גנסן הואנג, אנבידיה  (רשתות חברתיות)
גנסן הואנג, אנבידיה (רשתות חברתיות)

המלך של ה-AI מסביר איך הכל התחיל - "מתחום הגיימינג" ומעריך שזו רק ההתחלה

ג'נסן הואנג, האיש שהפך את אנבידיה ממפתחת כרטיסי מסך לחברת ענק שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה, מספר איך זה קרה – ולמה העולם רק מתחיל להבין את השינוי

עמית בר |

ממשחקי מחשב למהפכת הבינה המלאכותית

ג'נסן הואנג הקים את אנבידיה אי שם בשנות ה-90, כשהמחשבים היו עדיין מגושמים והאינטרנט היה בחיתוליו. מה שהוא רצה לעשות אז היה פשוט – לאפשר למשחקי מחשב להיראות טוב יותר. אבל מה שהוא והצוות שלו פיתחו אז, בסך הכול כדי לשפר את הגרפיקה במשחקים, הפך במרוצת השנים לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בעולם המחשוב.

"הכול התחיל ממשחקים," הואנג סיפר בעבר בראיונות שונים לתקשורת האמריקאית. "ראינו שהמעבדים שהיו קיימים פשוט לא מספיק טובים בשביל להתמודד עם חישובים מסובכים של גרפיקה תלת-ממדית, אז חיפשנו דרך אחרת לעשות את זה."

הדרך האחרת הזו הייתה המעבד הגרפי (GPU), שההבדל המרכזי בינו לבין המעבד הרגיל (CPU) הוא שהוא יודע לחשב המון פעולות בו-זמנית. במקום שהמחשב יעבד כל תמונה בנפרד, המעבד הגרפי יכול לטפל בכמה חישובים במקביל – וזה בדיוק מה שהפך אותו לאידיאלי לא רק למשחקים, אלא לכל תחום שדורש כוח חישובי רציני.


איך גיימינג הפך למנוע צמיחה של תחום שלם?

בשנות ה-90 וה-2000 אנבידיה הייתה קודם כול חברת משחקים. המעבדים שלה עזרו להפוך משחקים כמו GTA, Doom ו-FIFA למרשימים יותר וגרמו למחשבים להריץ גרפיקה מתקדמת. אבל אז קרה משהו שהואנג לא צפה – מדענים, חוקרים ומהנדסים הבינו שה-GPU יכול לשמש גם לתחומים אחרים.

"היה לנו ברור שהמעבד הזה מהיר בטירוף, אבל פתאום התחילו לפנות אלינו חוקרים מתחומים אחרים, כמו רפואה, אקלים ופיזיקה קוונטית, שרצו לבדוק איך הם יכולים להשתמש בזה," סיפר הואנג. "הם הבינו שמה שעובד עבור משחקים יכול לעבוד גם בתחומים הרבה יותר רחבים."

וזה בדיוק מה שקרה – מעולם שהסתובב סביב משחקים, אנבידיה הפכה להיות החברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית. והכול התחיל מניסוי קטן ב-2012.



הנקודה שבה הבינה המלאכותית התפוצצה

הפריצה האמיתית של אנבידיה לעולם הבינה המלאכותית קרתה בשנת 2012. צוות חוקרים מאוניברסיטת טורונטו פיתח רשת נוירונים בשם AlexNet, שהייתה מסוגלת לזהות תמונות בצורה טובה בהרבה מכל מערכת אחרת באותה תקופה. אבל הדבר הכי מעניין היה שהם אימנו את המודל שלהם על כרטיסי המסך של אנבידיה.

קיראו עוד ב"BizTech"

"זה היה רגע של הארה," אומר הואנג. "פתאום ראינו שהטכנולוגיה שלנו, שהייתה אמורה רק לעזור לשחקנים לראות גרפיקה יפה יותר, יכולה לשמש כדי ללמד מחשבים לזהות תמונות, להבין דיבור ואפילו להפיק תובנות על סמך כמויות מידע אדירות."

מאותו רגע הכול השתנה. חברות הבינו שאפשר להשתמש ב-GPU של אנבידיה כדי לאמן את מערכות הבינה המלאכותית שלהן במהירות שיא, וזה הפך את החברה לשם דבר בעולם הטכנולוגיה.


אז מה בעצם אנבידיה עושה היום?

היום אנבידיה כבר מזמן לא רק חברת חומרה. נכון, היא עדיין מייצרת את כרטיסי המסך הכי טובים בשוק, אבל רוב ההכנסות שלה מגיעות מאזורים אחרים לגמרי – בינה מלאכותית, מחשוב ענן, מכוניות אוטונומיות ורובוטיקה.

