פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

הליך חדלות פירעון של גרושה ואם לארבעה הופסק - מה הסיבה?

האשה הסתירה מידע מהממונה על חדלות הפירעון ולא שיתפה פעולה - ולכן השופט החליט לבטל את הגנות חדלות הפירעון שבה נעזרה החייבת. היא הקימה עסק שעל הכנסותיו לא הצהירה, והסתירה את העובדה שהיא בזוגיות עם אדם אחר
עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, בוטל הליך חדלות פירעון לאשה בת 36, גרושה ואם לארבעה ילדים, בעקבות ממצאים חמורים בנוגע לחוסר שיתוף פעולה והסתרת מידע. השופט מנחם שח"ק קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון לבטל את ההליך, לאחר שהתגלה כי האשה לא דיווחה כנדרש על הכנסות נוספות שהיו לה והסתירה מידע בנוגע לניהול עסק, וגם מידע לגבי מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף שהיא מנהלת עם אדם אחר.

הממונה על חדלות פירעון המליץ על ביטול ההליך בעניינה של האשה בעקבות ראיות שהוצגו בפניו והצביעו על כך שהיא הסתירה הכנסות מעסק שהקימה בתחום בניית ציפורניים. האשה, שנמצאת במצב של נכות זמנית בשיעור 50% ואובדן כושר עבודה זמני מלא, הצהירה כי העסק שהקימה היה בגדר "ניסיון קצר", לדבריה, שבו עבדה בעיקר מול משפחתה וחברים. לדבריה, העסק נסגר בתוך חודש והכנסותיו הסתכמו בסכומים נמוכים יחסית.

חלק מהכנסות לא נכללו בדו"חות שהועברו לממונה על חדלות הפירעון צילום: Unsplash

ואולם בחקירה שערך הממונה נמצאו עדויות הסותרות את גרסתה. בעדותה ציינה כי העסק הניב לה הכנסות של כ-1,500 שקל לחודש, אך היא לא כללה את הנתון הזה בדו"חותיה לממונה על חדלות פירעון. בנוסף, בדפי הבנק שהוצגו התגלו זיכויים משמעותיים שהוזרמו לחשבונה באפליקציית ביט ובמזומן. כך למשל, באפריל 2024 התקבלו בחשבונה כ-14 אלף שקל, ובמרץ כ-9,000 שקל. כמו כן, חלק מהזיכויים היו בסכומים תואמים למחירים שפרסמה ברשתות החברתיות - מה שתומך במסקנת הממונה שההכנסות מהעסק נמשכו לאורך זמן והוא לא נסגר כפי שהיא טענה.

לא הצהירה על משק בית משותף עם בן זוגה

בנוסף להכנסות, הממונה הציג ראיות המצביעות על כך שהאשה ניהלה מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף עם אדם אחר. לפי הממונה, היא לא דיווחה על הקשר הזה, ואף הצהירה כי מדובר בקשר קצר מועד. בהצהרותיה ציינה כי האיש השתמש בחשבונה כדי להימנע מעיקולים שהיו מוטלים עליו. ואולם בנתוני הבנק שנמסרו נמצאו העברות כספים רבות ובלתי מוסברות, שלפי הממונה אינן תואמות את גרסתה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט שח"ק התייחס לכך בהחלטתו וציין בפסק הדין שפרסם כי, "האמירה הכללית שהציגה היחידה... אין בה די". הוא הוסיף כי ללא אסמכתאות מלאות שמבהירות אילו סכומים שייכים לאלי ואילו לה, קשה לתת אמון בגרסתה. הוא ציין כי ההעברות הכספיות הרבות, לצד הפוסטים המשותפים עם בן הזוג ברשתות החברתיות, מרמזות על קשר יציב ורציף ביניהם, ולא כפי שטענה.

במהלך חקירתה הציגה האשה גרסאות שונות באשר לקשר עם בן הזוג ולמקור הכספים בחשבונה. לאחר שבהתחלה היא טענה כי הכספים הועברו לה על ידי בני משפחתה לצורכי קיום, בהמשך חזרה האשה וטענה כי מדובר בכספים של בן הזוג, שניהל איתה "קשר אובססיבי", כדבריה. הממונה הציג פוסט משותף של השניים מנופש משותף באילת במאי 2024, לאחר המועד שבו לטענתה הסתיים הקשר - מה שהעלה ספקות נוספים לגבי אמינות גרסתה.

התנהלות האשה לא עמדה בסטנדרטים של חדלות פירעון

קיראו עוד ב"משפט"

בסיכום החלטתו, השופט שח"ק מצא כי התנהלותה של האשה לא עמדה בסטנדרטים המצופים ממי שמקבל את הגנת חדלות הפירעון. הוא כתב כי, "היעדר גילוי מספיק מצד היחידה, אי כלילת הכנסותיה במלואן בדיווחיה לממונה, הימנעותה מלדווח על עצם הקמת העסק ועל הכנסותיו... והתפתחות בגרסה לאור השאלות שהופנו אליה, בוססה די הצורך המסקנה שהיחידה מכסה טפחיים ומגלה טפח".

השופט החליט לבטל את הליך חדלות הפירעון והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו עליה, שייכנסו לתוקף בתוך 60 יום, כדי לאפשר לנושים לפעול נגדה באמצעות הליכים של הוצאה לפועל.

ההחלטה מבססת את עקרונות השקיפות וחובת הדיווח שחלים על חייבים בהליכי חדלות פירעון. האשה לא עמדה בדרישות האלה - מה שהביא לביטול ההליך נגדה, והליך חדש של חדלות פירעון יהיה כפוף לתקופת צינון של 24 חודשים במקרה שתבקש לפתוח אותו שוב בעתיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.