בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

האם אופציות שניתנו לבן הזוג הן חלק מהרכוש המשותף?

בית הדין הרבני הגדול בירושלים הכריע בסוגייה המורכבת שהובאה אליו בערעור של אשה, אחרי פסיקת בית הדין האזורי. לטענת הבעל, האופציות הן הטבה שמבוססת על כישוריו ולא נחשבות שכר רגיל, ומכיוון שהן תלויות בתנאים מסוימים, לא ניתן לחלקן
עוזי גרסטמן | (6)

פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, עסק בסוגיה מעניינת הקשורה לאיזון נכסים בין בני זוג במסגרת הליך גירושין, כשבמרכזו עמדה השאלה אם אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו מהוות חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג. הדיון המשפטי נערך בפני הרכב של שלושה דיינים: הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז והרב צבי בן יעקב. 

בני הזוג, שנישאו והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים, הגיעו לסיום דרכם המשותפת. במהלך שנות נישואיהם, עבד הבעל בחברה בינלאומית בתחום ההייטק, שבמסגרת עבודתו בה הוא קיבל אופציות לרכישת מניות של החברה. בשלב גירושיהם, חלק מהאופציות כבר הבשילו וזכויות הבעל לממש אותן נכנסו לתוקף, אך חלקן עדיין לא הגיעו למועד מימוש.

האשה טענה שהאופציות הן חלק אינטגרלי מהשכר צילום: Getty images Israel

בפסק הדין הראשון שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, הוחלט להחריג את האופציות מהליך איזון המשאבים בין בני הזוג. הנימוק שניתן להחלטה הוא כי האופציות שקיבל הבעל אינן חלק מהשכר הרגיל, אלא נחשבות מתנה מהמעסיק, שנועדה לתמרץ את העובד להמשיך לעבוד בחברה לטווח ארוך.

האופציות אינן מתנה

המערערת, האשה, באמצעות טוען רבני, טענה כי אופציות אינן מתנה אלא חלק אינטגרלי מהשכר שהבעל קיבל במהלך עבודתו. לטענתה, האופציות ניתנו כחלק מהסכם השכר, ומכיוון שהן התקבלו במהלך חיי הנישואים - יש לכלול אותן במסגרת חלוקת הרכוש בין הצדדים. המערערת טענה כי גם לאופציות שעדיין לא מומשו יש ערך, והן ניתנות להערכה כלכלית לפי מודלים מקובלים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

המשיב, הבעל, טען מנגד כי האופציות הן הטבה אישית שמבוססת על כישוריו האישיים ולא נחשבות שכר רגיל. הוא הוסיף כי תמריץ זה נועד לשמר אותו במקום עבודתו, ומכיוון שהוא תלוי בתנאים מסוימים, הוא לא ניתן לחלוקה או איזון. בנוסף לכך, הבעל טען כי הזוג חי בחדרים נפרדים מ-2014, ולכן לא ניתן לראות באופציות חלק מהרכוש המשותף.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הגיע בית הדין הרבני הגדול להחלטה חשובה. הדיינים קבעו כי יש לראות באופציות שקיבל הבעל חלק מתנאי השכר שלו, ולכן יש לכלול אותן באיזון המשאבים בין בני הזוג.

קיראו עוד ב"משפט"

בית הדין הגדול הדגיש את הקשר הישיר בין הענקת האופציות לעבודתו של הבעל בחברה. הם ציינו כי גם אם האופציות ניתנו מתוך כוונה לשמר את העובד במקום עבודתו לאורך זמן, הן עדיין מהוות חלק מתנאי העסקתו. בפסק הדין נכתב: "מתן האופציות והמניות קשורות בקשר ישיר לעבודתו וזכות האשה לקבל איזון משאבים בנכס פיננסי זה".

לחשב את ערך האופציות ביחס לתקופה שניתנו במהלך הנישואים

כמו כן, הדיינים הבהירו כי במקרים שבהם האופציות עדיין לא מומשו במועד הקרע בין בני הזוג, יש לחשב את ערכן באופן יחסי לתקופה שבה הן ניתנו במהלך חיי הנישואים. כלומר, האשה תהיה זכאית למחצית מערכן של האופציות שהבשילו לפני מועד הקרע, וחלק יחסי מערכן של האופציות שעדיין לא הבשילו.

פסק דין זה עשוי להשפיע על זוגות רבים שנמצאים בהליכי גירושים, ובייחוד על זוגות שבהם אחד מבני הזוג עובד בתחום ההייטק או מקבל אופציות כחלק מהסכם השכר. חברות רבות, ובעיקר חברות הייטק, נוהגות להעניק לעובדיהן אופציות כחלק מתוכנית השכר, ופסק דין זה מבהיר כי גם הטבות אלה נכללות במסגרת איזון הנכסים.

בנוסף, פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון בין בני הזוג, גם כשמדובר בזכויות שעדיין לא הגיע מועד מימושן. הדיינים התייחסו לעובדה שגם במקרים שבהם בן זוג אחד ויתר על חלק מהכנסותיו לטובת השקעות עתידיות כמו אופציות, בן הזוג השני עדיין זכאי לחלקו בנכסים האלה.

פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני הגדול בירושלים מדגיש את החשיבות של איזון משאבים שוויוני בין בני זוג, גם כשמדובר בנכסים שאינם מוחשיים כמו אופציות ומניות. ההחלטה להכליל את האופציות באיזון המשאבים מהווה צעד משמעותי בהבנת המשמעות הכלכלית של נכסים עתידיים במסגרת חלוקת רכוש בגירושים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כמה מילים במקום לכתוב "כן" (ל"ת)
    בוחבוט 12/10/2024 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ש 12/10/2024 13:19
    הגב לתגובה זו
    במעבר לחברה חדשה, הרבה פעמים, ערך הכסף ש"משאירים", לפחות בשנה שלאחר המעבר, נלקח בחשבון, כשניתנת ההצעה. אין שום חובה להסביר למעסיק החדש, שלמעשה 50%, נשדד ממנו (הרי מדובר בשכר עתידי.).
  • 3.
    אלליי 12/10/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
    אלליי
  • אנונימי 12/10/2024 22:44
    הגב לתגובה זו
    פוסק בית הדין , תמיד תהיה נגד כח החלטה שתנתן
  • 2.
    תלמוד תורה 11/10/2024 19:39
    הגב לתגובה זו
    אברך, לומד בכולל, מקבל קיצבת לימודים מהממשלה, אישתו עובדת בהיטק מקבלת סיפסוד למעונות, שכר נאה ואופציות עברו מספר שנים, אברך, מקבל קיצבה, פטור ממיסים, ומקבל 50% מהאופציות של אישתו. גן עדן אמרתי לכם.
  • 1.
    עוד 50% מס על אופציות (ל"ת)
    אמיר 11/10/2024 12:14
    הגב לתגובה זו
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.