מיקרוסטרטג'י מזנקת: האם זה מוצדק?
מניית מיקרוסטרטג'י MICROSTRATEGY INC CL A ממשיכה לקפוץ. אחרי שזינקה ב-10% ביום רביעי (אתמול לא היה מסחר), כעת היא עולה 4%. המניה השלימה זינוק מרשים של 515% מתחילת השנה בעיקר בזכות האסטרטגיה האגרסיבית של החברה להשקעה בביטקוין, וזאת למרות שבמהות מדובר בחברת תוכנה.
החברה שמובילה את שוק הקריפטו
מיקרוסטרטג'י, המחזיקה בלמעלה מ-386,700 ביטקוין – יותר מכל חברה אחרת – מרוויחה מהעלייה המתמדת בערך המטבע הדיגיטלי הגדול בעולם. מחיר הביטקוין טיפס בחזרה ל-97 אלף דולר, אחרי שכבר נשק ל-100 אלף והתממש ל-91 אלף דולר. לחברה יש החזקה בשווי של כ-38 מיליארד דולר שזה חלק משמעותי משוויה בוול סטריט - 87 מיליארד דולר.
זה גם מבטא את הסיכון במניה. השוק מעריך את שוויה בנטרול הביטקוין בכ-50 מיליארד דולר, זה שווי גבוה מדי ולא מייצג את הרווחים של החברה שלא מצדיקים שווי כזה. למעשה, הרווחים השוטפים של החברה, זניחים ביחס לרווחי הקריפטו (עליית הערך).
מכאן שמדובר בהייפ גדול שקשור להחזקה בביטוקין. אם הביטקוין ימשיך לעלות, הכיוון של המניה כנראה יהיה חיובי, אבל היא יקרה בכל מבחן, בנקודת הזמן הזו. זה לא בהכרח ימנע את המשך העלייה. עדר משולהב רודף אחרי המניה ומנפח את מחירה בלי קשר לערכים כלכליים ושווי אמיתי. בסוף זה יתפוצץ, אבל בינתיים משקיעים מרוויחים הרבה כסף רק שצריך לזכור שהשוק יכול להתהפך וזה יהיה כואב במיוחד.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, העלייה בביטקוין קשורה, בין השאר, לציפיות שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ יקל על הרגולציה בשוק הקריפטו. אמנם טראמפ ייכנס לתפקידו רק ב-20 בינואר, אך התחזיות בשוק כבר משקפות אופטימיות לגבי התמיכה האפשרית שלו במטבעות דיגיטליים.
מיקרוסטרטג'י לא מסתפקת רק בהחזקה הנוכחית בביטקוין: לאחרונה היא השלימה הנפקת אג"ח המירות בשווי של 3 מיליארד דולר, שמיועדות לרכישות נוספות של ביטקוין. גישה זו משקפת את האמון של החברה בעתיד המטבע ואת מחויבותה להיות מובילה בתחום הקריפטו.
קרן סל על מניית מיקרוסטרטג'י ומניות מומנטום נוספות
קרן הסל iShares MSCI USA Momentum Factor ISHARES EDGE MSCI USA MOMENTUM FACTOR ETF הצליחה להשיג תשואה מרשימה של כ-40% בזכות השקעה במניות שהציגו עליות מחירים משמעותיות. ההחזקה הגדולה שלי היא במיקרוסטרטג'י.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הקרן היא קרן מומנטום שהעיקרון המרכזי שמנחה אותה הוא שמניות עם ביצועים חיוביים בתקופות מסוימות ימשיכו להניב תשואות חיוביות גם בעתיד. זאת בשל ההנחה שהתנהגות המשקיעים נוטה לעקוב אחרי מגמות חיוביות. מניות נבחרות לאסטרטגיה זו מבוססות על ביצועיהן במהלך תקופות של שלושה עד שישה חודשים. אין כאן וודאות, אבל ברמה הסטטיטית והטכנית זה הוכח כעובד רוב הזמן. הבעיה שיש פעמים שזה לא עובד. כאשר השוק באופן כללי במגמה חיובית זו מתבררת כאסטרטגיה נכונה, אבל אף אחד לא יודע מתי מגיעה הירידה ושינוי המגמה.
אנבידיה וברודקום מהוות יחד כ-10% מתיק ההשקעות, אך מניות כמו וולמארט, ג'יי פי מורגן, וקוסטקו תופסות נתח דומה. מיקרוסטרטג'י מהווה מעל 10% מהחזקות הקרן.
