צילום: ביזפורטל
ביג טק 50
פרופיל השותפות, והאם היא מעניינת להשקעה?
ביג טק 50 היא שותפות מו"פ מסוג אחר - זה מתבטא בסוג ההשקעות, בדמי הניהול הסבירים וברכישות המניות השוטפות של הבעלים וההנהלה - האם השוק מפספס אותה?
נושאים בכתבה 
ביג טק 50
ביג טק 50 שותפויות המו"פ התבררו בשנתיים האחרונות כהשקעה מאכזבת. מערכת ביזפורטל הסבירה כבר עם הסנונית הראשונה של הנפקות השותפויות את המודל הבעייתי - השותף זוכה בכל. לא ייתכן ששותפות של 20 מיליון שקל, תשלם מדי שנה 3 מיליון שקל לשותף הכללי המנהל ולניהול השוטף. ככה לא נשאר רווח, גם אם השותפות מרוויחה, ולרוב הן לא מרוויחות בשנים הראשונות. על רקע העובדה הזו, שותפויות המו"פ נפלו בבורסה, גם הטובות שבהן. ביג-טק 50 0% במסגרת פרויקט החברות של תל אביב, נחשפנו לביג טק 50. שותפות מו"פ מסוג אחר. הקרן משקיעה בחברות גדולות, לפני הנפקה או אקזיט, היא כבר מרוויחה והיא להבדיל מאחרות משלמת לשותפים דמי ניהול נמוכים. זאת ועוד - הבעלים שלה רוכשים מניות בקצב משמעותי והיא נסחרת כ-30% מתחת להון.
- 1.יינון 26/10/2022 01:03הגב לתגובה זואתה - זיו וולף לא עושה עבודה משהו. המנייה נשחטה 80 אחוז, כמה מזה אתה הרווחת?
מניותהשפעת מלחמת חרבות ברזל על המסחר בבורסה: הניירות התאוששו, התשואות קפצו, המשקיעים התחלפו
רשות ניירות ערך מפרסמת מה עבר על הבורסה מתחילת המלחמה: החששות נרגעו, אך היקפי הנפקות המניות עדיין נמוכים, הזרים בורחים מהאפיק הממשלתי, והפער מהמדדים המקבילים בעולם מתרחב
נושאים בכתבה זרים
זרים בשבוע שעבר פרסמה רשות ניירות ערך סקירה על נתוני המסחר בבורסה מתחילת הלחימה, ועד סוף המחצית הראשונה של 2024. נראה כי כמעט שנה לתוך הלחימה והמצב מבחינת המשקיעים חזר לקדמותו: מדד הפחד התייצב והנזילות השתפרה ומדדי המניות המובילים אפילו רשמו עליות מתונות.
עם זאת, מדדי המניות מפגרים ביחס לעולם, הזרים מצמצמים את הנוכחות שלהם, והזרמת הכסף המוסדי לאפיק הממשלתי היא בעיקר חבל ההצלה שלו. הנה שלוש נקודות מעניינות מהדו"ח של רשות ניירות ערך:
1) במחצית הראשונה של 2024 הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 38 מיליארד שקלים, ומניות בהיקף של 4 מיליארד שקלים. היקפים דומים למחצית הראשונה של 2023, ועליה לאחר היובש היחסי בחודשים הראשונים של המלחמה ברבעון רביעי של 2023. עם זאת, בבחינה רב שנתית מתחילת העשור אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיקפי הגיוס, בייחוד במניות, החל מרבעון 4 של שנת 2022. הזינוק העיקרי במחצית הראשונה של 2024 היה בגיוס אג"ח ממשלתיות לכיסוי הוצאות המלחמה. באפיק המניות הגופים המוסדיים הם אלו שהובילו את השוק בתחילת המלחמה, כאשר מתחילת המלחמה עד חודש סוף מרץ הם ספגו את ההיצעים בשוק המניות ורכשו מניות בהיקף 5.5 מיליארד שקל (נטו). ברבעון השני הם מכרו מניות ישראליות בהיקף 2 מיליארד שקלים נטו. סוחרי האלגו והמשקיעים הפרטיים החליפו אותם ורכשו ברבעון השני מניות בהיקף 5 מיליארד שקלים נטו. תושבי חוץ פרטיים מכרו מתחילת המלחמה מניות ישראליות בהיקף של 9 מיליוני שקלים נטו.
2) בשוק האג"ח הממשלתיות המגמה של כניסת המוסדיים ויציאת הזרים בולטת במיוחד: המוסדיים רכשו נטו 18 מיליארד שקלים מתחילת המלחמה עד סוף המחצית הראשונה, בעוד תושבי החוץ מכרו בתקופה זו אג"ח ממשלתיות בהיקף 19 מיליארד שקלים. כלומר החוב הממשלתי תלוי ברובו המוחלט בכספי הפנסיה שלנו. בשוק האג"ח הקונצרני המגמה הפוכה: במחצית הראשונה של השנה המוסדיים החלו למכור, והמשקיעים הפרטיים ספגו את ההיצעים.
