"חלון ההזדמנויות בשוק האג"ח עדיין לא נסגר - נמצאים בנקודת פיתול בלבד"

גורם בשוק החיתום מסביר ל-Bizportal אם מבצע 'צוק איתן' סגר את חלון ההזדמנויות לגיוס אג"ח בבורסה בזול
תומר קורנפלד | (2)
נושאים בכתבה אג"ח צוק איתן

האם מבצע 'צוק איתן' יסגור את שוק הנפקות האג"ח לחברות הקטנות ויקשה על החברות הבינוניות והגדולות? החולשה בשוק החוב כבר נותנת אותותיה בעליית תשואות באפיקים הממשלתיים, וכפועל יוצא מעלה את עלויות המימון של החברות הגדולות אשר פונות לשוק החוב ומנסות לגייס כסף.

החולשה בשווקים נותנת אותותיה בעיקר דרך הפעילות של הציבור אשר רואה את המצב הביטחוני ומעדיף לפדות את הכספים אשר נמצאים בקרנות הנאמנות. רק אתמול ניפדו כ-200 מיליון שקל מהקרנות - ואלו נאלצות לממש החזקות בשוק החוב. הנזילות הנמוכה והיעדר קונים מעלה את התשואות באפיקים ומקשה על הגיוסים.

נתחיל באפיק הממשלתיים. תשואת המק"מ - האפיק חסר הסיכון אשר עד לפני יותר מחודש נסחר בתשואה ברוטו לפידיון של 0.53% אשר מגלם ציפיות לירידת ריבית במשק - נסחר היום סביב תשואה של 0.72%. המשמעות הינה שהמשקיעים לא מתמחרים הפחתת ריבית בזמן הקרוב הנראה לעין.

העלייה בתשואות לא חלה רק בישראל אלא גם בעולם. בארה"ב נתוני המאקרו החיוביים שפורסמו העלו את הסבירות לעליית ריבית בארה"ב. השוק המקומי אשר אינו מנותק מהשוק האמריקני מבצע התאמות בהתאם - וזה גורם נוסף אשר מעלה את התשואות.

ובחזרה אלינו, החולשה באפיקים הקונצרניים לא התחילה לפני יומיים. מדד התל-בונד 20 אשר מרכז את 20 איגרות החוב הגדולות בשוק איבד 2.5%, ירידה חדה במיוחד באפיק אשר נחשב לסולידי. תשואת האג"ח הגלומה במדד שעמדה בשפל על 0.65% (בחודש מארס) עומדת כיום על יותר מ-1.4%.

החולשה בשוק האג"ח יוצרת לחץ באפיק הזה. חברות גדולות, יציבות ומדורגות אשר מנסות לנצל את הריביות הנמוכות השוררות בשווקים נאלצות לגייס כסף במחירים גבוהים יותר. הסיבה לכך נובעת מכך שהמשקיעים דורשים תשואה הנגזרת מהמרווח מהאג"ח הממשלתי וכשהתשואה שם עולה - החברות נאלצות להסכים ולגייס במחיר גבוה יותר.

אותן חברות מנסות לגייס בימים אלו חוב במח"מים ארוכים מאוד (של יותר מ-7) ורק לאחרונה התבשרנו על גיוסים שכאלו בחברת סלקום, או בחברת מבני תעשיה. גם חברות נוספות צפויות לעשות כן בתקופה הקרובה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

עבור החברות הקטנות יותר, נראה ששוק האג"ח מגלה סימני חולשה מסוימים. ראינו בעבר לא מעט הנפקות שמתבטלות (סאטקום מערכות, ארקו החזקות ועוד) בשל התשואות הגבוהות שדורשים המשקיעים. נראה כי מגמה זו צפויה להתגבר בתקופה הקרובה ורק החברות המבוססות יצליחו לממן את פעילותן בשוק החוב.

גורם בכיר מתחום החיתום ציין בשיחה עם Bizportal כי בשלב זה "חלון ההזדמנויות עדיין לא נסגר אלא מדובר בנקודת פיתול בלבד. עדיין לא מרגישים דחייה של הנפקות. עדיין אין אלטרנטיבות השקעה אחרות וייתכן שכבר בעוד שבוע התמונה תשתנה והגיוסים יחזרו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    התשואה בארהב לא עלתה , נשארה 2.62 (ל"ת)
    יוסי 08/07/2014 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 08/07/2014 13:10
    הגב לתגובה זו
    פעם קראו לקמהדע ספינת הדגל ופו נשאר רק הדגל הספינה שקעה במצולות הים כך זה הבורסה שלנו רק מרצים את מניות הזבל כמו מאדוי שעלתה פי 1000 אחוז וקהמדע ירדה למצולות הים
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.