אסטרטגיית חזרה לממוצע היא אחת השיטות המסורתיות והפופולריות ביותר בעולם המסחר וההשקעות. שיטה זו מבוססת על ההנחה כי מחירי מניות, כמו גם נכסים פיננסיים אחרים, נוטים לחזור לממוצע ההיסטורי שלהם לאחר תקופות של סטיות קיצוניות. כלומר, כאשר מניה סוטה בצורה משמעותית ממחיר הממוצע שלה לאורך זמן, בין אם כלפי מעלה או מטה, האסטרטגיה מניחה שהמחיר יחזור לבסוף לרמת הממוצע. על ידי ניצול הזדמנויות אלו, המשקיעים יכולים להפיק רווחים משמעותיים מהתנהגות המחירים בשוק. בבסיס אסטרטגיית החזרה לממוצע עומדת ההנחה שהשוק מונע, בטווח הארוך, על ידי יסודות כלכליים מוצקים. כשמניה סוטה משמעותית ממחיר הממוצע ההיסטורי שלה, מדובר לעיתים קרובות בתגובה מוגזמת או לא פרופורציונלית לחדשות או לאירועים, שאינה משקפת את הערך האמיתי של החברה. לכן, כאשר מניה מתרחקת מהממוצע, ישנה ציפייה שהיא תחזור אליו. לדוגמה, כאשר מחיר מניה יורד בצורה חדה ללא סיבה כלכלית ברורה, המשקיע יכול לרכוש את המניה במטרה ליהנות מעלייתה חזרה לממוצע. במקרים אחרים, כאשר המניה עולה בצורה חדה מדי, המשקיע עשוי לשקול למכור אותה מתוך הנחה שהמחיר יחזור לרמה נורמלית וממוצעת יותר.  

שיטות וכלים להשתמש באסטרטגיה

הצלחה באסטרטגיית חזרה לממוצע תלויה בזיהוי נכון של הממוצע ההיסטורי של הנכס. המשקיעים משתמשים במגוון כלים כדי לזהות את הממוצע – מהממוצע הנע (moving average) ועד כלים סטטיסטיים מורכבים יותר, המאפשרים הבנה עמוקה של התנהגות המחירים לאורך זמן. כלים נוספים, אך במעט יותר מורכבים, מכילים בתוכם את סטיית תקן (Standard Deviation). אחד הכלים החשובים באסטרטגיה זו הוא סטיית התקן, המודדת את התנודתיות של הנכס. סטיית תקן גבוהה עשויה להעיד על כך שהמחיר נוטה לסטות בצורה משמעותית מהממוצע, וכאשר המחיר רחוק ממספר סטיות התקן שלו מהממוצע, ניתן לזהות אפשרות לתיקון. לצד מדידת סטיות תקן ישנן גם רצועות בולינגר (Bollinger Bands), אשר משלבות ממוצע נע עם מדד סטיית תקן כדי ליצור גבולות שמצביעים על קיצוניות במחיר. כאשר המחיר עובר את הרצועה העליונה או התחתונה, יש סיכוי גבוה לחזרה לממוצע. שיטת הממוצע נע משוקלל (Weighted Moving Average - WMA) מעניקה יותר חשיבות לנתונים האחרונים, ומסייעת לזהות מגמות קצרות טווח שיכולות להשפיע על תיקונים במחיר, עם דגש על החשיבה שמה שקרה לאחרונה משפיע יותר (או פחות) על מה שקרה בעבר היותר רחוק. עוד כלי שחביב על משקיעים וסוחרים כאחד הנו מדד החוזק היחסי (Relative Strength Index - RSI). זהו כלי שמסייע לזהות מצבי "קנייה יתרה" או "מכירה יתרה". כשה-RSI מצביע על מצב קנייה יתרה (מעל 70) או מכירה יתרה (מתחת ל-30), זה יכול להעיד על סיכוי לתיקון מחיר וחזרה לממוצע. בנוסף ישנו מתנד סטוכסטי (Stochastic Oscillator) המאפשר לזהות את כיוון המומנטום של נכס ביחס לטווח מחירים נתון. הוא משמש לאיתור נקודות בהן המחיר נמצא בקיצוניות ביחס לתקופה, ומשם עשויה להתרחש חזרה לממוצע. הממוצע הנע הפשוט (Simple Moving Average - SMA) הוא הכלי הפשוט ביותר, המחשב את ממוצע המחיר של המניה לאורך תקופה מסוימת. לדוגמה, משקיע יכול להשתמש בממוצע נע של 50 או 200 ימים כדי לקבוע אם מניה סוטה ממחיר הממוצע שלה. כדי לעבוד בצורה יעילה עם אסטרטגיית חזרה לממוצע, חשוב לבחור בממוצע המתאים לנכס שבו אתם משקיעים. המשקיעים יכולים להשתמש בממוצעים נעים של 50, 100 או 200 ימים, בהתאם לאופק ההשקעה שלהם ולתנודתיות של הנכס. לדוגמה, סוחרים שמחפשים עסקאות לטווח קצר עשויים להעדיף ממוצעים נעים של 50 ימים, בעוד שמשקיעים עם אופק ארוך יותר עשויים להסתכל על ממוצע של 200 ימים. השימוש בממוצע הנע מספק תמונה ברורה של מגמות המחיר ההיסטוריות ויכול לעזור בזיהוי נקודות כניסה ויציאה פוטנציאליות. האסטרטגיה מתאימה בעיקר למניות, אבל אפשר ליישם אותה גם במטבעות, אג"ח וסחורות, במיוחד בנכסים תנודתיים.  

