המלך של ה-AI מסביר איך הכל התחיל - "מתחום הגיימינג" ומעריך שזו רק ההתחלה
ג'נסן הואנג, האיש שהפך את אנבידיה ממפתחת כרטיסי מסך לחברת ענק שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה, מספר איך זה קרה – ולמה העולם רק מתחיל להבין את השינוי
ממשחקי מחשב למהפכת הבינה המלאכותית
ג'נסן הואנג הקים את אנבידיה אי שם בשנות ה-90, כשהמחשבים היו עדיין מגושמים והאינטרנט היה בחיתוליו. מה שהוא רצה לעשות אז היה פשוט – לאפשר למשחקי מחשב להיראות טוב יותר. אבל מה שהוא והצוות שלו פיתחו אז, בסך הכול כדי לשפר את הגרפיקה במשחקים, הפך במרוצת השנים לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בעולם המחשוב.
"הכול התחיל ממשחקים," הואנג סיפר בעבר בראיונות שונים לתקשורת האמריקאית. "ראינו שהמעבדים שהיו קיימים פשוט לא מספיק טובים בשביל להתמודד עם חישובים מסובכים של גרפיקה תלת-ממדית, אז חיפשנו דרך אחרת לעשות את זה."
הדרך האחרת הזו הייתה המעבד הגרפי (GPU), שההבדל המרכזי בינו לבין המעבד הרגיל (CPU) הוא שהוא יודע לחשב המון פעולות בו-זמנית. במקום שהמחשב יעבד כל תמונה בנפרד, המעבד הגרפי יכול לטפל בכמה חישובים במקביל – וזה בדיוק מה שהפך אותו לאידיאלי לא רק למשחקים, אלא לכל תחום שדורש כוח חישובי רציני.
איך גיימינג הפך למנוע צמיחה של תחום שלם?
בשנות ה-90 וה-2000 אנבידיה הייתה קודם כול חברת משחקים. המעבדים שלה עזרו להפוך משחקים כמו GTA, Doom ו-FIFA למרשימים יותר וגרמו למחשבים להריץ גרפיקה מתקדמת. אבל אז קרה משהו שהואנג לא צפה – מדענים, חוקרים ומהנדסים הבינו שה-GPU יכול לשמש גם לתחומים אחרים.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היה לנו ברור שהמעבד הזה מהיר בטירוף, אבל פתאום התחילו לפנות אלינו חוקרים מתחומים אחרים, כמו רפואה, אקלים ופיזיקה קוונטית, שרצו לבדוק איך הם יכולים להשתמש בזה," סיפר הואנג. "הם הבינו שמה שעובד עבור משחקים יכול לעבוד גם בתחומים הרבה יותר רחבים."
וזה בדיוק מה שקרה – מעולם שהסתובב סביב משחקים, אנבידיה הפכה להיות החברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית. והכול התחיל מניסוי קטן ב-2012.
הנקודה שבה הבינה המלאכותית התפוצצה
הפריצה האמיתית של אנבידיה לעולם הבינה המלאכותית קרתה בשנת 2012. צוות חוקרים מאוניברסיטת טורונטו פיתח רשת נוירונים בשם AlexNet, שהייתה מסוגלת לזהות תמונות בצורה טובה בהרבה מכל מערכת אחרת באותה תקופה. אבל הדבר הכי מעניין היה שהם אימנו את המודל שלהם על כרטיסי המסך של אנבידיה.
- "יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
"זה היה רגע של הארה," אומר הואנג. "פתאום ראינו שהטכנולוגיה שלנו, שהייתה אמורה רק לעזור לשחקנים לראות גרפיקה יפה יותר, יכולה לשמש כדי ללמד מחשבים לזהות תמונות, להבין דיבור ואפילו להפיק תובנות על סמך כמויות מידע אדירות."
מאותו רגע הכול השתנה. חברות הבינו שאפשר להשתמש ב-GPU של אנבידיה כדי לאמן את מערכות הבינה המלאכותית שלהן במהירות שיא, וזה הפך את החברה לשם דבר בעולם הטכנולוגיה.
אז מה בעצם אנבידיה עושה היום?
היום אנבידיה כבר מזמן לא רק חברת חומרה. נכון, היא עדיין מייצרת את כרטיסי המסך הכי טובים בשוק, אבל רוב ההכנסות שלה מגיעות מאזורים אחרים לגמרי – בינה מלאכותית, מחשוב ענן, מכוניות אוטונומיות ורובוטיקה.
כמה דוגמאות למה שאנבידיה עושה היום:
מאמנת מודלי בינה מלאכותית – כמעט כל מערכת AI מתקדמת רצה על החומרה של אנבידיה.
מפתחת כלים לרובוטים – החברה פיתחה מערכת בשם Omniverse, שמאפשרת לאמן רובוטים בעולם וירטואלי, כך שהם יגיעו מוכנים לעולם האמיתי.
משפרת את עולם הרפואה – השבבים של אנבידיה עוזרים לחוקרים לבצע סימולציות רפואיות ולמצוא תרופות חדשות במהירות גדולה פי כמה.
מסייעת לתעשיית הרכב האוטונומי – לא מעט חברות שמפתחות מכוניות ללא נהג משתמשות בטכנולוגיה של אנבידיה כדי לאמן את הרכבים שלהן.
שאלות ותשובות – כל מה שרציתם לדעת על אנבידיה
למה דווקא אנבידיה
הפכה לחברה המובילה בבינה מלאכותית?
כי היא הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל של מחשוב מקבילי ולפתח טכנולוגיות כמו CUDA, שמאפשרות לנצל את כוח המעבדים שלה בתחומים שלא קשורים רק לגרפיקה.
מה ההבדל בין CPU ל-GPU?
ה-CPU (מעבד מרכזי) מבצע חישובים בצורה סדרתית – אחד אחרי השני. ה-GPU (מעבד גרפי) יודע לבצע חישובים מקבילים – מאות ואלפי חישובים בו-זמנית, מה שהופך אותו לאידיאלי עבור בינה מלאכותית,
הדמיות מדעיות ועוד.
איך אנבידיה הפכה משחקנית גיימינג לחברה טכנולוגית ענקית?
בהתחלה זה היה מקרי – חוקרים גילו שהשבבים של אנבידיה
יכולים לשמש גם לתחומים אחרים. אבל אז החברה זיהתה את הפוטנציאל והתחילה להשקיע מיליארדים בפיתוח פתרונות מתקדמים במיוחד.
העתיד של אנבידיה?
החברה
כבר מסתכלת קדימה. הואנג אומר שבעתיד הקרוב, "כל מה שזז – יהפוך לרובוטי", וזה אומר שגם מכוניות, גם מפעלים וגם אפילו שירותים שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום יתבססו על מערכות של בינה מלאכותית.
איזה סיכונים יש לאנבידיה?
החברה שולטת כיום בשוק הבינה המלאכותית, אבל יש תחרות. AMD, אינטל וגם סטארטאפים קטנים מנסים לייצר פתרונות מתחרים. בנוסף, אם שוק ה-AI ייכנס למשבר או שמדינות יתחילו להגביל את התחום –
זה עלול לפגוע בהכנסות החברה.
היא מפתחת כלים שמאפשרים לאמן רובוטים בצורה מהירה ובטוחה יותר. במקום לשלוח רובוטים ללמוד משימות בעולם האמיתי – הם יכולים להתאמן בסביבה וירטואלית. זה חוסך זמן וכסף, ומאפשר לרובוטים להיות חכמים יותר מהרגע הראשון.
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
