בכמה מסתכמת התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל, ומה היה הגירעון אם היינו צריכים לשלם על זה?
מחקר אמריקני חושף - התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל בשנה האחרונה מגיעה ל-23 מיליארד דולר. דוח חדש ממכון ווטסון לחקר עניינים ציבוריים באוניברסיטת בראון מגלה כי ארה"ב השקיעה עד כה כ-23 מיליארד דולר בתמיכה צבאית לישראל מאז תחילת המלחמה ועד סוף ספטמבר. למעשה, נראה שקצב התמיכה אפילו עולה כאשר בשבוע האחרון החלו לפעול בארץ סוללות של מערכת TAHHD של ארה"ב עם חיילים אמריקאיים. מערכות אלו מוסיפות עוד כוח הגנה נגד טילים בליסטיים (מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?). אפשר להעריך שהתמיכה הגיעה כבר ל-25 מיליארד דולר ויותר, מדובר על 2 מיליארד דולר בחודש.
סוללת TAHHD של צבא ארה"ב - כוח הגנה מול התקפות טילים
התמיכה הכוללת של ארה"ב בישראל היא גם ישירה וגם דרך פריסת כוחות בישראל ובתזוזת ספינות ומשחתות באזור. בישראל מעריכים את עלות המלחמה עד כה בכ-200-250 מיליארד שקל, לרבות עלויות עקיפות של פיצויים לתושבי הצפון ועוד, והמחקר הזה מלמד על התמיכה הכלכלית האדירה הישירה והעקיפה של האמריקאים. אם היה צורך לשלם על תמיכה זו (תיאורטית כמובן) הגירעון היה גדל ב-80 מיליארד שקלים נוספים. זה היה מגדיל את הגירעון בכ-4% מהיקף התוצר, ומגדיל את החוב תוצר לרמות של כ-74%.
סיוע צבאי ישיר ופריסת כוחות אמריקניים באזור
ממשלת ארה"ב הקצתה 23 מיליארד דולר בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024, כאשר מתוכם כ-18 מיליארד דולר הופנו ישירות למימון חימושי ישראל. הסכום הנוסף, כ-5 מיליארד דולר, הוקדש לפריסת כוחות ואמצעי לחימה נוספים באזור, כולל נושאות מטוסים וסוללות הגנה אווירית, שמיועדים גם להתמודדות עם איום מצד כוחות חות'ים בתימן.
נושאת מטוסים אמריקאית באזור המזרח התיכון
עלות המלחמה והחשיבות הכלכלית של הסיוע האמריקני
המחקר מדגיש את העלות הכוללת של המלחמה לישראל, המוערכת ב-250 מיליארד שקל, כאשר מתוך זה כ-118 מיליארד שקל הוצאו על הוצאות צבאיות. הנתונים מראים כי 70% מההוצאות הצבאיות של ישראל מומנו בסיוע אמריקני, שכולל לא רק חימושים וטילים מתקדמים אלא גם לוגיסטיקה ותמיכה נרחבת. ללא תמיכה זו, היה על ממשלת ישראל להגדיל את הגירעון בכ-4.3% מהתמ"ג, מה שעלול היה לפגוע ביציבות הכלכלית.
חוזי נשק נוספים ומערכות לחימה מתקדמות
הסיוע האמריקני כלל חבילות נשק גדולות במיוחד. באוגוסט 2024 הכריז ממשל ביידן על חבילת נשק בהיקף של 20.5 מיליארד דולר, הכוללת 50 מטוסי קרב מדגם F15, מעל 32 אלף חימושים, רכבים טקטיים וטילים מתקדמים. חלק מהחבילה יימסר עד שנת 2029.- ביטוח הרכב הוזל בלפחות 5% בחודשים האחרונים - תודה לצה"ל
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הסכום העצום המוקצה למערכות הגנה כמו כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת החץ מדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה הביטחוני במימון ופיתוח המערכות. אספקת חימושים חיוניים כמו פגזי ארטילריה, פצצות וטילים נגד טנקים עוזרת לישראל להמשיך במערכה בקצב גבוה.
מכון ווטסון מציין שישראל קיבלה את הסיוע הגבוה ביותר מבין כל המדינות שקיבלו סיוע מארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, עם סכום כולל של 251.2 מיליארד דולר. מעבר לכך, ישראל היא המדינה היחידה שלה ניתנת האפשרות להוציא עד 25% מהסיוע האמריקני על תוצרת מקומית. הזכות הזאת לא רק מחזקת את כוחה של ישראל, אלא גם מאפשרת לה לפתח יכולות צבאיות עצמאיות, ולהפוך לאחת המדינות המובילות בתחום הביטחון.
תמיכה שוטפת של ארה"ב בהוצאות הביטחון של ישראל
הסיוע האמריקאי בהוצאות הביטחון של ישראל מתמקד בעיקר במימון צבאי ישיר במסגרת "מזכר ההבנות" (MOU) שנחתם ב-2016. מזכר זה כולל תקציב של 38 מיליארד דולר עבור ישראל לאורך עשור, מה שמביא את התמיכה השנתית הממוצעת לכ-3.8 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 3.3 מיליארד דולר מופנים מדי שנה למימון צבאי ישיר דרך תוכנית FMF (Foreign Military Financing), המיועדת למימון רכישת מערכות נשק מתוצרת אמריקאית. כמו כן, חלק נוסף, 500 מיליון דולר לשנה, מוקצה לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, כולל "כיפת ברזל," "קלע דוד" ו"חץ".