כמה דוגמאות למה שאנבידיה עושה היום:



שאלות ותשובות – כל מה שרציתם לדעת על אנבידיה

למה דווקא אנבידיה הפכה לחברה המובילה בבינה מלאכותית?
כי היא הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל של מחשוב מקבילי ולפתח טכנולוגיות כמו CUDA, שמאפשרות לנצל את כוח המעבדים שלה בתחומים שלא קשורים רק לגרפיקה.

מה ההבדל בין CPU ל-GPU?
ה-CPU (מעבד מרכזי) מבצע חישובים בצורה סדרתית – אחד אחרי השני. ה-GPU (מעבד גרפי) יודע לבצע חישובים מקבילים – מאות ואלפי חישובים בו-זמנית, מה שהופך אותו לאידיאלי עבור בינה מלאכותית, הדמיות מדעיות ועוד.

איך אנבידיה הפכה משחקנית גיימינג לחברה טכנולוגית ענקית?
בהתחלה זה היה מקרי – חוקרים גילו שהשבבים של אנבידיה יכולים לשמש גם לתחומים אחרים. אבל אז החברה זיהתה את הפוטנציאל והתחילה להשקיע מיליארדים בפיתוח פתרונות מתקדמים במיוחד.

העתיד של אנבידיה?
החברה כבר מסתכלת קדימה. הואנג אומר שבעתיד הקרוב, "כל מה שזז – יהפוך לרובוטי", וזה אומר שגם מכוניות, גם מפעלים וגם אפילו שירותים שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום יתבססו על מערכות של בינה מלאכותית.

איזה סיכונים יש לאנבידיה?
החברה שולטת כיום בשוק הבינה המלאכותית, אבל יש תחרות. AMD, אינטל וגם סטארטאפים קטנים מנסים לייצר פתרונות מתחרים. בנוסף, אם שוק ה-AI ייכנס למשבר או שמדינות יתחילו להגביל את התחום – זה עלול לפגוע בהכנסות החברה.

מה הקטע עם אנבידיה ורובוטים?
היא מפתחת כלים שמאפשרים לאמן רובוטים בצורה מהירה ובטוחה יותר. במקום לשלוח רובוטים ללמוד משימות בעולם האמיתי – הם יכולים להתאמן בסביבה וירטואלית. זה חוסך זמן וכסף, ומאפשר לרובוטים להיות חכמים יותר מהרגע הראשון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירון אשכנזי מייסד ומנכ"ל Awz עם ניר ברקת, שר הכלכלה וראש עיריית אשקלון תומר גלאם, צילום: שלומי אמסלםירון אשכנזי מייסד ומנכ"ל Awz עם ניר ברקת, שר הכלכלה וראש עיריית אשקלון תומר גלאם, צילום: שלומי אמסלם

בהשקעה של 5 מיליארד שקל: קבוצת Awz תקים באשקלון מפעל שבבים חדש

קבוצת Awz הקנדית-ישראלית מקימה באשקלון מפעל שבבים ראשון מסוגו בישראל,   ה-Fab יהיה "הלב הפועם" של The RISE מרכז הדיפ-טק הלאומי החדש של Awz בישראל הכולל ייצור, מחקר, תכנון והכשרת כוח אדם
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אשקלון

קבוצת Awz הקנדית-ישראלית, בראשות המייסד והמנכ"ל ירון אשכנזי, מתחילה להקים באזור התעשייה החדש "טרה פארק" באשקלון מפעל Fab לייצור שבבים מתקדמים עבור תעשיות ביטחוניות ואזרחיות. המיזם מתבצע בשיתוף משרד הכלכלה, משרד האוצר, מפא"ת, רשות החדשנות, רמ"י ועיריית אשקלון, וצפוי לאכלס טכנולוגיות ייצור המבוססות על תרכובות III-V בשילוב סיליקון, יחד עם יכולות אריזה ואינטגרציה מתקדמות.

הפרויקט נועד להתמודד עם הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים, ולבסס בישראל יכולת ייצור עצמאית שאינה תלויה ביבוא. המפעל ישמש גם כ-Open Fab שיאפשר לחברות סטארט-אפ, גופי מחקר ותאגידים בינלאומיים גישה לקווי ייצור, לצד שדרוג ומיזוג קווים אסטרטגיים קיימים בישראל ובחו"ל. המפעל יעמוד בלב פרויקט The RISE, מרכז דיפ-טק לאומי חדש שתקים Awz בהשקעה כוללת של כחמישה מיליארד שקל, שמתוכם שלושה מיליארד שקל יוקצו לשלב הראשון בלבד. לדבריו, The RISE עתיד לכלול מעבדות פיתוח מתקדמות, שירותי design לחברות שבבים, טכנולוגיות פוטוניקה, קוואנטום ו-AI, חממת סטארט-אפים ומרכז אקדמי יישומי שנועד להרחיב את היצע כוח האדם ההנדסי בישראל.