ניהול סיכונים באסטרטגיית החזרה לממוצע

מבחינת ניהול סיכונים, חשוב לשלב באסטרטגיה כלים כמו הגדרת נקודות עצירה (Stop Loss) כדי להגן על ההשקעה במקרים שבהם המניה אינה חוזרת לממוצע. במקרים כאלה, מחיר המניה עלול להמשיך ליפול ולחרוג מהתחזיות, ולכן חשוב להגדיר גבול ברור שבו תצאו מההשקעה כדי למזער הפסדים. בנוסף, ייתכן שתרצו לפזר את ההשקעות שלכם על פני כמה מניות או נכסים כדי לא להיות חשופים יותר מדי לתנודתיות של מניה בודדת. סיכויי ההצלחה של האסטרטגיה תלויים ביכולת לזהות אם הסטייה ממחיר הממוצע היא זמנית או נובעת משינוי יסודי בשוק או בחברה. משקיעים שמבצעים ניתוח מעמיק ומנטרים את הסביבה הכלכלית והתאגידית עשויים להצליח יותר באסטרטגיה זו, בהשוואה למי שמסתמכים רק על נתונים טכניים.אחד האתגרים המרכזיים באסטרטגיית החזרה לממוצע הוא סיכון שהמניה לא תחזור לממוצע הצפוי. ייתכן שמניה תחווה שינויי ערך קיצוניים כתוצאה מאירועים מקרו-כלכליים או מקריים, שלא יאפשרו לה לחזור לממוצע ההיסטורי. לדוגמה, חברה עשויה להיכנס לקשיים פיננסיים, לעבור שינוי מהותי במודל העסקי שלה, להיפגע כתוצאה משינויים רגולטוריים, או סביבת ריבית גבוהה, כמו שקרה לדוגמה לחברת סולאראדג' ששינוי בסביבת הריבית שינה משמעותית את ההשקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת, הדורשות השקעות ראשוניות גבוהות, ולכן עלויות המימון שיחקו תפקיד חשוב בנפילה, אך ללא חזרה לממוצע.  

מתי כדאי ליישם את האסטרטגיה

אסטרטגיית חזרה לממוצע יעילה במיוחד בתקופות של תנודתיות בשוק, כאשר מניות חוות תנודות קיצוניות כלפי מעלה או מטה. בזמנים אלו, התנהגות המשקיעים עלולה להיות אמוציונלית יותר, מה שיכול ליצור הזדמנויות למסחר. לדוגמה, בתקופות של משברים כלכליים, כאשר מניות נופלות במהירות כתוצאה מפניקה בשוק, משקיעים המשתמשים באסטרטגיית חזרה לממוצע עשויים לזהות הזדמנויות לקנות מניות שירדו מתחת לערכן ההיסטורי, מתוך ציפייה שיחזרו לערכן הנורמלי כאשר השוק יירגע. היתרון המרכזי של אסטרטגיה זו הוא שהיא מבוססת על נתונים היסטוריים מוכחים ועל עקרון היסוד כי מחירי המניות נעים סביב ממוצעים ארוכי טווח. בנוסף, האסטרטגיה מאפשרת ניצול של תקופות קיצוניות של תנודתיות בשוק, ומספקת כלים לניהול סיכונים במצבי חוסר ודאות. כמו כן, היא מאפשרת למשקיעים לנצל עיוותים במחירים שנגרמים כתוצאה מהתנהגות אמוציונלית של השוק. לעומת זאת, כמו בכל אסטרטגיה, גם באסטרטגיית חזרה לממוצע ישנם סיכונים משמעותיים. אחד מהסיכונים המרכזיים הוא שהמניה לא תחזור לממוצע ההיסטורי שלה, כפי שנזכר קודם לכן. בנוסף, האסטרטגיה דורשת מהמשקיע הבנה מעמיקה של התנהגות המניה והיכולת להבדיל בין סטייה זמנית למחיר לבין שינוי יסודי בערך החברה ולכן על הסוחר או המשקיע ללמוד על החברה ועל תנאי השוק ולהמשיך לעקוב ולנטר אחר שינויים שעלולים להוביל לשבירה של האסטרטגיה.  

