בצלאל סמוטריץ
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

קריסת תכנית הדגל של האוצר: 'מבצע דיבידנדים' יחייב את המעמד העובד לממן את בעלי ההון

פורום ארלוזורב: האוצר נכשל ביישום "המס על רווחים כלואים"; רואי החשבון ועורכי הדין הצליחו למסמס את המס;  הציבור החלש יממן את העשירים
עמית בר | (14)

פורום ארלוזורוב של הסתדרות העובדים החדשה עושה את העבודה בשביל העובדים "הקטנים". הפורום מתריע מפני קריסה מוחלטת של תכנית הדגל של משרד האוצר למיסוי הרווחים הכלואים. הבטחת האוצר כי כלל הציבור יישא בנטל המימון התקציבי התבררה כריקה מתוכן, כאשר במקומה מקודמים צעדי מיסוי המכוונים בעיקר למעמד העובד.

התכנית המקורית, שהייתה אמורה להכניס לקופת המדינה כ-10 מיליארד שקל, התכווצה בעקבות לחצים מצד החברות הגדולות והמשקיעים לסכום של כ-2 מילאירד שקל שקל בלבד. במקום להתעקש על גביית מלוא המסים כחוק, האוצר בחר להציע "מבצע דיבידנדים" – פרס למי שהתחמקו עד כה מתשלום מסים, תוך מתן הנחות משמעותיות.

 

"בזמן שהאוצר מטיל על העובד הממוצע תשלומים נוספים של אלפי שקלים בשנה דרך הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות זיכוי והעלאת תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, הוא מעניק הנחות מפליגות לבעלי ההון," נכתב בנייר העמדה שהופץ היום לחברי ועדת הכספים. "ההכנסות הצפויות ממיסוי המעמד העובד יעמדו על כ-15 מיליארד שקל, בעוד שההכנסות מהעשירון העליון יסתכמו בפחות משני מיליארד שקל."

הפורום מדגיש כי מבצעי דיבידנדים פוגעים בשוויוניות המס ומקטינים את ההכנסות בטווח הבינוני והארוך. "במקום לקדם פתרונות חד-פעמיים שמזיקים למשק, יש לבצע תיקוני חקיקה שיחייבו את בעלי ההון להשתתף באופן משמעותי בכיסוי הבור התקציבי, במיוחד בתקופה זו של משבר תקציבי וגירעון מתרחב."

 

בנייר העמדה  מתבקשים חברי הכנסת לדרוש צדק מיסויי ולמנוע מצב בו נטל המימון נופל שוב על כתפי המעמד העובד והאוכלוסיות המוחלשות. "אפשר ורצוי אחרת. הצעדים שאנו מציעים, בשונה מהעלאת המע"מ וקיצוץ בתקציבי הרווחה, לא יגבירו את אי השוויון ולא יכבידו על השכבות החלשות."

 

הפורום דורש לחזור למתווה המקורי ומציע  שתי חלופות מרכזיות שיכולות להחזיר את היקף הגבייה המקורי: - הטלת מס עיזבון - צפי הכנסות של כ-4 מיליארד שקל בשנה;- ביטול תקרת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - צפי הכנסות של כ-6 מיליארד שקל בשנה

 

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    התוכנית פוגעת בחברות 25/12/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    הולכים לגמור על החברות הקטנות ...למצוץ להם את הדם .... חשבתי שהפורום ידבר על ביטול הכספים הקואליציוניים על כניסה לשוק העבודה. על המילארדים של משרדי ממשלה מיותרים
  • 9.
    סתם אחד 25/12/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
    דפקו את העסקים הקטנים. לגבי כל השאר שנכתב , ממש לא נכון. פשוט תעשו מבצע דיבנד במקום כל הסיבוכיות.
  • 8.
    hguy 24/12/2024 15:49
    הגב לתגובה זו
    זו ממשלה שחובה לסלקה . כשיתהפך נדאג לקחת מהם בריבית.
  • 7.
    גולדפינגר 24/12/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
    ההיסתדרות בראשות בר דוד מיהרה לסגור עסקה עם האוצר והפקירה את הציבור השכירים שמהם הכי קל לקחת מיסים ו-"לנדב" ימי חופשה.
  • 6.
    אברהם דוד 24/12/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    שערוריה!
  • hguy 24/12/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהתמיכה לממשלה מגיעה מהשכבות הנמוכות שהן הנפגעות ביותר. כנראה שמסתפקות בדברי ההסתה של הממשלה. לא צריך אוכל. לימודים. דירות. תנאי חיים רק תן הסתה וקבל את הקולות. הזוי.
  • אחד העם המקורי 24/12/2024 14:42
    הגב לתגובה זו
    העשירון התחתון לא משלם כלום. למען האמת עד העשירון החמישי לא משולם שום מס וכשמונים אחוז מהמיסים משולמים על ידי העשירון העליון. אז די לצביעות ולפופוליזים.
  • 5.
    משה 24/12/2024 14:09
    הגב לתגובה זו
    מיסים לעשירים רק מדברים על זה. זה לא קורה. והחלשים נושאים בנטל
  • 4.
    לרינה 24/12/2024 13:35
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את העניין. אולי האוצר אמור להתרכז במלחמה בהון השחור ולהפסיק מימון למשתמתים סידרתיים מכל חובה במדינה הזאת?
  • 3.
    והאופוזיציה גם היא תומכת בבעלי ההון - כי הם החברים שלהם (ל"ת)
    אנונימי 24/12/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    A 24/12/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    ששכיר יפתח חברה ייקח סיכון וישלם דו שלבי והנה יש לנו שיוויות בנטל, דרך פופוליסטית להסתכל על זה - החברות משלמות המון מס ואם תורידו את מס הדיבידנד הטפשי מעט ותעלו מעט את מס החברות תראו שיש הרבה משיכת דיבידנד...
  • 1.
    למה הפופוליזם? 24/12/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    אם תוכל לתת מדינה אחת בכדור הארץ עם דוגמה הפוכה שבה כן ממסים רווחים כלואים אני אגיד לך שאתה צודק
  • יועץ בריטי 24/12/2024 17:31
    הגב לתגובה זו
    שמה יש תוכנית אחרת (גם שנויים במחלוקת) שנקראת ir35 , חלקים רחבים מהתעשייה מוגדרים שמה כעובדים לצרכי מס גם שהם מוציאים חשבונית מה שגרם לרובם לעבור לחברות מטרייה. התוכנית אחרת ממה שמוצע בישראל אבל מנסה לטפל באותה בעייה וגם הצליחה להעביר מאות אלפים אם לא מיליונים לשלם מס כמו עצמאיים
  • משהו שיודע 24/12/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
    במדינות הנל תשלם מס על פי הערכת שווי ולא רק אם ממשת והמס משמעותית גבוהה יותר
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.