ביטוח סיעודי
צילום: Freepik

הביטוח הסיעודי במשבר וזה יפגע בכולנו: יותר הפרשות לביטוח לאומי, פחות קצבאות

כיצד הגענו למצב שבו המבוטחים של קופת החולים הגדולה בישראל עלולילם להישאר בעוד כחודשיים ללא ביטוח סיעודי, ומה ההשלכות הצפויות של הדבר על המדינה והביטוח הלאומי?
עוזי גרסטמן | (3)

הביטחון שלנו לקבל תמיכה כשנצטרך תלוי בביטוחים שיש לכל אחד מאתינו, בביטוח לאומי ובשינויים שעובר תחום הביטוח הסיעודי. ביטוח סיעודי, על רגל אחת, זה ביטוח שיעזור לכם באם תצטרכו בעתיד עזרה צמודה. יש כל מיני רמות של מצב סיעודי ובהתאמה נגזרת העזרה הסיעודית, אבל ככל שתוחלת החיים עולה וכמות המקרים הסיעודיים גדלה בהתאמה, כך היכולת של מערכות הביטוח הלאומי לטפל בהם פוחתת. כבר שנים רבות שאין טיפול משמעותי מצד ביטוח לאומי בנזקקים האלו, והכדור עבר לקופות החולים ולחברות הביטוח.

 

הביטוח הסיעודי קורס - זה יגיע גם לביטוח לאומי

אלו עבדו מול ועם חברות ביטוח כדי לבטח את האנשים באופן קולקטיבי (וגם באופן פרטי דרך חברות הביטוח באופן ישיר). אבל מהר מאוד התברר שאין מודל עסקי - ההוצאות בגין הסיעוד עולות משמעותית על פרמיות הביטוח. המצב הגיע לשיא הנוכחי - עוד חודשיים יפוג התוקף של הביטוח הסיעודי של קופת החולים כללית, ולאחר שהמכרז למציאת חברת ביטוח חדשה להמשך הפעלתו נכשל, בעצם ייווצר משבר חסר תקדים. המבוטחים שיזדקקו לביטוח יקבלו בשלב ראשון מענה חלקי, ולאחר מכן לא יהיה מענה כלל. כללית היא הקופה הגדולה ביותר, ומכאן גם עומק המשבר. הקופה מאשימה את הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, עמית גל, בכישלון המכרז, ואילו הוא מאשים את ראשי הקופה. כרגע לא ברור עדיין איך ייפתר המשבר. אבל מה שברור שצריך לעשות שינוי מהיסוד. 

מהיסוד זה אומר - שינוי שיטת הביטוח הלאומי והביטוח הסיעודי. היקף הקצבאות שמשולמות על ידי ביטוח לאומי הולכות ועולות בשעה שהיקף התקבולים של ביטוח לאומי עולים אבל בקצב נמוך יותר. זה מוביל למצב שהביטוח הלאומי הופך לגרעוני באופן שוטף והוא ינצל את הרזרבות הגדולות שהיו לו ממוקדם מהצפוי - כבר בטווח של 3-4 שנים.

זה מחובר לביטוח הסיעודי, כי ביטוח לאומי נותן את השכבה הראשונית של סעד לחולים וזקנים. כדי להפוך את התחום לכלכלי, צריך יהיה להגדיר מחדש - מה המדינה נותנת ומה האנשים מקבלים ובמקביל - מה הקופות חולים וחברות הביטוח נותנות ועבור מה. דרושה כאן רפורמה קרובה למה שהיה בתחום ביטוח הבריאות ולמרות שזה באוויר כבר מספר שנים, עוד לא התחילו לטפל בתפוח האדמה הלוהט. 

רפורמה עם מסקנה ברורה - זה יעלה לנו הרבה יותר

רפורמה וגם פתרונות נקודתיים היו בעלי משמעות אחת למבוטחים - יותר תשלום לביטוח לאומי, פחות שירותים מביטוח לאומי בעת הצורך. בד בבד, למבוטחים בקופות, ביטוח סיעודי יהיה יקר יותר מבעבר. 

 

מה זה ביטוח סיעודי?

ביטוח סיעודי נועד לספק כיסוי כלכלי לאנשים שנהפכו לסיעודיים, כלומר לא יכולים לבצע בעצמם פעולות יומיומיות בסיסיות כמו אכילה, רחצה, התלבשות ועוד. הביטוח הסיעודי נועד להקל על העומס הכלכלי של משפחות שצריכות לשלם עבור טיפול סיעודי - בין אם מדובר בטיפול בבית או במוסד סיעודי.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביטוח סיעודי חיוני כדי לא לקרוס כלכלית אם נהפכים לסיעודיים צילום: Freepik

יש שני סוגים עיקריים של ביטוח סיעודי בישראל:

ביטוח סיעודי קבוצתי דרך קופות החולים: פוליסות אלה מוצעות דרך קופות החולים השונות ומספקות כיסוי בסיסי לתקופה מוגבלת.