כל מה שצריך לדעת על קרנות סל
מה זה קרן סל?
קרן סל היא השקעה שמאפשרת לך לקנות "חבילה" של מניות או נכסים בצורה פשוטה וזולה. היא עוקבת אחרי מדד מסוים (כמו ת"א 35 או S&P 500) ונסחרת בבורסה, ממש כמו מניה רגילה.
במה קרן סל שונה מקרן נאמנות?
קרן סל נסחרת כל יום בבורסה והמחיר שלה משתנה בזמן אמת, בעוד קרן נאמנות מתומחרת רק בסוף יום המסחר. בנוסף, קרנות סל בדרך כלל זולות יותר בדמי ניהול.
למה קרנות סל כל כך פופולריות?
כי הן זולות, שקופות, קלות למסחר ונותנות לך פיזור רחב של השקעה. זה אומר פחות סיכון בהשוואה להשקעה במניה בודדת.
האם כל קרנות הסל אותו דבר?
ממש לא. יש קרנות שמחקות מדדים גדולים כמו S&P 500, ויש כאלה שמתמקדות בתחום מסוים כמו טכנולוגיה, אנרגיה, או אפילו אג"ח. יש גם קרנות ממונפות שמנסות להגדיל את התשואה שלהן פי שניים או יותר.
מה זה קרן סל מומנטום?
זו קרן שמשקיעה במניות ש"מצליחות" עכשיו, כאלה שהמחיר שלהן עולה כבר תקופה. הרעיון הוא לרכב על גל ההצלחה, אבל זה בא עם סיכון גבוה יותר כי מחירי המניות האלו יכולים להיות תנודתיים.
האם קרנות סל משלמות דיבידנדים?
חלקן כן. יש קרנות שמחלקות דיבידנדים למשקיעים, ויש כאלה שמשקיעות אותם מחדש במדד שהן עוקבות אחריו.
מה ההבדל בין קרנות סל בישראל לחו"ל?
בישראל הקרנות מתמקדות בעיקר במדדים מקומיים (כמו ת"א 125), בעוד בחו"ל יש מגוון רחב יותר של מדדים ונכסים להשקעה. קרנות מחו"ל גם זולות יותר בדמי ניהול בדרך כלל, אבל עלולות להיות יקרות יותר במיסוי.
איך המיסוי שונה?
בקרנות ישראליות אתה משלם מס על הרווחים רק כשאתה מוכר את הקרן. בקרנות זרות אתה משלם מס גם על הדיבידנדים שמחולקים לך לאורך הדרך, וזה יכול להפוך אותן לפחות משתלמות.
איך בוחרים קרן סל?
מדד: תבחרו מדד שאתם רוצים להשקיע בו. תבחנו את דמי ניהול ותוודאו שהקרן נזילה.
האם קרנות סל מסוכנות?
- 6.אחד 01/12/2024 17:39הגב לתגובה זולמה שמישהו יקנה מיקרוסטרטג'י במחיר הזה ולא ביטקוין באופן ישיר?
- 5.שי 30/11/2024 18:49הגב לתגובה זוביטקויין יגיע למיליון דולר
- חי 30/11/2024 20:13הגב לתגובה זולדעתי ל20000000 מיליון דולר
- 4.שרון 29/11/2024 18:30הגב לתגובה זורוב המשקיעים בשוק לא יודעים מה זו מפולת. ב-2008 הם היו ילדים. מנהלי השקעות בני 35 לא יודעים מה זה, רק אנשים בני 40 פלוס זוכרים ויודעים שזה יגיע ואז כל המשוגעים שמדברים על ביטקוין ומניות טכנולוגיה יאכלו אותה בגדול
- 3.מנופחת (ל"ת)אייל 29/11/2024 18:30הגב לתגובה זו
- 2.bit 120k soon (ל"ת)eyal 29/11/2024 15:36הגב לתגובה זו
- 1.moshe 29/11/2024 14:19הגב לתגובה זומי שלא קונה ביוקוין שלא יבכה עוד 10-20 שנה למה הוא עני ואחרים שקנו עשירים - זה ביכון גבוה לר לקנות ביטקוין - זה כמו תעןדת ביטוח היום לגבי העתיד!!!
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
