הנשיא הנבחר דונלד טראמפ מתכנן להעלות מכסים על יבוא מסין, מקסיקו וקנדה. הוא עדיין לא נכנס לבית הלבן (ב-20 בינואר), אבל הוא לא מחכה. יריית הפתיחה היתה מול סין ואחר כך זה נמשך מול קנדה ומקסיקו, זאת רק ההתחלה. הוא נבחר כי הוא דוגל ב"אמריקה חזקה וגדולה" - Make America Great Again והוא יעשה הכל כדי שהעם האמריקאי ירגיש שהוא גדול וחזק. 

האמריקאי הממוצע חושב שהוא פראייר - הסינים גונבים את הייצור ומוכרים בזול, הרוסים מאיימים ברמזים והממשל לא הפגין עוצה. הוא גם לא מבין למה ארה"C תומכת כלכלית במדינות רבות בעולם. האמריקאי הממוצע רחוק מלהיות עשיר, והכסף שעובר למדינות אחרות, על חשבונו. טראמפ מבחינה זו מבטא את מה שהוא רוצה - מנהיג שיחזיר את הכסף, את הכבוד ואת הכוח. 

האמצעי שטראמפ בוחר להצהיר עליו הוא מכסים. האמצעי הזה יכול להיות רק אמצעי כשבסוף המטרה תושג בדרכים אחרות. יש רבים שסבורים שההצהרה על הגדלת המכסים למקסיקו ב-25%, זה רק כדי שהממשל המקסיקני יבין שהוא רציני ויטפל בבעיית ההגירה ממקסיקו לארה"ב. בעיה שמטרידה מאוד את האמריקאי הממוצע שרואה שלוקחים לו את העבודה ואת הפרנסה. 

אז מאוד ייתכן שההצהרות של טראמפ על העלאת מכסים בשיעור ניכר הן שיטה בניהול המו"מ. אבל, כן צפויות העלאות מכסים במקומות מסוימים ואפילו רחבים כדי לעזור לכלכלה המקומית - זה כלי שטראמפ השתמש בו בעבר. השווקים הפיננסיים בינתיים מדחיקים את הנושא. הם מקווים לדיבורים ולא למעשים, אבל לשווקים הפיננסים ולהכלכלה העולמית יש מקום גדול לדאגה. ההשפעות של מדיניות כזו לאורך ההיסטוריה היו שליליות וכואבות למשך זמן ממושך.

• טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מכסים בהיסטוריה: כיצד הם השפיעו?

חוק סמות'-האולי (1930)

החוק הזה הוטל כדי להגן על היצרנים האמריקאים בתקופת השפל הגדול, והעלה את המכסים על אלפי מוצרים. התוצאה הייתה הפוכה: מדינות אחרות הגיבו בהטלת מכסים משלהן, המסחר העולמי צנח, והמשבר הכלכלי החריף. בשנה שלאחר הטלת החוק, מדד דאו ג'ונס ירד ב-40%.

חוק פורדני-מק'מבר (1922)

החוק נועד להגן על תעשיות חקלאיות ותעשייתיות בארה"ב, אך גם הוא פגע בכלכלה בטווח הארוך. העלאת המכסים הובילה לירידה של 10% במדד הדאו בשנה שלאחר מכן, וסחר החוץ נפגע משמעותית.

המכסים של טראמפ (2018)

בכהונתו הראשונה, טראמפ הטיל מכסים ממוקדים על סין, ובמקביל על פלדה ואלומיניום. בניגוד לדוגמאות מהעבר, השווקים הגיבו בצורה מתונה, אך המכסים גרמו להאטה מסוימת בצמיחה הכלכלית העולמית. מהלכים אלו היו חלק ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, אך גם שימשו כלי להשגת הסכמי סחר טובים יותר. נדגיש כי מדובר בהעלאות מכסים מדודות וממוקדות. ככל שזה היה מתרחב זה היה פוגע יותר בכלכלה העולמית. 

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

השאלה המתבקשת היא אם כך - למה טראמפ רוצה או מאיים בהעלאת מסים? הרי זו פוגע בכלכלה האמריקאית. אז ראשית נסביר שזה פוגע בכלכלה האמריקאית בצורה הטרוגנית - המפעלים המייצרים נהנים מכך, כי יש הגנה על ייצור מקומי, אך הצרכן משלם יותר. עשו בדיקה כמה יעלה אייפון אם הוא לא ייוצר בסין והמסקנה היתה שהוא יתייקר ב-250 דולר. 