דוגמאות מהעולם האמיתי

בשוק המניות לאחר משבר 2008, לאחר משבר הסאב-פריים, שוק המניות חווה ירידות חדות, כאשר מדדי המניות כמו ה-S&P 500 ירדו משמעותית. עם הזמן, מניות רבות חזרו לעלות, והמשקיעים שהשתמשו באסטרטגיית החזרה לממוצע הצליחו לזהות את הנכסים המנוצלים והחלו לרכוש אותם במחירים נמוכים, מה שהניב להם רווחים משמעותיים כאשר השוק חזר לצמיחה. אותו דבר קרה גם במגפת הקורונה, כאשר חלק משמעותי מהמניות שנפלו חזרו חזרה לממוצע. עם זאת, חברות כמו זום, שנסקו בזמן המגפה, התרסקו בסיומה ומעולם לא חזרו לממוצע שהיו בתקופת הנסיקה, ולא בטוח שיחזרו. אם זאת, כל מי שזיהה בזמנו את המהלך ההפוך, בו המחיר עולה בפראיות ומתרחק מהממוצע, יכול היה למכור את אחזקותיו במחיר גבוה משמעותית מאילו היה מחזיק במניה ולא מוכר כלל. כמו כן, תחום נוסף שבו האסטרטגיה יכולה לעבוד בו דיי טוב הוא תחום הסחורות, במיוחד הנפט. לדוגמה, כאשר מחירי הנפט צנחו במהלך השנה האחרונה עקב היצע גבוה וביקוש נמוך, משקיעים שהבינו שמחיר הנפט ימצא את דרכו חזרה לממוצע, הצליחו לקנות במחירים נמוכים ולהרוויח כאשר המחיר עלה שוב. מחיר הנפט יושב במעין נקודת איזון יציבה כך שאם היציבות הזו מתערערת - אולי זהו סימן להזדמנות. כך גם בשוק המט"ח, כאשר הדולר חווה עליות או ירידות חזקות מול מטבעות אחרים, הוא עשוי לחזור לממוצע ההיסטורי שלו. נוסף על כל אלו, גם מניות של חברות בעלות יציבות פיננסית כמו קוקה קולה ופרוקטר אנד גמבל נוטות לחזור לערכים הממוצעים שלהן לאחר ירידות חדות. משקיעים שמבצעים ניתוחים טכניים וסטטיסטיים כדי לקבוע את הממוצעים ההיסטוריים של מניות אלו יכולים לנצל הזדמנויות של חזרה לממוצע.  

אז למכור הכל ולפעול רק לפי האסטרטגיה?

אסטרטגיית החזרה לממוצע מציעה למשקיעים גישה מתודולוגית לניצול הזדמנויות בשוק על סמך ההנחה שהמחירים יחזרו לערכים הממוצעים שלהם לאחר סטיות משמעותיות. עם זאת, חשוב להדגיש שהצלחה בשיטה זו דורשת ידע מעמיק, יכולת לנתח נתונים בצורה מדויקת, ושיקול דעת נבון בניהול סיכונים. במהלך השנים, שיטת החזרה לממוצע הוכיחה את עצמה במקרים רבים, אך כמו בכל אסטרטגיה השקעה, היא אינה חסינה לסיכונים. בשוק ההון הדינמי של היום, על המשקיעים להיות ערניים ולשלב את האסטרטגיה הזו עם כלים נוספים וגישות ניהול סיכונים מתקדמות, כדי למקסם את הסיכוי להצלחה לאורך זמן. כך, בעידן שבו השווקים נוטים להיות לא צפויים, אסטרטגיית החזרה לממוצע יכולה לשמש כבסיס טוב למשקיעים המבקשים לייצר תשואות חיוביות ועמידות לאורך זמן.