איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

הנפקת התעשייה האווירית: המהלך שיכול לסגור את החורים בתקציב

כשהשווי שלה בשיא והאוצר מחפש בנרות פתרונות לגירעון, הגיע הזמן לשים סוף לסחיבת הרגליים ולקדם את הנפקת החברה הממשלתית; באיזה שווי היא תונפק, כמה כסף יוזרם לקופת המדינה ומי תוקע את המהלך?
איתן גרסטנפלד | (6)

"אנחנו עושים את כל ההכנות להנפקה, אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות. מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה מוכנה וערוכה לזה", כך אמר לנו בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית בראיון שערכנו עימו בתחילת השנה.

מאז, זרמו לא מעט מים בירדן ובליטאני, כולל לחימה עצימה והפסקת אש בלבנון, והימשכות המלחמה בעזה. כעת, כשהמשא ומתן לעסקת חטופים מתקדם, הפסקת האש בצפון נשמרת והאוצר מתקשה למצוא פתרונות לחורים בתקציב, הגיע הזמן לקדם את ההנפקה של התעשייה האווירית. מדובר בשעת כושר, שספק אם תחזור על עצמה, ופספוס שלה עשוי להיות בכייה לדורות.

זה לא יהיה קל. יש לא מעט גופים חזקים שמתנגדים. אבל זה יכול לספק לכלכלה הישראלית קצת אוויר לנשימה בתקופה בה היא מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה חסרת תקדים בהיקפה ובאורכה. מהלך כזה, אם יצא לפועל, עשוי להזרים לקופת המדינה סכום חסר תקדים, בתקופה בו היא זקוקה לכל תוספת של הכנסה.

מערכת ברק 8. קרדיט: התעשייה האווירית 

הפעילות בשיא

הנפקה של התעשייה האווירית אם וכאשר, תהיה אירוע גדול לחברה וגם לשוק ההון המקומי, הצמא לחברות טובות. בהערכה סבירה, שווי החברה בהנפקה עשוי לעמוד על 12-14 מיליארד דולר. התעשייה האווירית מגדילה רווחים והכנסות בתחום שרמת מכפילי הרווח בו הם סביב 15, כאשר חברות צומחות מקבלות פרמיה - אלביט מערכות נסחרת ברמת מכפילים של 29 על רווחי השנה הבאה בזכות צמיחתה.

מתחילת השנה רשמה התעשייה האווירית הכנסות שיא של 4.39 מיליארד שקל, לצד רווח של 410 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה נמצא גם הוא בשיא, ועמד בסוף הרבעון האחרון על כמעט 25 מיליארד דולר, כשכמעט חציו צפוי להתממש במהלך השנתיים הקרובות (2025/26). רק השבוע דיווחה החברה על עסקת ענק במסגרתה תמכור לסלובקיה את מערכת ההגנה האווירית ברק (BARAK MX) תמורת למעלה מ-2 מיליארד שקל (כ-560 מיליון אירו), במה שצפוי להיות עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר אי פעם בין שתי המדינות.

לצורך השוואה, אלביט, שנחשבת לחברה דומה מאד לתעשייה האווירית, רשמה מתחילת השנה הכנסות של 4.89 מיליארד דולר, לצד רווח נקי של כ-231 מיליון דולר (כמעט חצי מהנתון של התעשייה האווירית). על רקע הביצועים החזקים, מניית החברה נסחרת ברמות שיא המשקפים לה שווי שוק של 11.5 מיליארד דולר (מכפיל 43 על הרווח!). ניתן להעריך בזהירות שלנוכח התוצאות של התעשייה האווירית היא עשויה לקבל שווי דומה ואף יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה אווירית. קרדיט: החברה

מהלך כזה, יזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון גדול והוצאות צומחות. במהלך חודש נובמבר עמד הגירעון הממשלתי על 150 מיליארד שקל, 7.7% מהתוצר. הגירעון הממשלתית הצפוי בתקציב הקרוב, שאושר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת יסתכם בשיעור של 4.4% מהתוצר. זאת בין היתר בשל הגידול המשמעותי בהוצאות הביטחון שצפויות לעמוד בשנה הקרובה על 117 מיליארד שקל.