טראמפ משקלל את טובת היצרניות וטובת הצרכנים ואז הממשל יחליט אם בכמה ואיפה להעלות מכסים, ונזכיר ייתכן שהמטרה העיקרית היא להשתמש במכסים ככלי במו"מ רחב ועמוק יותר. דוגמה בולטת היא ההסכם USMCA בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה, שהחל בעקבות איומים במכסים (בקדנציה הקודמת של טראמפ)  ונגמר בתנאי סחר משופרים. גם במקרה הזה, ייתכן שהכרזותיו על מכסים גבוהים נועדו להפעיל לחץ על המדינות לשבת לשולחן המו"מ ולהסכים לתנאים נוחים יותר לארה"ב. כמו גם - לפעול לטובת ארה"ב בתחומים נוספים, בעיקר כאמור בנושא ההגירה. 

מכסים – כל מה שצריך לדעת

מה זה מכס?

מכס הוא מס שמוטל על מוצרים שמיובאים לארץ מסוימת. הוא נועד להגן על היצרנים המקומיים, לעודד צריכה של מוצרים מקומיים ולייצר הכנסות לממשלה.

איך מכסים משפיעים על המחירים לצרכנים?

כאשר מוטל מכס על מוצר מיובא, עלות המוצר עולה. היבואנים בדרך כלל מגלגלים את העלות הנוספת על הצרכנים, כך שהמוצרים נהיים יקרים יותר.

האם מכסים תמיד פוגעים בכלכלה?

לא בהכרח. בטווח הקצר, מכסים עשויים להגן על תעשיות מקומיות וליצור מקומות עבודה. עם זאת, בטווח הארוך הם עלולים להוביל לעלייה במחירים, ירידה בתחרותיות ופגיעה בצמיחה הכלכלית.

למה טראמפ מטיל מכסים?

טראמפ משתמש במכסים כדי להפעיל לחץ על מדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו לשפר את תנאי הסחר של ארה"ב. הוא גם רואה במכסים כלי לשמירה על תעשיות אסטרטגיות בתוך ארה"ב.

איך מלחמות סחר משפיעות על הכלכלה?

מלחמות סחר, כמו זו בין ארה"ב לסין, עלולות להאט את הצמיחה הכלכלית העולמית. כאשר מדינות מטילות מכסים זו על זו, המסחר הבינלאומי מצטמצם, וההשפעות עלולות לכלול ירידה בייצוא, עלייה במחירים ופגיעה בשוקי ההון.

מהם היתרונות של מכסים?

מכסים יכולים לעזור לתעשיות מקומיות לשרוד, במיוחד בענפים שבהם התחרות עם ייבוא זול קשה. הם גם מייצרים הכנסות לממשלה ומשמשים כלי מו"מ מול מדינות אחרות.

האם מכסים משפיעים על שוק המניות?

כן, במיוחד אם מדובר במכסים רחבים או גבוהים מאוד. שוקי המניות עשויים לרדת מחשש להשפעות שליליות על רווחיות חברות שמייבאות סחורות או תלויות בייבוא חומרי גלם.

איך זה עובד בפועל?

לדוגמה, אם מוטל מכס של 25% על רכבים מקנדה, היצרנים האמריקאים עשויים למכור יותר רכבים מקומיים, אך הצרכנים יצטרכו לשלם יותר עבור רכבים מיובאים.

האם מדינות אחרות מגיבות למכסים?

כן, מדינות רבות נוטות להגיב במכסים נגדיים, מה שיכול להוביל ל"מלחמת סחר" ולהאטה במסחר העולמי.

האם אפשר לבטל מכסים?

בוודאי. ממשלות יכולות לבטל או להפחית מכסים, במיוחד אם נחתמים הסכמי סחר חדשים שמחליפים את הצורך במכסים.

מה יקרה אם טראמפ יטיל מכסים על סין, קנדה ומקסיקו?

במקרה כזה, התעשיות המיובאות יפגעו, והצרכנים בארה"ב ירגישו עלייה במחירים. עם זאת, טראמפ עשוי להשתמש בזה כדי לשפר את תנאי הסחר ולהשיג יתרונות אסטרטגיים לארה"ב.

האם מכסים יכולים להיות דבר טוב?

זה תלוי. אם הם מוטלים בצורה חכמה וממוקדת, הם יכולים להגן על תעשיות חשובות ולהשיג יתרונות כלכליים. אך אם הם רחבים מדי, הם עלולים להזיק לכלכלה ולצמצם את המסחר הבינלאומי.