ניר ברקת
צילום: בועז אופנהיים, לעמ

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - כמה תחסכו בשנה?

הרפורמה צפויה להיכנס בינואר; הבעיה הגדולה - חשש מכניסה של מוצרים באיכות נמוכה ואכיפה נמוכה
אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה ניר ברקת רפורמה

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" של משרד הכלכלה מתקרבת, והיא אמורה לשנות את כללי המשחק בתחום היבוא. החל מינואר הקרוב, יבואנים יוכלו להכניס לישראל מגוון רחב של מוצרים המבוססים על תקינה אירופית בלבד וללא תקינה מקומית. זה נשמע כמו בשורה לצרכנים שצפויים ליהנות ממוצרים זולים. אבל, יש כאן אתגר גדול: מי יוודא שאותם מוצרים עומדים בסטנדרטים הנדרשים, ואיך תתבצע האכיפה?

 

מה שטוב לאירופה טוב לישראל -  הרעיון

הרעיון של הרפורמה פשוט: מוצר שקיבל אישור באירופה יוכל להיכנס לישראל על סמך הצהרת יבואן בלבד, ללא צורך במבדקים מסובכים וללא עיכובים מיותרים בנמלים. ההיגיון כאן הוא לפתוח את השוק לתחרות, לקצר את הדרך אל הצרכן ולהוזיל את המחירים. אבל ההקלה בבדיקות כניסה אומרת שבעתיד יידרש פיקוח בשוק המקומי כדי לוודא שהמוצרים באמת עומדים בתקנים – ואכיפה זו דורשת משאבים ויכולות חדשות מצד הגופים האחראיים.

 

אכיפה, או אולי רק כוונה לאכיפה?

לא פשוט לסמוך על הצהרת יבואנים בלבד כשמדובר במוצרים כמו מוצרי מזון, קוסמטיקה ומוצרים רפואיים. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה מאתרים הרבה מוצרים לא תקינים ועושים ריקולים וזה במצב של תקינה משמעותית. כאשר התקינה תהיה אירופאית ולא מקומית, המוצרים שיגיעו לארץ עלולים בחלקם להיות באיכות מאוד נמוכה, אפילו מסוכנים.

וכאן עולה שאלת הפיקוח. המדינה צריכה לאכוף סנקציות וקנסות גדולים על יבואנים שינצלו את הפרצה הזו, אבל בפועל האכיפה והסנקציות בארץ נמוכים וחלשים.

אחד הרעיונות שעולים הוא אכיפה על ידי מערכות ממוחשבות שמבצעות "ניהול סיכונים" באמצעות פרמטרים מוגדרים מראש, כמו היסטוריה של ליקויים או מוצרים חשודים. לפי משרד הכלכלה, הפקחים יתמקדו במוצרים עם חשש להפרות, אך אין יכולת לוודא כל מוצר בשוק באופן אישי. במשרד הכלכלה מסבירים כי הם משדרגים את יכולות האכיפה והפיקוח, אבל המבחן האמיתי יגיע רק כאשר הרפורמה תצא לפועל בפועל.

שאלות ותשובות על רפורמת "מה שטוב לאירופה"

מה מטרת הרפורמה? המטרה המרכזית היא להקל על היבוא ולהוריד מחירים על ידי הרחבת התחרות והפחתת הביורוקרטיה. על פי משרד הכלכלה, צפוי שהרפורמה תוביל לחיסכון של כ-6,000 שקל בשנה למשק בית ממוצע.

איך המנגנון יעבוד בפועל? יבואנים יוכלו להביא מוצרים על סמך הצהרת תקינות אירופית בלבד, ללא צורך בהגשת מסמכים נוספים. במקום לבדוק מוצרים בנמל, יתקיימו בדיקות בשוק המקומי כדי לוודא שהם עומדים בתקנים הנדרשים.

קיראו עוד ב"בארץ"

האם הרפורמה תספק הגנה מספקת לצרכנים? השאלה המרכזית היא האם המנגנון באמת יעיל. חלק מהקולות מזהירים שהשיטה החדשה עלולה לחשוף את הצרכנים למוצרים באיכות נמוכה, ושיידרש מנגנון אכיפה קשיח כדי להתמודד עם המצב החדש.

איך תיראה האכיפה? האכיפה תתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת שתאתר מוצרים עם חשש להפרות, ופקחים יפעלו בהתאם להנחיות המערכת. במקרה של הפרה, יבואנים צפויים לקנסות משמעותיים ואף לשלילת רישיון במקרים חמורים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נו... 29/10/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    איזה חיסכון? אם היבואן לא יעשה קופה אז הסופר המקומי יגלגל עליך את הרווחים.... לא יכול להיות שמעדן מולר ימכר ב 6 ש״ח וליד תהיה אלטרנטיבה טובה ב 3 ש״ח... בשורה התחתונה כולם ישוו את המחירים על המדף ואנחנו נסבול כרגיל מהחזירים.
  • 3.
    רוני 29/10/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    לא נחסוך כלום, היבואנים ירוויחו יותר
  • 2.
    מעולה מעולה רק שיתחילו כבר (ל"ת)
    קובי 29/10/2024 06:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון גל 29/10/2024 06:35
    הגב לתגובה זו
    מי יודע מה נמצא על המדפים בקרוב. ישראלים חמדנים במיוחד, יעשו הכל בשביל בצע כסף. לא מזמן נתפסו עשרות ישראלים בבגידה במדינה אז נראה לכם שהם יחשבו פעמים לפני שהם יכניסו לפה רעל במסווה של ארנב חמוד.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.