יותר ויותר משפחות נדרשות לתמוך כלכלית בהורים מבוגרים, בין אם בשל עלויות סיעוד גבוהות, קצבאות זקנה נמוכות, או הוצאות מחיה בסיסיות. תופעה זו, שבה דור הביניים (גילי 40-60) הופך לרשת ביטחון כלכלית עבור ההורים, הופכת לנפוצה יותר, ומביאה עימה אתגרים כספיים, חברתיים ורגשיים. היא גם נופלת על דור הביניים בתקופה שגם אם ילדיו כבר גדולים הם במקרים רבים מתקשים כלכלית ונשארים תחת "חסותו" - חיים בבית ומקבלים עזרה כלכלית. כלומר, התמיכה הכלכלית במקרים רבים היא כפולה. 

העלויות הכלכליות של טיפול בהורים מבוגרים בישראל

טיפול בהורה סיעודי כרוך בעלויות גבוהות שמשפחות רבות מתקשות לעמוד בהן. העסקת מטפל זר בבית עולה 8,500-11,000 שקל בחודש, כולל שכר, ביטוח לאומי, ותנאים סוציאליים. בשנה זה מסתכם באזור ה-240 אלף שקל. המצב הזה מייצר גם הוצאות נוספות - הילדים מגיעים להורים, נשאירם איתם, מוותרים לפעמים על שעות בעבודה, זה גם מוריד את הקשב לעבודה ועלול לפגוע יותר בילדים שהם עצמאיים להבדיל משכירים. יש מעגלים נוספים של פגיעה, גם כלכלית שהיא אינה ישירה.  

הוצאות אחרות הם, דיור מוגן או בית אבות פרטי. זה כבר יעלה 14,000-22,000 שקל לחודש, תלוי ברמת השירותים. בית אבות יוקרתי במרכז הארץ עשוי להגיע ל-25,000 שקל לחודש. מדובר על הוצאה שנתית של כ-200-300 אלף שקל וזה במצב של תפקוד טוב של ההורה. במוסד סיעודי ציבורי בפיקוח משרד הבריאות העלויות הן 10,000-14,000 שקל לחודש, כאשר המשפחה משתתפת ב-4,000-6,000 שקל. יש כאן דילמה מאוד גדולה וקורעת. אתם רוצים שיהיה הכי טוב להורה שלכם, אבל בסוף זה כסף, והשאלה אם תעשו הכל כדי שהם יקבלו את הכי טוב שיש? זה תלוי במצב הפיננסי שלכם וזה תלוי, חייבים להגיד, גם בסוג המשפחה, המורכבות והשיתוף בין האחים, בירושה העתידית וגורמים נוספים. בפועל, במקרים רבים, הורים מועברים למוסד ציבורי למרות שיש מוסדות ברמה לא מספקת. 

 מול ההוצאות האלו מתקבלת תמיכה, אבל לא מספקת - גמלת סיעוד מביטוח לאומי: 2,000-4,500 שקל לחודש, בהתאם לרמת הזכאות. תסכמו את ההוצאות מול ההכנסות ותקבלו עלות חודשית של 4 עד 16 אלף שקל. במקרים רבים זה נופל בחלקו על הילדים. יש ילדים רבים שתומכים בהורים שלהם בסכומים של 2 עד 5 אלף שקל בחודש. יש משפחות רבות שמוכרות את הבית של ההורים כדי לתמוך בהוצאות האלו. אם מדובר בשני הורים סיעודיים הסכום כמובן כפול. 

• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וחשוב להבהיר - גם הורים שאינם סיעודיים זקוקים במקרים רבים לתמיכה כספית. קצבת זקנה ממוצעת מביטוח לאומי עומדת על כ-2,500 שקל לחודש לאדם, אך הוצאות מחיה בסיסיות – כמו מזון, תרופות, ארנונה ושכר דירה – עשויות להגיע ל-4,000-5,000 שקל. כתוצאה מכך, ילדים רבים תומכים בהורים ב-1,500-3,000 שקל לחודש, בין אם במימון תרופות, תשלומי ארנונה, או שירותים רפואיים נוספים. 

