העלאת מסים גדולה בבריטניה: התקציב החדש של הלייבור מטלטל את הציבור והעולם העסקי
בריטניה מתמודדת עם אחת מהעלאות המס הגדולות ביותר מזה שלושה עשורים במסגרת התקציב החדש, שהציגה ממשלת הלייבור. מפלגת הלייבור זכתה לניצחון בבחירות האחרונות בעקבות הבטחה לא להעלות את מס ההכנסה, הביטוח הלאומי והמע"מ – התחייבות שסייעה לה לשכנע את הציבור הבריטי לבחור בה. אך בפועל, הממשלה החדשה, בראשות שרת האוצר רייצ'ל ריבס וראש הממשלה קיר סטארמר, הציגה שורת העלאות מסים חדשה במטרה "לסתום חור תקציבי" של 22 מיליארד ליש"ט.
ההכרזה על התקציב עוררה סערה והאשמות מצד האופוזיציה, שמבקרת את השינויים הפיננסיים הנרחבים. התקציב כולל העלאת מיסים משמעותית על עסקים, בהם הפרשות לביטוח לאומי ומסים על רווחי הון, במקביל להשקעות חדשות בתשתיות, חינוך ובריאות.
מסים על עסקים ורווחי הון
בין הצעדים הבולטים בתקציב החדש, נכללת העלאה של 1.2% בהפרשות המעסיק לביטוח לאומי. צעד זה נועד להכניס לקופת המדינה כ-25 מיליארד ליש"ט, אך הוא מעורר דאגה בקרב מעסיקים, אשר עשויים לנסות לקזז את העלויות באמצעות הפחתות שכר.
צעד נוסף מעורר מחלוקת הוא העלאת המס על רווחי הון מ-10% לרמה של 18% למדרגה הנמוכה, ומ-18% ל-24% למדרגה הגבוהה. מדובר במהלך שמיועד בעיקר למי שמפיקים רווחים משכירות, כולל פנסיונרים המסתמכים על הכנסות מהשקעות נדל"ן.
מתקפה על "החור השחור" של השמרנים
שרת האוצר ריבס האשימה את השמרנים הקודמים בכך שהותירו את בריטניה ב"חור שחור כלכלי", עם עלויות הלוואה גבוהות שחייבו שינוי במבנה התקציבי. היא אף רמזה על אפשרות להעלאת מס הכנסה בעתיד, תוך השארת הפטור ממס ירושה על ירושות של עד 395 אלף ליש"ט.
בנוסף, התקציב מטיל מע"מ על עלויות הלימודים בבתי ספר פרטיים, מהלך שנתפס כ"התקפה" על האליטות בבריטניה. צעדים נוספים כוללים מס חדש על טיסות פרטיות ומס של 2 ליש"ט על כל כרטיס במחלקת תיירים – צעדים שנועדו להקל על העומס התקציבי ולהגביר את ההכנסות.
השפעה והשלכות
במקביל להעלאות המס, התקציב כולל השקעות חיוביות לשיפור השירותים הציבוריים בבריטניה. הממשלה העלתה את שכר המינימום ל-12.21 ליש"ט לשעה, והשקיעה מיליארדי ליש"ט בבתי ספר, במערכת הבריאות ובתשתיות דיור. כמו כן, תוספת של 2% לתקציב הביטחון, אשר מקרבת את בריטניה ליעד של 2.5% מהתמ"ג על הוצאות ביטחוניות.תגובות וביקורת
התקציב הותקף מצד הימין, כולל מפלגת השמרנים ומפלגת הרפורמה של נייג'ל פאראג', אשר טוענים כי מדובר בהעלאת מיסים "היסטורית". לצד הביקורת, הממשלה מתעקשת כי התקציב החדש נועד לייצב את הכלכלה הבריטית, תוך השקעות בתחומים חשובים לטווח ארוך.בריטניה לא לבד - העלאות מסים בספרד, הולנד וצרפת
על רקע ההאטה הכלכלית והגירעונות של המדינות, יש העלאות מסים במספר מקומות ברחבי העולם, הנה רשימה חלקית:
ספרד – החלה להפעיל מס מינימום של 15% על חברות גדולות עם הכנסות שנתיות מעל 20 מיליון אירו. בנוסף, נכנס לתוקף מס מיוחד של 18% המיועד לבנקים וחברות אנרגיה, במטרה לעמוד ביעדי התקציב ולממן תכניות חברתיות כמו דיור, חינוך, ובריאות.
הולנד – המדינה העלתה את שיעור המס על חברות ל-25.8%, לאחר שהוחלט לבטל הפחתת מס מתוכננת. בנוסף, ממשלת הולנד הרחיבה את רף ההכנסות הדרוש לתשלום המס הגבוה מ-245,000 אירו ל-345,000 אירו, מה שמיועד להרחיב את הכנסות המדינה מבלי לפגוע בעסקים קטנים.
- 1.רק אצלנו לא מעלים מיסים,איזה כיף.. (ל"ת)שי.ע 30/10/2024 20:50הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
משקיעים עובדים AIלקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?
וול סטריט זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.
מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.
בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.
מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45% , פלנטיר Palantir 1.65% או רובין הוד Robinhood 2.58% מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.
