגדול. גם הם הלקוחות הכי גדולים שלנו בעולם ההנפקה והסליקה וגם בסוף ספקי האשראי הגדולים ביותר בענף הזה. השני - יש תלות גדולה במערכת הבנקאית ואתה מנסה להתחרות בהם. וגם - ככל שנותנים אשראי צרכני שאינו מגובה בביטחונות, ככל שיהיה פה תרחיש של עולם או מדינה שתיכנס למיתון, אבטלה וכן הלאה, זה יוביל להפסדי אשראי. אנחנו מעריכים בגלל הניתוח שלנו, יש סיכונים רגולטוריים עכשיו. בסופו של דבר חשבנו שזה מתאים לפרופיל שלנו, לא כל עסק מתאים לפרופיל של גוף מוסדי".



יש עסקים נוספים שמתאימים לפרופיל שלכם? כמו מקס לפני שנתיים מה עוד?

"אני חושב שיש כמה דברים שניתן לראות שקיימים בעולם של המתחרים שלנו שבוודאי רלוונטיים, רק לאחרונה הייתה וועדה שחזרה לומר כי ניתן לרכוש עוד ועוד סוכנויות ולחזק ערוצי הפצה ואז זה גם מהווה זרוע הפצה לעולם הביטוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 0%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

שמואל שמוליק רופא מנכל ריט 1
צילום: נטי לוי
דוחות

ריט 1 מסכמת רבעון שלישי עם עלייה של 8.2% ב-NOI; מעלה תחזית

ה-NOI הרבעוני של קרן ההשקעות בנדל"ן המניב עלה ל-136 מיליון שקל, ה-FFO המתואם צמח ל-94.5 מיליון שקל; תחזית ה-NOI לשנה עודכנה ל-522–525 מיליון שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריט 1 שמואל רופא

ריט 1, קרן ההשקעות בנדל"ן המניב הגדולה בישראל, ממשיכה לפעול בענפי המשרדים, המסחר, התעשייה, הלוגיסטיקה, החניונים, המלונאות והדיור הסיעודי, תוך התבססות על פורטפוליו מגוון בהיקף של כ-9.1 מיליארד שקל. הקרן מדווחת על סיכום רבעון שלישי שמציג עלייה יציבה במדדים התפעוליים ועל שדרוג נוסף בתחזיות לשנה כולה, במקביל לתנופת השקעות וניהול פיננסי שממשיכים לעצב את כיוונה העסקי. ריט 1 0%  נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד שקל, אחרי עלייה של כ-42% מתחילת השנה וכ-54% ב־12 החודשים האחרונים.

גידול למרות מימושים

ברבעון השלישי של 2025 ה-NOI עלה בכ-8.2% והגיע ל-136 מיליון שקל, לעומת 126 מיליון שקל בתקופה המקבילה. העלייה נרשמה אף שהחברה מכרה חלק מהקומות במגדל היובל בתל אביב, והוסברה בעיקר בעלייה ב-NOI מנכסים זהים, שעלו בכ-7.1%. במקביל, שטחים שהושכרו במהלך התקופה, העלייה במדד שהשפיעה על דמי השכירות ועלייה ניכרת בהכנסות מתחום החניונים תרמו גם הם לתוצאה.

ה-FFO המתואם ברבעון עלה לכ-94.5 מיליון שקל, שהם 48 אגורות למניה, לעומת כ-89.6 מיליון שקל ו-46 אגורות למניה ברבעון המקביל. הרווח הנקי לבעלי המניות זינק ל-26.7 מיליון שקל, לעומת כ-10.4 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הגידול התפעולי.

דירקטוריון ריט 1 הכריז על חלוקת דיבידנד רבעוני של כ-43 מיליון שקל, ובסיכום שנתי הדיבידנד צפוי להגיע לכ-171 מיליון שקל. בחברה ציינו כי זובי מסורת חלוקת דיבידנד ארוכת שנים, ושיעור הצבר לאורך התקופה נשאר יציב.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה ה-NOI עלה בכ-10.1% והגיע ל-392 מיליון שקל, לעומת 356 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ה-NOI מנכסים זהים צמח בכ-10.8% - נתון שמשקף התבססות של מנועי ההכנסה המרכזיים של הקרן.