3) אם נסתכל על תשואות ומרווחים: מדדי המניות ממשיכים אמנם להציג עליה מתונה אך לפגר משמעותית ביחס לביצועי המדדים בארה"ב, כאשר מדדים כמו ביומד וטכנולוגה – בעלי חשיפה מוגבלת למתרחש בשוק הישראלי – מובילים את התשואות, אך מעניין יותר המתרחש בשוק האג"ח: עלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות, לצד שפל במרווחים מהאג"ח הקונצרניות. המתרחש באפיק הקונצרני לדעת רשות ניירות ערך, מבטא אמון של המשקיעים שלמרות המצב הבטחוני, שבטווח הארוך החברות ידעו להחזיר את החוב. עם זאת, חייבים להיות ערים לכך שהזרמות ביקושים בשנתיים האחרונות בשוק הקונצרני מושפעות לא מעט מהשינוי שנערך במנגנון תמיכת המדינה בקרנות הפנסיה והמעבר מהנפקת אג"ח מיועדות ליצירת רשת ביטחון רב שנתית, וכן מאופי השחקנים בשוק הקונצרני המקומי – שוק שבו הזרים פעלו בשוליים גם בתקופות בהן המצב הביטחוני היה טוב בהרבה.
1) במחצית הראשונה של 2024 הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 38 מיליארד שקלים, ומניות בהיקף של 4 מיליארד שקלים. היקפים דומים למחצית הראשונה של 2023, ועליה לאחר היובש היחסי בחודשים הראשונים של המלחמה ברבעון רביעי של 2023. עם זאת, בבחינה רב שנתית מתחילת העשור אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיקפי הגיוס, בייחוד במניות, החל מרבעון 4 של שנת 2022. הזינוק העיקרי במחצית הראשונה של 2024 היה בגיוס אג"ח ממשלתיות לכיסוי הוצאות המלחמה. באפיק המניות הגופים המוסדיים הם אלו שהובילו את השוק בתחילת המלחמה, כאשר מתחילת המלחמה עד חודש סוף מרץ הם ספגו את ההיצעים בשוק המניות ורכשו מניות בהיקף 5.5 מיליארד שקל (נטו). ברבעון השני הם מכרו מניות ישראליות בהיקף 2 מיליארד שקלים נטו. סוחרי האלגו והמשקיעים הפרטיים החליפו אותם ורכשו ברבעון השני מניות בהיקף 5 מיליארד שקלים נטו. תושבי חוץ פרטיים מכרו מתחילת המלחמה מניות ישראליות בהיקף של 9 מיליוני שקלים נטו.
2) בשוק האג"ח הממשלתיות המגמה של כניסת המוסדיים ויציאת הזרים בולטת במיוחד: המוסדיים רכשו נטו 18 מיליארד שקלים מתחילת המלחמה עד סוף המחצית הראשונה, בעוד תושבי החוץ מכרו בתקופה זו אג"ח ממשלתיות בהיקף 19 מיליארד שקלים. כלומר החוב הממשלתי תלוי ברובו המוחלט בכספי הפנסיה שלנו. בשוק האג"ח הקונצרני המגמה הפוכה: במחצית הראשונה של השנה המוסדיים החלו למכור, והמשקיעים הפרטיים ספגו את ההיצעים.
3) אם נסתכל על תשואות ומרווחים: מדדי המניות ממשיכים אמנם להציג עליה מתונה אך לפגר משמעותית ביחס לביצועי המדדים בארה"ב, כאשר מדדים כמו ביומד וטכנולוגה – בעלי חשיפה מוגבלת למתרחש בשוק הישראלי – מובילים את התשואות, אך מעניין יותר המתרחש בשוק האג"ח: עלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות, לצד שפל במרווחים מהאג"ח הקונצרניות. המתרחש באפיק הקונצרני לדעת רשות ניירות ערך, מבטא אמון של המשקיעים שלמרות המצב הבטחוני, שבטווח הארוך החברות ידעו להחזיר את החוב. עם זאת, חייבים להיות ערים לכך שהזרמות ביקושים בשנתיים האחרונות בשוק הקונצרני מושפעות לא מעט מהשינוי שנערך במנגנון תמיכת המדינה בקרנות הפנסיה והמעבר מהנפקת אג"ח מיועדות ליצירת רשת ביטחון רב שנתית, וכן מאופי השחקנים בשוק הקונצרני המקומי – שוק שבו הזרים פעלו בשוליים גם בתקופות בהן המצב הביטחוני היה טוב בהרבה. 