ביטוח סיעודי פרטי: פוליסות ביטוח המוצעות על ידי חברות ביטוח פרטיות, והן כוללות לרוב תנאים טובים יותר וכיסוי רחב יותר מהביטוח הקבוצתי.

היתרון המרכזי של ביטוח סיעודי הוא האפשרות לקבל סיוע כלכלי עבור טיפול סיעודי, שעשוי לעלות עשרות אלפי שקלים בחודש. במדינה כמו ישראל, שבה יש עלייה בתוחלת החיים ובמקביל צמיחה במספר הקשישים שזקוקים לטיפול סיעודי, הביטוח הזה נהפך לחיוני לאנשים שרוצים להבטיח לעצמם סיוע כלכלי במקרה של מוגבלות סיעודית.

המערכת הציבורית והפרטית כאחת ניצבות כיום בפני משבר בתחום הביטוחים הסיעודיים. חברות ביטוח רבות מצאו את עצמן מתמודדות עם זינוק במספר התביעות הסיעודיות - מה שהוביל להפסדים כבדים והגביר את הלחץ על המערכת כולה. כתוצאה מכך, חברות ביטוח רבות כבר לא מציעות פוליסות סיעוד חדשות - מה שמותיר את הציבור עם פחות אפשרויות לביטוח סיעודי פרטי.

במקביל, המערכת הציבורית מתמודדת עם קשיים כלכליים הנובעים מהזינוק במספר התביעות. המוסד לביטוח לאומי, שאמור לספק כיסוי סיעודי בסיסי באמצעות חוק הסיעוד, נאבק בשנים האחרונות בעומס הגדל, על רקע העלייה במספר הקשישים שזכאים לסיוע סיעודי. המשמעות היא שהמימון הציבורי לטיפול סיעודי לא מספיק לכסות את כל הצרכים של מי שזקוקים לטיפול.

אם וכאשר יקרוס שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, יש חשש שהעומס על הביטוח הלאומי יגדל באופן משמעותי. אם חברות הביטוח הפרטיות לא יחזרו להציע פוליסות סיעודיות, המערכת הציבורית תהיה זו שתצטרך למלא את החלל, וזה עלול להוביל למשבר כלכלי עמוק בביטוח הלאומי.

לפי ההערכות, ככל שיותר אנשים יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שהמדינה תצטרך להגדיל את המימון שלה לתחום הסיעודי - דבר שעלול לגרור העלאות מסים או קיצוץ בתקציבים אחרים.

בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות למשברים כלכליים בחברות ביטוח פרטיות, שהפסיקו להציע פוליסות סיעודיות חדשות או צמצמו את הכיסוי שהן מציעות ואת המסלולים שהן מציעות, בהן כלל ביטוח, מגדל והראל. הסיבה לכך היא, כאמור, הקושי לעמוד בתשלומים הגדלים והולכים למבוטחים.

בנוסף, עלתה טענה מצד הציבור שחל שינוי לרעה בתנאי הפוליסות הקיימות. ישנם דיווחים על תביעות שנדחו בטענות טכניות או על מבוטחים שנאלצו להמתין זמן רב עד שקיבלו את הכיסוי שמגיע להם.

המצב הנוכחי יוצר חשש בקרב הציבור - בייחוד בקרב מבוגרים, שמבינים כי אם יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שלא יהיה להם מענה כלכלי מספק. הקשיים במערכת הביטוח הציבורית והפרטית משאירים את האוכלוסייה המבוגרת פגיעה יותר, ומעלים שאלות על ההתמודדות של המדינה עם הצרכים הגדלים בתחום זה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אורח 22/10/2024 23:29
    הגב לתגובה זו
    זה משבר מתוכנן מראש. יש מי שמחכה שהביטוח הלאומי ייכנס לתמונה, אותם פראיירים שמשלמים היום ישלמו יותר ויחזיקו את מי ? אתם כבר מבינים...
  • 1.
    אפק 22/10/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    העיקר שיש 37 או יותר שרים כבר קשה לעקוב.
  • לא עובד לו. (ל"ת)
    גרשון גרשונובסקי 22/10/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.