האם אופציות שניתנו לבן הזוג הן חלק מהרכוש המשותף?
פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, עסק בסוגיה מעניינת הקשורה לאיזון נכסים בין בני זוג במסגרת הליך גירושין, כשבמרכזו עמדה השאלה אם אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו מהוות חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג. הדיון המשפטי נערך בפני הרכב של שלושה דיינים: הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז והרב צבי בן יעקב.
בני הזוג, שנישאו והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים, הגיעו לסיום דרכם המשותפת. במהלך שנות נישואיהם, עבד הבעל בחברה בינלאומית בתחום ההייטק, שבמסגרת עבודתו בה הוא קיבל אופציות לרכישת מניות של החברה. בשלב גירושיהם, חלק מהאופציות כבר הבשילו וזכויות הבעל לממש אותן נכנסו לתוקף, אך חלקן עדיין לא הגיעו למועד מימוש.
האשה טענה שהאופציות הן חלק אינטגרלי מהשכר צילום: Getty images Israel
בפסק הדין הראשון שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, הוחלט להחריג את האופציות מהליך איזון המשאבים בין בני הזוג. הנימוק שניתן להחלטה הוא כי האופציות שקיבל הבעל אינן חלק מהשכר הרגיל, אלא נחשבות מתנה מהמעסיק, שנועדה לתמרץ את העובד להמשיך לעבוד בחברה לטווח ארוך.
האופציות אינן מתנה
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המערערת, האשה, באמצעות טוען רבני, טענה כי אופציות אינן מתנה אלא חלק אינטגרלי מהשכר שהבעל קיבל במהלך עבודתו. לטענתה, האופציות ניתנו כחלק מהסכם השכר, ומכיוון שהן התקבלו במהלך חיי הנישואים - יש לכלול אותן במסגרת חלוקת הרכוש בין הצדדים. המערערת טענה כי גם לאופציות שעדיין לא מומשו יש ערך, והן ניתנות להערכה כלכלית לפי מודלים מקובלים.
המשיב, הבעל, טען מנגד כי האופציות הן הטבה אישית שמבוססת על כישוריו האישיים ולא נחשבות שכר רגיל. הוא הוסיף כי תמריץ זה נועד לשמר אותו במקום עבודתו, ומכיוון שהוא תלוי בתנאים מסוימים, הוא לא ניתן לחלוקה או איזון. בנוסף לכך, הבעל טען כי הזוג חי בחדרים נפרדים מ-2014, ולכן לא ניתן לראות באופציות חלק מהרכוש המשותף.
לאחר בחינת טענות הצדדים, הגיע בית הדין הרבני הגדול להחלטה חשובה. הדיינים קבעו כי יש לראות באופציות שקיבל הבעל חלק מתנאי השכר שלו, ולכן יש לכלול אותן באיזון המשאבים בין בני הזוג.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בית הדין הגדול הדגיש את הקשר הישיר בין הענקת האופציות לעבודתו של הבעל בחברה. הם ציינו כי גם אם האופציות ניתנו מתוך כוונה לשמר את העובד במקום עבודתו לאורך זמן, הן עדיין מהוות חלק מתנאי העסקתו. בפסק הדין נכתב: "מתן האופציות והמניות קשורות בקשר ישיר לעבודתו וזכות האשה לקבל איזון משאבים בנכס פיננסי זה".
לחשב את ערך האופציות ביחס לתקופה שניתנו במהלך הנישואים
כמו כן, הדיינים הבהירו כי במקרים שבהם האופציות עדיין לא מומשו במועד הקרע בין בני הזוג, יש לחשב את ערכן באופן יחסי לתקופה שבה הן ניתנו במהלך חיי הנישואים. כלומר, האשה תהיה זכאית למחצית מערכן של האופציות שהבשילו לפני מועד הקרע, וחלק יחסי מערכן של האופציות שעדיין לא הבשילו.
פסק דין זה עשוי להשפיע על זוגות רבים שנמצאים בהליכי גירושים, ובייחוד על זוגות שבהם אחד מבני הזוג עובד בתחום ההייטק או מקבל אופציות כחלק מהסכם השכר. חברות רבות, ובעיקר חברות הייטק, נוהגות להעניק לעובדיהן אופציות כחלק מתוכנית השכר, ופסק דין זה מבהיר כי גם הטבות אלה נכללות במסגרת איזון הנכסים.
בנוסף, פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון בין בני הזוג, גם כשמדובר בזכויות שעדיין לא הגיע מועד מימושן. הדיינים התייחסו לעובדה שגם במקרים שבהם בן זוג אחד ויתר על חלק מהכנסותיו לטובת השקעות עתידיות כמו אופציות, בן הזוג השני עדיין זכאי לחלקו בנכסים האלה.
פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני הגדול בירושלים מדגיש את החשיבות של איזון משאבים שוויוני בין בני זוג, גם כשמדובר בנכסים שאינם מוחשיים כמו אופציות ומניות. ההחלטה להכליל את האופציות באיזון המשאבים מהווה צעד משמעותי בהבנת המשמעות הכלכלית של נכסים עתידיים במסגרת חלוקת רכוש בגירושים.
- 5.כמה מילים במקום לכתוב "כן" (ל"ת)בוחבוט 12/10/2024 20:14הגב לתגובה זו
- 4.ש 12/10/2024 13:19הגב לתגובה זובמעבר לחברה חדשה, הרבה פעמים, ערך הכסף ש"משאירים", לפחות בשנה שלאחר המעבר, נלקח בחשבון, כשניתנת ההצעה. אין שום חובה להסביר למעסיק החדש, שלמעשה 50%, נשדד ממנו (הרי מדובר בשכר עתידי.).
- 3.אלליי 12/10/2024 08:20הגב לתגובה זואלליי
- אנונימי 12/10/2024 22:44הגב לתגובה זופוסק בית הדין , תמיד תהיה נגד כח החלטה שתנתן
- 2.תלמוד תורה 11/10/2024 19:39הגב לתגובה זואברך, לומד בכולל, מקבל קיצבת לימודים מהממשלה, אישתו עובדת בהיטק מקבלת סיפסוד למעונות, שכר נאה ואופציות עברו מספר שנים, אברך, מקבל קיצבה, פטור ממיסים, ומקבל 50% מהאופציות של אישתו. גן עדן אמרתי לכם.
- 1.עוד 50% מס על אופציות (ל"ת)אמיר 11/10/2024 12:14הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
