המגמה נמשכת: סחר היהלומים בישראל בירידה
במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2024, היבוא לישראל חווה ירידה משמעותית של 14.2% ביבוא יהלומי הגלם, לצד ירידה חדה של 37% ביבוא יהלומים המלוטשים לעומת אותה תקופה בשנת 2023. ירידות אלו משקפות את הקשיים המתמשכים שעומדים בפני ענף היהלומים, כולל אתגרים כלכליים וגיאופוליטיים, ומצביעות על צורך דחוף עבור השחקנים בשוק למצוא פתרונות חדשים כדי להתמודד עם המצב.
יצוא מישראל
במקביל לירידות ביבוא, גם היצוא מישראל חווה ירידות משמעותיות במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024. יצוא יהלומים מלוטשים ירד בחדות של 87% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמצביע על פגיעה קשה בענף.
לעומתו, יצוא יהלומי הגלם עמד על ירידה של 6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים הללו מדגישים את האתגרים ההולכים ומתרקמים בשוק היהלומים הישראלי, ומעלים שאלות לגבי היכולת של התעשייה לשוב למסלול צמיחה.
המצב בעולם
בשוק היהלומים העולמי נרקמים שינויים משמעותיים, כאשר איחוד האמירויות, ובפרט דובאי, הופכות למרכז סחר מרכזי בתחום. המדינה מציעה תנאים כלכליים נוחים, כמו מסים נמוכים ותמריצים כלכליים, אשר מושכים סוחרי יהלומים להשקיע שם. כמו כן, הגידול בביקוש ליהלומים באסיה, במיוחד במדינות כמו הודו וסין, מקנה לדובאי יתרון נוסף כמרכז לוגיסטי אסטרטגי.
- הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים
- לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעות ניכרות בתשתיות ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות מאפשרות לזרז את תהליכי הסחר והחלפת הסחורות. כתוצאה מכך, אנטוורפן שבבלגיה וישראל, שהיו בעבר אזורים מרכזיים בתחום, מתמודדות עם ירידה בנפח המסחר וביקוש לשירותיהם, כאשר יותר סוחרים מעדיפים לפנות לאמירויות בשל מחירים תחרותיים ושירותים נוספים כגון עיבוד ואריזת יהלומים.
נתוני החודש האחרון של השנה
בספטמבר 2024, נתוני הסחר ביהלומים בישראל משקפים תמונה מעורבת, עם ירידות ועליות בקטגוריות שונות. יבוא יהלומי הגלם חווה ירידה חדה של 62% לעומת ספטמבר 2023, דבר המצביע על קושי מתמשך בענף. מנגד, יבוא יהלומים מלוטשים עלה ב-22%, מה שמרמז על התעוררות מסוימת בשוק המלוטש.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.