עושים סדר: איך באמת משפיע ההייטק על הכלכלה הישראלית?

תמיד ידענו שתעשיית ההייטק משפיעה מאוד על המשק הישראלי, אך בשבועות האחרונים ההשפעה הזאת הפכה מדוברת ומשמעותית הרבה יותר, בין היתר בעקבות המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית ומחאת ההייטקיסטים שסוקרה בהרחבה בתקשורת המקומית והבינלאומית. בפברואר האחרון פורסם בהקשר הזה כי תשע חברות הייטק החליטו להוציא את כספיהן מישראל, בהן "WIZ", "פאפאיה גלובל", "וורביט" ו-"Skai". ב"חדשות 12" פורסם כי החברות, ששווין הכולל עומד על כ-7 מיליארד דולר, הנחו להעביר את כספיהן מחשבונות בישראל למדינות אחרות בעקבות לחץ מצד משקיעים.  נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין קשה להעריך האם מדובר במגמה שתלך ותתרחב וכמובן שאיש לא יכול לחזות כיצד המציאות הפוליטית והכלכלית של ישראל תיראה בשנים הקרובות. עם זאת, כדאי לעצור לרגע, לקחת צעד אחורה ולהבין עד כמה בדיוק התעשייה הטכנולוגית באמת משפיעה על החברה הישראלית. אחת הדוגמאות שמלמדות אולי יותר מכל על ההשפעה של ההייטק על המשק עולה מהאירועים שהתרחשו בעקבות התפשטות מגפת הקורונה ברחבי העולם מתחילת שנת 2020. במאמר שפורסם ב"גלובס", טען ד"ר אדם רויטר, יו"ר חברת "חיסונים פיננסיים" כי הייטק "הציל את המשק הישראלי בקורונה". בקביעה זו נשען רויטר על נתונים של ה-OECD שהראו כי ישראל היא בין המדינות שבהן הפגיעה הכלכלית שיצרה המגפה הייתה נמוכה ביותר. בנוסף, נתוני ה-OECD מראים כי כ-10 אחוזים מהעובדים בישראל מועסקים בהייטק, בין אם בצורה ישירה או עקיפה, שיעור כמעט כפול מהממוצע במדינות החברות בארגון. בישראל גם קיימת פעילות ענפה של כמה מהחברות הטכנולוגיות המובילות בעולם, שחלקן גם התחילו את דרכן כאן בארץ. בין החברות הרווחיות בישראל אפשר למצוא את אינטל, אלביט מערכות, אמדוקס ופלייטיקה. זה המקום להדגיש כי גם ארגונים ביטחוניים כמו התעשייה האווירית ו"רפאל" נמצאים בראש הדירוג הזה ומשפיעים מאוד גם על התעשייה המקומית וגם על הקשרים של ישראל עם מדינות אחרות בכל רחבי העולם, בהן גם מדינות מוסלמיות שבעבר נחשבו כמדינות אויב. ההייטק ימשיך להיות הקטר שמוביל את הכלכלה? בעיני חלק מהמומחים, העתיד של ענף ההייטק בישראל עלול להיות מורכב ומאתגר הרבה יותר מהעבר המפואר שלו כאן בארץ. חלק מהדאגה הזאת נובעת מחוסר היציבות הפוליטית, בעוד שחלק נוסף ומשמעותי לא פחות קשור במשבר הכלכלי העולמי ובהשפעות גלובליות רחבות יותר. עם זאת, ב- EXPOINT, זירה דיגיטלית חדשנית לחיבור בין מחפשי עבודה למשרות הייטק, מחדדים כי על אף גלי הפיטורים והתחזיות הקודרות, ישנן משרות דרושים הייטק שהביקוש בהן נשאר יציב ואף גבוה, על אף השינויים בשוק המקומי והגלובלי. מדובר בתפקידים כמו מהנדסי תוכנה (Software Engineer), מנהלי מוצר (Product Manager), מהנדסי עיצוב (Design Engineer), מפתחי Full Stack ועוד. "ניתוח הנתונים שלנו גם מעלה כי בחברות מסוימות, כמו USBANK ו-Nova ישראל לדוגמה, מספר המשרות רק הלך ועלה, גם אחרי גלי הפיטורים הגדולים. זה מצב מעודד שמראה כי למרות חוסר היציבות הזמנית בענף, ההייטק ממשיך להיות הימור בטוח ומשתלם למי שרוצים לפתח קריירה יציבה ומתגלמת". בנוסף, חברות הייטק רבות מעודדות העסקה של עובדים ממגזרים בחברה שבדרך כלל מתקשים יותר להשתלב בשוק העבודה, כמו המגזר הערבי והחרדי. ב-Expoint מבקשים להציג בהקשר הזה חברות כמו מטריקס, RACHIP, ו-I-ROX אשר תורמות רבות ליצירת מקומות עבודה לנשים ולאוכלוסיות מגוונות. "עוגן משמעותי לכלכלה הישראלית" לצד ההזדמנויות שההייטק מספק לעובדים בישראל, חשוב להבין שהתחום גם מושך כספים רבים של משקיעים זרים ואחראי לנפח משמעותי מהמיסים שנכנסים לקופת המדינה. מדו"ח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IAT) בשיתוף עם Deloitte שפורסם בפברואר האחרון, אפשר ללמוד עד כמה עמוקה ההשפעה הזאת. מדובר בדו"ח המקיף ביותר שנערך בנושא, אשר בחן את השפעת הענף על הכלכלה הישראלית בכמה מדדים: תרמה כלכלית ישירה ועקיפה, תרומה לחוסן הלאומי, שיפור פריון העבודה ועוד. המסקנה המרכזית היא שלאורך שנים, ההייטק שימש ומשמש עוגן משמעותי לכלכה הישראלית. ב-2021 ההייטק היווה כ-240 מיליארד שקלים מהתמ"ג וכ-34 אחוזים מתשלום מס ההכנסה. עוד נטען בדו"ח כי הענף הכניס מאות מיליארדים נוספים לתוצר הלאומי הגולמי, אם לוקחים בחשבון גם תרומות, השקעות וייצוא לחו"ל. לסיכום, בעוד שלמדינות שונות בעולם יש משאבי טבע יקרים או יעדים תיירותיים אקזוטיים, כלכלת ישראל מתבססת במידה רבה על היכולות של אזרחיה – ואם נסתכל אחורה על ההיסטוריה הייחודית שלנו – מדובר במשאב יקר שחשוב לשמר ולפתח. הייטק הוא אחד התחומים שבהם יצירתיות, חשיבה מקורית וגמישות מחשבתית יכולות להביא תועלת לא רק לאנשים ספציפיים, אלא לחברה כולה. לכן, חשוב שנבין את ההשפעה הזאת ונדע להבטיח שהיא תמשיך להועיל לנו גם בעתיד.