דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות טוויטר

"חוסר הכרעה בבחירות בארה"ב יפיל את השוק"

סיכויים טובים שהתוצאות יהיו צמודות ובית המשפט יצטרך להכריע; זה כבר קרה בעבר ואז השוק נפל
רוי שיינמן | (4)

"בתרחיש שבו אין מנצח ברור ביום שלאחר הבחירות, או במקרה שאחד המועמדים יערער על תוצאות הבחירות, השווקים צפויים להגיב באופן שלילי ובתנודתיות מוגברת", כותבת בסקירה מעודכנת, ויולטה טודורובה אנליסטית מחקר בחברת ההשקעות הבינלאומית Leverage. 

  ויולטה טודורובה - על הסכנה שבחוסר הכרעה

טודורובה מסבירה כי אי-ודאות פוליטית מסוכנת לשווקים שמבינים שאין מנהיגות במשך תקופה לא ברורה - "בעקבות זאת, אנחנו עשויים לראות גל מכירות בשוקי ההון, ובעיקר במניות, הנחשבות לנכסים מסוכנים יותר. מנגד, המשקיעים עשויים לנהור אל הדולר והזהב, כמקלט בטוח יותר בעת של אי-ודאות.

"לאור שיטת האלקטורים הנהוגה בארצות הברית, מצב של חוסר מנצח ברור, או ערעור על התוצאות, עלול להיגרר שבועות ואפילו חודשים, ייתכן שעד חודש ינואר. אם הדבר יוביל גם לפגיעה באמון בשיטת הבחירות וביציבות הפוליטית, השוק צפוי להגיב בצורה שלילית במיוחד".

הצפנו כאן בסופ"ש את 3 התרחישים האפשריים לתוצאות הבחירות ואת הסקטורים שייהנו וייפגעו אם דונלד טראמפ או קמלה האריס יבחרו. התרחיש השלישי והמסוכן שהצגנו  הוא חוסר הכרעה

 

אי-ודאות ממושכת – התגובה הצפויה בשווקים

 אי-ודאות ממושכת לאחר הבחירות לנשיאות אינו אירוע חדש. היה אירוע משמעותי כזה בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב בשנת 2000 והאירוע הזה היה אחד מהגורמים שהאיצו את משבר המניות הגדול - משבר הדוט.קום. 

כאשר התוצאות אינן ברורות ונגררת אי-ודאות משפטית, כפי שקרה בבחירות 2000 בין ג'ורג' וו. בוש לאל גור, השווקים עלולים לרדת. באותה שנה, הקרב המשפטי על ספירת הקולות בפלורידה נמשך יותר מחודש עד שבית המשפט העליון הכריע לטובת בוש. במהלך התקופה הזו, מדד ה-S&P 500 ירד בכ-8% כתוצאה מהמתח וחוסר הוודאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל גם לאחר מכן, השווקים המשיכו לרדת, במקביל למשבר הדוט.קום ותמחורי המניות הגבוהים. למעשה אי הוודאות שהתווספה בשל אי הבהירות לגבי הזוכה והמדיניות ומעב רלכך - הידיעה שבמשך חודש-חודשיים, אין מנהיגות שיכולה לטפל במשבר בבורסה, העצימה את הנפילה ואת המשבר עצמו. 

 

ההשפעות האפשריות על הכלכלה והמדיניות

השלכות של חוסר ודאות פוליטית עלולות להוביל לעיכובים בקבלת החלטות כלכליות חשובות, כמו אישור תקציב המדינה או חקיקה כלכלית חדשה. במקרה של אי-ודאות ממושכת, המדיניות הכלכלית עלולה להישאר תקועה, מה שעלול לפגוע בצמיחה הכלכלית ולהאט את השווקים.

מה יכול לקרות אם התוצאות יתבררו בבית המשפט?

במקרה של צורך בהתערבות משפטית להכרעת תוצאות הבחירות, עשויה להיות השפעה נוספת על האמון של הציבור במערכת הפוליטית. במצב כזה, תחושת חוסר הוודאות יכולה להימשך שבועות ואף חודשים, עם השלכות אפשריות על הצמיחה הכלכלית והפעילות העסקית.

בעידן המודרני, שבו מידע זורם במהירות והשווקים רגישים במיוחד לתנודתיות, אי-ודאות כזו עשויה להיות מורגשת אף יותר. הסוחרים והמשקיעים יעקבו אחרי כל התפתחות קטנה, מה שעלול להגביר את התנודתיות ולהקשות על קבלת החלטות השקעה מושכלת

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ZZ 03/11/2024 15:24
    הגב לתגובה זו
    1. האריס לוקחת - ירידות חריפות 2. תיקו - ירידות חריפות 3. טראמפ לוקח - היסוס/עליות בהתחלה - ירידות חריפות נראה...
  • 3.
    או שלא (ל"ת)
    בן 03/11/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החיים 03/11/2024 08:41
    הגב לתגובה זו
    זה כנראה מצויין לשווקים ? מה כבר יכול להשתבש ? אם אדם כזה יבחר שוב ויזרע הרס ושנאה בכל מקום זה כנראה מצויין לשווקים אז עדיף שהשווקים יקרסו !
  • 1.
    תסתכלו על REPO מאבד נזילות. הפד מתכונן להפיל את השוק. (ל"ת)
    המתבונן 03/11/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.