אנושי: הטכנולוגיה מאפשרת למותגי ביטוח לדבר כמו "בני אדם"
בשבועות האחרונים נכנסו לישראל 2 חברות ביטוח חדשות ודיגיטליות. ליברה ו-WeSure. זוהי בשורה עם משמעויות רבות למשק ואולי גם לכלכלה, אבל בראש ובראשונה - זוהי בשורה שיכולה לשנות את השיח התקשורתי, השיווקי והפרסומי בקטגוריה.
כבר שנים רבות שאנו רגילים ש"מלחמת השיווק" העיקרית בתחום היא סביב ה"כן סוכן, לא סוכן" ומספר מסרים מסורתיים נוספים (חודש הנחה, תשלום תביעות מהיר, שירות). אבל ההתפתחויות בתחום ה-InsureTech מצליחות לפגוש את הלקוחות עם הבטחות שיווקיות חדשות.
תהליך אסטרטגי שערכה לאחרונה חברת המחקר העסקית Adkit, חשף כי תחום הביטוח - שנחשב תמיד ל"אפור" ומשעמם - עבר מהפכה שיווקית. למרבה האירוניה, דווקא ההתפתחות הטכנולוגית, היא זו שאפשרה לחברות הביטוח להתחיל לדבר "בשפה של בני אדם" ולתקשר הבטחות פרסומיות חדות, מבודלות וברורות.
לדברי מיקי זכאי, מנכ"ל Adkit עולה מהתהליך כי אמנם מי שמובילים את המהפכה הם סטארט-אפים וחברות קטנות וטכנולוגיות, אך התאגידים המובילים מבינים את הפוטנציאל הגדול, מאמצים את החידושים, מייצרים שיתופי פעולה או אף רוכשים את הטכנולוגיה ומטמיעים אותה.
אחת הדוגמאות המדוברות היא כמובן lemonade, שמביאה את בשורת ה- Peer 2 Peer. לטעמי, החלק המרתק ביותר בחברה הוא דווקא לא החדשנות הטכנולוגית, אלא המותג והסיפור שהוא מספר. כך למשל החברה מבטיחה לתרום אחוזים מהיעדר תביעות למטרות חברתיות ועמותות שאותן בוחר המבוטח. זהו סוג חדש של מערכת יחסים בין מותג בתחום הביטוח לבין הלקוחות שלו והבטחה שיווקית שלא הייתה כאן קודם.
המשתנה השיווקי הבולט ביותר הוא חוויית הלקוח. ממשקים המאפשרים רכישת ביטוחים – לא רק ביטוח רכב ואלמנטרי – אלא אף פוליסות מורכבות כמו ביטוח חיים – בלחיצת כפתור ובאמצעות ממשק ידידותי כבר נמצאים בכף היד של כולנו. ניתן לראות למשל את הדוגמא של חברת הביטוח Fabric, שאמנם התחילה את דרכה כשלוחה של חברת הביטוח Vantis Life, אבל הפכה למותג נפרד עם שפה שונה שלא ראינו כמו בעבר בתחום הביטוח:
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
גם השיח הקלאסי של ה"כן סוכן, לא סוכן" מקבל פנים חדשות. אפשר לראות לדוגמא את הסטארט אפ הבריטי Brolly. זוהי אינה חברת ביטוח אלא "יועץ ביטוח דיגיטלי" המבוסס על בינה מלאכותית ואלגוריתמים אשר מציע לכל לקוח המלצה אקטוארית בזמן קצר. זוהי דוגמא נוספת לאופן שבו חברת הטכנולוגיה משתפת פעולה עם חברות מסורתיות (AXA, ERV ועוד), אך מציגה מותג שנראה אחר לגמרי ומעניק חוויית לקוח חדשנית, פשוטה ומרגשת תחת ההבטחה הקצרה The future of insurance.
מגמה נוספת שמשנה את השיח השיווקי היא פרסונליזציה. עד היום, כשדיברנו על פרסונליזציה בביטוח נהוג היה לחשוב על מאפיינים דמוגרפיים שמאפשרים לחברות להציע פוליסות ביטוח זולות יותר. אך טכנולוגיות כמו IoT, סנסורים ואף מידע ביומטרי, מאפשרים לחברות הביטוח להציע הצעות מותאמות להתנהגות הלקוח. למשל על פי הרגלי הנסיעה כפי שהם נרשמים במחשב המכונית, או על פי נתונים ממערכת הבית החכם.
כל זה הופך להבטחה פרסומית מרגשת וייחודית בחברת הביטוח Trov, החברה מתאימה באופן דינמי את פוליסות הביטוח לפי התנהגות הלקוח. אפשר להקפיא, לחדש או להפסיק פוליסת ביטוח על פי הצורך, לבטח פריטים בודדים ולפרקי זמן קצרים. החברה מאפשרת למשל לרכוש ביטוח לאופניים למשך הזמן של רכיבת הבוקר ולבטל אותו עם החזרה הביתה. או לייצר פוליסת ביטוח נגד פריצות, שמופעלת באופן אוטומטי רק כאשר אנו יוצאים מהבית. ההבטחה הפרסומית של Trov – "Insurance just got smarter" מקדמת את עולם הביטוח לעולם "הבית החכם", ה"מכונית החכמה" וה"עיר החכמה" שכולנו כבר מתחילים לקבל כסטנדרט.
נראה שהתובנה העיקרית מתוך העבודה שבוצעה בחברת Adkit הינו שהמנוע לכל השינוי בתחום הוא דרישות הצרכנים. במשך שנים ארוכות, אנו – הלקוחות רצינו יותר מחברות הביטוח שלנו – שפה פשוטה יותר, התאמה אישית וחוויית לקוח. ונראה שסוף סוף הדיאלוג הזה הגיע לקטגוריה. אין לי ספק שגם חברות הביטוח המסורתיות כאן בישראל ידביקו את הקצב. מעניין יהיה לראות את האופן שבו הם ירעננו את השירותים, את המוצרים ואת מהלכי השיווק שלהם לציפיות ולצרכים של הלקוחות.
הכותב, אבי זיתן, הוא בעלים של חברה לייעוץ אסטרטגי שיווקי
- 1.קרין 07/07/2018 14:05הגב לתגובה זויש תחומים שבהם אי אפשר להחליף את האנשים במחשב. אני מאוד ממליצה על המיזם החברתי. עושים עבודה נהדרת
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