במזכר הנוכחי, אחד התנאים הוא שישראל תוכל להשתמש רק עד 26% מהסיוע לרכישת ציוד צבאי מתוצרת מקומית, בניגוד להסכמים קודמים שאפשרו שיעור גבוה יותר. מטרת הסיוע היא להבטיח יתרון איכותי צבאי של ישראל על שכנותיה במזרח התיכון, וכך להגביר את ביטחונה הלאומי. בנוסף למענקים ישירים, הסיוע כולל גם גיבוי כלכלי שמאפשר לישראל לפרוס את תשלומי הרכישות על פני מספר שנים (כמו ברכישת מטוסי קרב F-35), דבר שמקל על התקציב הביטחוני של המדינה.
מאז אמצע המאה ה-20, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע מצטבר של מעל 140 מיליארד דולר, כאשר ישראל נחשבת כיום למדינה שקיבלה את הסיוע הגבוה ביותר מצידה של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה
- 8.שי 27/10/2024 14:07הגב לתגובה זוארהב היא מעצמת על ואם ברצונה להישאר כזו. אלו ההוצאות שלה להפגנת שליטה בימים ובחבלי ארץ שונים,כולל נגד החותים האירנים ועוד.למה "להעמיס" זאת על ישראל ?
- 7.חזי 27/10/2024 11:45הגב לתגובה זואם היו שומרים על האינטרסים שלהם כאן ונלחמים בעצמם באירן. היה כדאי להוסיף עוד פרק ב"מחקר" על מנת להשוות את ההוצאות
- 6.ברונכזאורוס 27/10/2024 09:54הגב לתגובה זורק הסיוע הרגיל התקבל כלומר ה 3 מילארד דולר בשנה לגבי ה 14.5 מילארד - זה אמור להתקבל בשנים הקרובות 4.5 מתוכם היו אמורים להכיע השנה אבל האמרקאים מעכבים אותם כך שהסיוע הנוסף כרגע הוא 0 וזה אגב אחת הסיבות שמסגרת התקציב צפוייה להיפרץ שוב ב 2024.
- 5.דן 27/10/2024 09:34הגב לתגובה זואפגניסטן ועירק.
- דון 27/10/2024 11:38הגב לתגובה זולעומת שטחים בגודל כמה עשרות קמ"ר עם יחפנים או כפכפים במקרה הטוב. האמריקאים היו אחרי חודש כבר ברפיח עם החטופים ובביירות עם הסכם 1701 משופר וכל זה במחיר מציאה לעומת מה שזרקו אצלנו.
- 4.WW2 27/10/2024 09:28הגב לתגובה זו1. התמיכה האמריקנית במדינות הציר (גרמניה ויפן) וגם במדינות אירופאיות שנכבשו ע"י גרמניה הנאצית (צרפת בעיקר) אחרי מלחה"ע ה2 היתה גדולה יותר. ודאי במונחים כספיים של הערך הדולרי היום. התמיכה נמשכה עוד שנים רבות אח"כ. רק תכנית מרשל משוערכת בלמעלה מ170 מיליארד דולר (ערך לפי 2023, ויקיפדיה). 2. ארה"ב חוסכת משאבים עצומים בכך שישראל "מייצגת" אותה מול ציר הרשע במזה"ת, מרתיעה את אויבי ארה"ב - איראן, רוסיה, סין - וחוסמת או לפחות מקטינה את השפעתם על מדינות באיזור, ואת רמת הסיכון שהן מטילות על בעלות ברית אחרות של ארה"ב ועל האינטרסים האמריקניים. 3. ישראל היא שותפה של ארה"ב בפיתוח אמל"ח - שני הצדדים נהנהים מזה, בטחונית וכלכלית. לדוגמה, התעסוקה האמריקנית מרויחה מכך שמיירטי כיפת ברזל מיוצרים בארה"ב. זה לא היה קורה לולא ישראל. לסיכום, הכתבה מטעה ומגמתית. ארה"ב איננה פראיירית והיא פועלת ע"פ אינטרסים. מומלץ לעשות בדיקה רצינית ומעמיקה לפני שכותבים.
- לרון 27/10/2024 13:33הגב לתגובה זוצודק,אינטרסים לא התיפיפות נפש, כשקנדי אמר "אני ברלינאי" היה במשפט אינטרס מדינתי
- 3.מטיס10 27/10/2024 09:08הגב לתגובה זומינימום. הם יודעים על הססמיקנ בפליפינים ועל הסינית שמץפללת לקנות את קייטור..
- 2.ליויתן 27/10/2024 08:31הגב לתגובה זויותר גז למצרים... רציו היום טטוס למעלה
- חליק 27/10/2024 09:06הגב לתגובה זומסוכנת
- 1.מוצי 27/10/2024 07:05הגב לתגובה זואם ארה"ב לא היתה תומכת בישראל- ישראל היתה צריכה לנקוט בפעולות אגרסיביות ואלימות יותר וכתוצאה מכך מחיר הנפט בעולם היה מזנק לרמות כאלה שהכלכלה בארה"ב היתה נפגעת במאות מליארדים
- גידי 27/10/2024 09:35הגב לתגובה זועלתה להם טריליון!
- שאול 27/10/2024 08:50הגב לתגובה זומי אנחנו בכלל ? חייבים לברך ולהודות להם כול יום וכול שעה .
- לרון 27/10/2024 13:36עובדה שמערכות ההגנה שלנו לא כ"כ גרועות וגם ישיבתנו בעמק הסיליקון יש לה סיבה וכנ"ל ישיבתנו ב"עמק הבכא"

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