מאבק ארוך ומתמשך

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך ארוך ומתמשך לרישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אז אגב, שוויה של החברה עמד על 12 מיליון שקל בלבד. אלא שביצוע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים, כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

לפני מספר חודשים בחר ינקי קוינט, מי שהיה עד לאחרונה ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, להתניע מחדש את המהלך. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה.

ניסה לקדם את המהלך אבל לא הצליח. יקי קוינט. קרדיט: שלומי יוסף.

המכתב שנשלח בחודש יוני, חשף את השווי אותו מעריכים במדניה לתעשייה האווירית ־ 28.5 מיליארד שקל. אלא שמאז, כאמור, פרסמה החברה שני דוחות חזקים, בהם הציגה צמיחה משמעותית בהכנסות ובצבר ההזמנות. שוויה של אלביט באותה תקופה היה דומה ועמד על כ-29.5 מיליארד שקל. מאז, האמיר שוויה בכ-42% והיא נסחרת כיום בשווי של כ-41.85 מיליארד שקל. כלומר, גם על פי ההערכה השמרנית של המדינה, שוויה הנוכחי של התעשייה האווירית נע בסביבות ה-11.5 מיליארד דולר ואולי אפילו טיפה יותר. 

מאז, עזב קוינט את המשרד ובמקומו מונה רועי כחלון, שעשוי להיות מי שיוביל את המהלך. אלא שהוא נאלץ להתמודד בחודש האחרון עם סאגה אחרת מכיוונה של התעשייה האווירית, הנוגעת לשאלת מינוי יושב ראש דירקטוריון. מי שהיה אמור להתמנות לתפקיד הוא שגריר ישראל באו"ם לשעבר גלעד ארדן, כבר החל חפיפה, מונה לדירקטור בחברה ומינויו ליו"ר אושר בוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות. אלא שאז נכנס לתפקיד שר הביטחון ישראל כ"ץ שהחליט יחד עם ראש הממשלה, להשהות את המינוי.

במכתב ששלח כחלון בחודש שעבר, הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר לפיתוח אזורי דודי אמסלם בקריאה נואשת למנות מיד יו"ר לחברה. לדבריו, "תפקידו של יו"ר תע"א הוא תפקיד משמעותי ביותר, ומינוי מועמד איכותי הוא מהותי והכרחי להמשך פעילות תקינה של הדירקטוריון והחברה. הדירקטוריון מתכנס בתדירות גבוהה ועוסק בתוכניות אסטרטגיות, שיתופי פעולה ועסקאות בינלאומיות ועומדות לפתחו החלטות כבדות משקל. המשך פעילות הדירקטוריון ללא יו"ר קבוע יפגע באופן ישיר ומשמעותי בפעילות התקינה של החברה והדירקטוריון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סמיון 26/12/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    יש לפרק את התעשייה האווירית
  • למה לכתוב שטויות שלא קשורות לעניין עצמו (ל"ת)
    קובי 05/01/2025 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 25/12/2024 21:15
    הגב לתגובה זו
    מה כבר יכול לצאת מחברה שהיו"ר שלה הוא גלעד ארדן/עמיר פרץ/אמסלם? אלה אנשים חסרי כל נסיון עסקי שלא הקימו מימיהם עסק קטן ולא פרנסו עובדים.
  • אבי 26/12/2024 21:59
    הגב לתגובה זו
    עדיף פוליטיקאים מקצינים בכירים בדימוס
  • ג'ובים (ל"ת)
    משה 26/12/2024 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאיר מחדליהו צריך להיות יו"ר התעשיה האווירית חחח (ל"ת)
    מועמד מצויין 25/12/2024 14:15
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?