הדמיה של מרכז הדיפ-טק הלאומי החדש של Awz בישראל, שיוקם באזור התעשייה החדש "טרה-פארק" באשקלון. קרדיט הדמייה: גליל הנדסה


המייסד והמנכ"ל ירון אשכנזי מסר: "מדובר במיזם לאומי אסטרטגי, יחיד מסוגו בעולם, שיכלול תשתיות קריטיות וטכנולוגיות מהפכניות שיחזקו את עצמאותה הביטחונית, הטכנולוגית, והכלכלית של ישראל, את אזור הדרום והעיר אשקלון. ל-The RISE תהיה תרומה משמעותית ביותר למאמץ התקומה הלאומי בעקבות אירועי 7.10. ההשקעה יוצאת הדופן, שתתבצע באמצעות Infrastructure Awz - זרוע התשתיות של קבוצת Awz - בשיתוף עם קבוצת היזמות XTarget - עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של Awz: חיזוק עצמאותה הביטחונית והכלכלית של ישראל והגברת הייצוא באופן משמעותי, לצד תמיכה באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל."

DOTI (עומר הכהן)DOTI (עומר הכהן)

כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי

פי 4 ב-11 חודשים - סיילספורס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי דוטי ב-100 מיליון דולר; יוצאי Wix הקימו את דוטי וגייסו כ-7 מיליון דולר; המשקיעים מורווחים פי 4, המייסדים הרוויחו על פי ההערכות כ-30 מיליון שקל לכל אחד; העובדים הרוויחו בממוצע מאות אלפי דולרים

רן קידר |
נושאים בכתבה אקזיט

סיילספורס ממשיכה להרחיב את אחיזתה בתחום הבינה המלאכותית, והפעם עם רכישה מקומית: החברה הודיעה כי תרכוש את דוטי, סטארטאפ ישראלי, תמורת סכום שמוערך בכ־100 מיליון דולר. מדובר באקזיט משמעותי במיוחד לחברה שהוקמה לפני פחות משנה, על ידי יוצאי Wix מתן כהן ועופר חופשי, ופעלה עד כה מתחת לרדאר, עם מימון ראשוני בהיקף כולל של כ־7 מיליון דולר בלבד.

הטכנולוגיה שפיתחה דוטי מתמקדת ביצירת "מוח ארגוני" - פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מערכות פנימיות שונות בארגון, מאחדת נתונים ומנגישה אותם לעובדים באופן מיידי ובהתאמה להקשר. כלומר, במקום לעבור בין מערכות ולחפש מידע באופן ידני, העובדים יכולים לשאול שאלות בפשטות ולקבל תשובות ממוקדות שמבוססות על מכלול הידע הארגוני.

שילוב טכנולוגי לתוך Slack וחיזוק מרכז הפיתוח המקומי

לפי סיילספורס, הרכישה נועדה בין השאר לחזק את מרכז המו"פ של החברה בישראל, בדגש על טכנולוגיות בינה מלאכותית. המתכנתים והמנהלים מדוטי צפויים להשתלב בתוך סלאק, פלטפורמת התקשורת הארגונית שנרכשה אף היא על ידי סיילספורס בשנת 2020. כהן וחופשי יובילו את פעילות סלאק בישראל לאחר הרכישה.

הטכנולוגיה של דוטי תשולב בפיתוח "שכבת חיפוש חכמה", Agentic Search, שתהיה חלק מהיכולות העתידיות של מוצרי סיילספורס, ותפעל דרך ממשק השיחה של סלאק. מטרת העל: לאפשר לעובדים ולסוכני ה־AI בארגון לאתר מידע ולבצע פעולות ביעילות, תוך שילוב בין חוויית משתמש חלקה ויכולות ניתוח מתקדמות.

דוטי מעסיקה כיום כ־20 עובדים, ורובם יצטרפו רשמית לצוות סלאק המקומי. לדברי מתן כהן, מנכ"ל דוטי, הרכישה תאפשר להפיץ את הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ולהגשים את החזון של הנגשת מידע ארגוני בצורה אינטואיטיבית ומהירה. דניז דרסר, מנכ"לית סלאק, הוסיפה כי "המומחיות של דוטי מאיצה את החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש הארגוני בכל מוצרי סיילספורס".