מכשור רפואי בדיקות ניסוי מעבדה
צילום: pexels

אחרי עשור וחצי של עליה מתמדת: ירידה של 1.4% בהוצאות הלאומיות למחקר־ופיתוח ב־2023

משנת 2009 חל גידול מתמיד בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח, בשנת 2023 ירד היקף המימון ב־1.4% לעומת 2022; ההוצאה הסתכמה ב־119 מיליארד שקל – 6.3% מהתמ״ג; 93% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, אחריו ההשכלה הגבוהה
חיים בן הקון |

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2023 ב–119 מיליארד שקל, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 6.3%. על פי אומדנים מוקדמים, בשנת 2023 ירדה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים קבועים, ב–1.4% לאחר עלייה של 13.6% בשנת 2022 ועלייה של 12.6% בשנת 2021. 

במגזר העסקי הייתה ירידה של 1.5% בהוצאה למו"פ במחירים קבועים, בניגוד לעלייה של 14.6% ב–2022 ולעלייה של 13.7% ב–2021. בשנת 2022, 45.4% ממימון המו"פ היה מחו"ל ו–47.2% מהמגזר העסקי. בשנת 2023 הופנו 52.3% מהוצאות משרדי הממשלה לקידום הידע הכללי (הכולל ברובו את ההקצבות למו"פ של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), ו–34.1% הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות.

סיכום ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כולל את ערך הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל למו"פ אזרחי בענף התעשייה ובענפים אחרים במגזר העסקי, באוניברסיטאות, בממשלה ובמכוני מחקר שונים, לרבות מו"פ שנעשה במרכזי פיתוח של חברות זרות בארץ. באומדן ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לא נכלל מו"פ ביטחוני.

ההוצאה נמדדת לפי שני מגזרים: מגזר מממן ומגזר מבצע. במיון לפי מגזר מממן נכללים הקטגוריות: עלות הפעילות שהמגזר מבצע בעצמו ושממומן ממקורות עצמיים, קניות מו"פ בארץ, תרומות, מענקים והעברות הון אחרות למגזרים בארץ למימון מו"פ.

בקטגוריית המגזר המבצע נכללות ההוצאות הישירות של המגזר לביצוע מו"פ, ללא התחשבות במקור המימון. ביניהם נכללים: עלויות עבודה, קניות ישירות והשקעה גולמיות.

ההערכה היא כי 93% מהמימון במגזר המבצע בשנת 2023 הגיע מהסקטור העסקי, ו־5.5% מהמימון לביצוע הגיע מהמוסדות להשכלה גבוהה מקופת המדינה. במגזר המממן, בשנת 2022, כ–47% מהמימון הגיע מהמזר העסקי המקומי, כ–45% מחו״ל וכ–6.8% מימון ממשלתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

יצויין שהוצאות המו״פ כוללות הוצאות של מרכזי פיתוח של חברות זרות בארץ, דוגמת אינטל.

ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי

בהוצאות למו"פ במגזר העסקי (במחירים קבועים) חלה ירידה של 1.5% בשנת 2023, לעומת עליות גבוהות של 14.6% בשנת 2022 ו־13.7% ב–2021. במגזר העסקי נכללים בעיקר ענפי תכנות המחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, כגון תוכנה. כמו גם נכללים בו ענף מחקר מדעי ופיתוח וענפי התעשייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.