זה לא בכל מצב, זה בעיקר תלוי בפנסיה של ההורים אך צריך לזכור שפנסיית חובה היא דבר יחסית חדש. היא נוצרה כי אנשים לא חסכו לפנסיה. האנשים האלו הגיעו לפנסיה לפני 5-10 שנים בלי כסף והם בחלקם תלויים בילדים. גם אלו שמגיעים כעת לגיל פרישה, כוללים אנשים רבים שהחיסכון שלהם לא מספיק כי עד לפני כ-16 שנים הם חסכו מעט. אם הפנסיה סבירה-טובה היא כמובן מקזזת את ההוצאות של המשפחה על ההורה.  

ההשפעה על דור הביניים: נטל כפול

הילדים, בגילי 40-60, נדרשים להתמודד עם נטל כפול: מצד אחד, יוקר המחיה הגבוה בישראל, עלויות גידול ילדים, והיעדר חיסכון פנסיוני מספק – כ-45% ממשקי הבית בגילאים אלה עדיין לא חוסכים מספיק לפנסיה. מצד שני, הם נדרשים לתמוך כלכלית בהורים, לעיתים תוך ויתור על הוצאות משפחתיות חשובות וחיסכון לעתיד. מעבר לכך, הדור הצעיר מתקשה כלכלית והוא עצמו נטל על ההורים עד גילאים מאוחרים יחסית לעומת העבר. 

• שלא תופתעו הפעם: בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
• הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...

המגמה בעולם: תמיכה משפחתית היא הפתרון הנפוץ

תופעה זו אינה ייחודית לישראל. במדינות רבות, הילדים הופכים לרשת ביטחון כלכלית עבור הורים מבוגרים. במזרח אסיה (יפן, דרום קוריאה, סין) התמיכה של ילדים בהורים מעוגנת בערכים מסורתיים. ביפן, כ-60% מהמבוגרים מעל גיל 65 מקבלים תמיכה כלכלית מילדיהם, עם תמיכה ממוצעת של 50,000 ין לחודש (כ-300 דולר). בדרום קוריאה, החוק מחייב ילדים לתמוך בהורים במקרים מסוימים.

בארה"ב: כ-32% ממשקי הבית תומכים כלכלית בהורים, בסכום ממוצע של 200-500 דולר לחודש. בדרום אירופה (איטליה, ספרד, יוון): כ-50% מהמשפחות תומכות כלכלית בהורים, לעיתים גם בהורי בן/בת הזוג.

בסקנדינביה: מערכות רווחה חזקות מממנות כ-90% מעלויות הסיעוד, ומפחיתות את הצורך בתמיכה משפחתית. בדנמרק, למשל, עלות טיפול סיעודי ממומנת כמעט במלואה על ידי המדינה.

פתרונות אפשריים: כיצד להתמודד?  

בדיקת זכאויות: בדקו אם ההורים זכאים לגמלאות נוספות, כמו השלמת הכנסה או סיוע ממשרד הרווחה. אם יש ביטוחים זו הצלה, למרות שהביטוח הסיעודי "פשט את הרגל" בארץ. מדברים הרבה זמן על חיזוק מערך הסיעוד הציבורי - הגדלת מספר המוסדות הסיעודיים הציבוריים והפחתת ההשתתפות המשפחתית, זה תהליך ארוך ואיטי.   

אפשר לחשוב על פתרון עתידי בראייה מערכתית  - חיסכון ייעודי לסיעוד דרך תוכניות ממשלתיות, כמו במודל הסינגפורי, שבו אזרחים חוסכים בקרן ייעודית לסיעוד ומקבלים הטבות גדולות בחיסכון הזה. אבל זה כמובן לא עוזר למשפחות רבות שמעבר לעומס הרגשי בטיפול בהורה מבוגר נאלצות גם לממן את ההורים.