בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, חויבו מכבי שירותי בריאות והמנתח הפלסטי יורם וולף בתשלום פיצויים בסכום כולל של 175 אלף שקל לצעירה שעברה ניתוח חזה בגיל 17. הניתוח, שבוצע להסרת היפרטרופיה (הקטנה) ולהרמת השדיים, הותיר את התובעת עם נזקים גופניים, צלקות נפשיות ואסתטיות משמעותיות, ואף פגע באוטונומיה שלה. 

הצעירה, ילידת 1998, פנתה בגיל 17 למרפאת קופת החולים כדי לבצע ניתוח להקטנת והרמת חזה בשל בעיות בריאותיות. לאחר בדיקה ואישור מהוועדה לניתוחי שד, היא נותחה בידי הרופא המומחה מטעם הקופה. לטענתה, הניתוח לא רק שלא פתר את בעיותיה, אלא אפילו החמיר את מצבה.

התכנון המקדים לניתוח היה לקוי צילום: Istock

כבר בשלב ההחלמה היא החלה לדווח על צלקות כואבות ועל כך שהפטמות לא ממוקמות בגובה תקין - מה שיצר בעיות תפקודיות ואסתטיות. בהמשך התגלה כי התכנון המקדים לניתוח היה לקוי, וכי הטיפול אחריו לא נעשה כראוי.

לא הוסברו לתובעת הסיכונים והסיבוכים האפשריים

• הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
• מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובעת טענה כי לא ניתנה לה הסכמה מדעת לפני הניתוח, וכי לא הוסברו לה הסיכונים והסיבוכים האפשריים. היא גם הוסיפה שנותרו לה נזקים נפשיים וגופניים שגורמים לה בושה ופגיעה באיכות חייה. לדבריה, ניתוח שאמור לתקן נדחה על ידה בשל הסיכונים המוגברים הכרוכים בו.

מנגד, הנתבעים טענו כי הניתוח בוצע על פי הסטנדרטים המקובלים. הם הציגו מסמכים שמצביעים לכאורה על כך שהמנותחת קיבלה הסברים מלאים לפני ההליך, ואף חתמה על טופס הסכמה מדעת.

סגן הנשיאה, השופט יובל גזית, קיבל את טענות התובעת באופן חלקי. המומחים שמינה בית המשפט קבעו שהתכנון המקדים של הניתוח היה לקוי, וכי ניתן היה למנוע את המיקום השגוי של הפטמות, שהוא אחד מהליקויים המרכזיים שנגרמו. על פי חוות דעת מומחה בתחום הפלסטיקה, "מיקום גבוה מדי של הפטמות נובע מליקוי בתכנון מוקדם של מתווה הניתוח".

• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

בנוסף, המומחה בתחום הפסיכיאטריה העריך את נכותה הנפשית של התובעת ב-5%, וקבע שהיא סובלת מהפרעת הסתגלות. עם זאת, הוא ציין כי אין לכך השפעה על כושר העבודה שלה.

השופט גזית הדגיש את החשיבות של עקרון ההסכמה מדעת בביצוע טיפולים רפואיים. בפסק הדין שפורסם, נכתב כי, "על המטפל להציג לפני המטופל את מכלול המידע שאדם סביר היה נדרש לו כדי לגבש החלטה מושכלת אם להסכים לטיפול המוצע". הוא אף קבע כי בתיק זה לא הוצגו כל הסיבוכים האפשריים בפני התובעת, ובפרט לא סיכונים כמו צלקות חריגות ו"תופעת הפטמות הגבוהות".

המומחה הסביר שניתוח מתקן עלול לכלול סיכונים משמעותיים

בית המשפט קיבל את הטענה של התובעת, שלפיה הסירוב שלה לעבור ניתוח מתקן הוא מוצדק. המומחה מטעמו הסביר כי ניתוח כזה עלול לכלול סיכונים משמעותיים, בהם פגיעה באספקת הדם לפטמה ואף נמק. השופט כתב בפסק הדין כי, "אין להטיל אשם תורם על התובעת בגין סירובה לניתוח המתקן, שכן מדובר בהחלטה סבירה נוכח הסיכונים הכרוכים בכך."

בית המשפט פסק, כאמור, לתובעת פיצויים בסכום כולל של 175 אלף שקל, לפי הרכיבים הבאים: כאב וסבל - 110 אלף שקל; הוצאות רפואיות ונסיעות - 8,000 שקל; עזרת צד ג' - 8,000 שקל; והפסד השתכרות לעתיד - 49 אלף שקל. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 41 אלף שקל.

פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות מלאה בעת קבלת החלטות רפואיות, בייחוד כשמדובר במטופלים שהם קטינים. השופט גזית ציין כי "אין לצפות מקטינה בת 17 לדעת לשאול על סיבוכים שלא צוינו בטפסי ההסכמה". הפסיקה משמשת תזכורת למערכת הרפואית להקפיד על מתן הסברים מקיפים ולוודא שהמטופלים מבינים את מלוא המשמעויות של הטיפול שהם עומדים לעבור.

במקרה אחר, במקרה טרגי שהוכרע בבית המשפט המחוזי בלוד בחודש שעבר, נפטרה תינוקת בת שמונה חודשים לאחר שטופלה במרפאת טרם לרפואה דחופה. אחת הנקודות הבולטות שעלו במהלך הדיון היתה שהרופאה שטיפלה בתינוקת כלל לא היתה בעלת הכשרה רפואית הולמת, ונחשדה בהצגת דיפלומה מזויפת. התינוקת, שהיתה בריאה בדרך כלל, הגיעה למרפאת טרם כשהיא סובלת מחום גבוה, דופק מואץ ותסמינים נוספים המעידים על זיהום חריף. למרות כל הסימנים המדאיגים, היא שוחררה לביתה, וכעבור כמה שעות היא מתה.