במגמת שיפור: מידרוג העלתה את דירוג האג"ח של ישרס ל-A2
חברת דירוג האשראי מידרוג העלתה היום (ב') את דירוג האג"ח של קבוצת ישרס ל-A2 עם אופק דירוג יציב. כמו כן אישרה מידרוג דירוג זהה להנפקת סדרה חדשה ו/או הרחבת סדרה קיימת, בסכום של עד כ-300 מיליון שקל ע.נ., כ-182 מיליון שקל מתוכם ישמש לפירעון אג"ח בשנת 2012 והיתרה לצורך פעילותה השוטפת. העלאת הדירוג נתמכת, בין היתר, בשיפור בפעילות הליבה של החברה, תוך שמירה על אסטרטגיה ממוקדת בתחומי הפעילות. האמור בא לידי ביטוי, בין היתר, במצבת הנכסים המניבים, המצויה בצמיחה משמעותית מזה מספר שנים, בשיפור ה-NOI הצפוי בשנים הקרובות, בהתאם לשיפור התפוסות בנכסים המניבים וחוזים חתומים לאיכלוס שטחים בנכסים בבניה וזאת בנוסף לשיפור שכבר משתקף בדוחות הכספיים של החברה. בגין הפרויקטים בהליכי ביצוע שונים ופרויקטים אחרים שבנייתם הסתיימה במגזר הבנייה למגורים, החברה צפויה להכיר ברווח של מעל 200 מיליון שקל במהלך השנים הבאות. . כמו כן, החברה מתכוונת להתחיל בבניית מעל 300 יח"ד (חלק החברה) בשנתיים הקרובות וזאת ללא פרויקטים בתחום הפינוי- בינוי אשר עשויים להוסיף בין 500-600 יח"ד (חלק החברה). בנוסף, לחברה מלאי מקרקעין נרחב אשר חלק ניכר ממנו רשום במחירים היסטוריים, שאינם משקפים את שוויו ההוגן. החברה נוהגת לממש קרקעות מפעם לפעם, באופן שמציף רווח נוסף. לפיכך, בהתאם לאמור, הרווח ממגזר הבנייה למגורים צפוי להיות גבוה יותר בטווח הקצר- בינוני מאשר בשנת 2012 ולהפיק תזרים משמעותי לשירות החוב בטווח הקצר-בינוני. בשיקולים להעלאת הדירוג מציינת מידרוג את מצבת הנכסים של החברה הנמצאת בצמיחה משמעותית מזה מספר שנים, את שיעורי התפוסה הגבוהים בנכסים המניבים ואת הגידול ב-NOI. עיקר העליה נובע, לדעת מידרוג, מהמיזוג המוצלח של חברת אוסיף ומהפעילות בגנים הטכנולוגיים. שלמה אייזנברג, מנהל העסקים הראשי בקבוצת ישרס, מסר: "העלאת הדירוג של החברה, לאחר שנים של פירעון מאסיבי של סדרות אג"ח וחוב בנקאי, בעקבות רכישת אוסיף, מהווה הבעת אמון משמעותית למצבה העסקי והפיננסי של קב' ישרס. המגמות המסתמנות בדוחות הכספיים לסוף שנת 2011, נותנים בסיס להערכה כי מגמת השיפור בתחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה יימשכו גם בעתיד."

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.