שביתת נמלים בארצות הברית - מי הם המרוויחים והמפסידים?
בוקר סוער בחופי ארצות הברית, כאשר עובדי הנמלים בחוף המזרחי ובמפרץ מקסיקו מתחילים בשביתה רחבת היקף – הראשונה מסוגה מאז 1977. המיקוח על חוזה חדש בין העובדים, המיוצגים על ידי האיגוד הבינלאומי של עובדי הנמל, לבין בעלי הנמל, התנהל מאז פברואר 2023, והחוזה הנוכחי פוקע בסוף היום. אם לא תושג הסכמה, כ-25,000 עובדים צפויים לצאת לשביתה, מה שעשוי להשפיע על שרשרת האספקה האמריקאית, להשפיע על מחירי המוצרים, וליצור הזדמנויות חדשות בשוק – כל זאת על רקע הבחירות הקרובות שצפויות להיערך בארצות הברית.
השביתה צפויה להביא להפרעות נרחבות בפעילות הסחר, כאשר נמלים קריטיים כמו אלו שבניו יורק, מיאמי ויוסטון עשויים להיתקע. השיבושים בנמלים יגרמו להעברת מטענים לאמצעי תחבורה חלופיים. נוסף על כך, השפעות כלכליות של השביתה עשויות להסתכם במיליארדים, כאשר ההערכות נעות בין 500 מיליון ל-5 מיליארד דולר ביום. כל זה יוצר תמונה מורכבת שמשפיעה לא רק על הכלכלה אלא גם על הקמפיינים הפוליטיים לקראת הבחירות.
בעיות שעלולות להיות בשרשרת האספקה בארה"ב משליכות על שרשרת האספקה בעולם כולו. ההיתקעות של אוניות מלאות בסחורה בלי יכולת לפרוק אותן, תוביל להיצע קטן יותר של ספינות מול ביקושים שאין להם מענה. זה עשוי להוביל לעלייה במחירי ההובלה. כמו כן וכפי שנציג, יהיו גופים שיפגעו מאוד מחוסר המלאי, כל זה כתלות באורך השביתה. בינתיים, ארגון עובדי הנמלים מפגין עמדה קשוחה. לא מדובר רק בתוספת כספית לשכר (שלא נחשב נמוך - ראו בהמשך), אלא גם במניעה של כניסת טכנולוגיות שייעלו את מערך העבודה השוטף.
מפסידות מהשביתה
השביתה בנמלים צפויה להביא לנזק משמעותי למספר קבוצות ולסקטורים שונים: קמעונאים כמו טארגט, וולמארט וקוסטקו עשויים להתמודד עם מחסורי מלאי, מה שיפגע במכירות. גם תעשיית הרכב תסבול, במיוחד יצרנים זרים המייבאים רכבים וחלקים מאירופה, שיחוו עיכובים בשרשרת האספקה. תעשיות נוספות כמו האלקטרוניקה והמזון, שתלויות בייבוא, עשויות לראות עלייה בעלויות ובקשיים בהגעה למוצרים בזמן. בנוסף, סוכנויות שילוח וחברות לוגיסטיקה עשויות לסבול מירידות בפעילות ובפגיעה ברווחים, שכן הן תלויות בנמלים לצורך הובלת סחורות. באופן כללי, כל מגזרי הסחר החוץ שמסתמכים על נמלים ישירים נמצאים בסיכון להפסדים בעקבות השביתה.
בנוסף להשפעות הכלכליות, השביתה עשויה להוביל לתגובות שליליות בקרב הצרכנים, שירגישו את ההשפעות דרך עליות מחירים וחסרים במוצרים במדפים. תעשיות כמו האופנה והאלקטרוניקה, התלויות במשלוחים מהירים, עלולות להיתקל בעיכובים משמעותיים, מה שיפגע במכירות ובאמון הצרכנים. חברות רבות יאלצו לשקול פתרונות חלופיים, כמו הובלה אווירית יקרה יותר, כדי לעמוד בדרישות השוק, דבר שיכול להקשות על השגת רווחיות.
המרוויחות הגדולות
השביתה בנמלים עשויה להוביל למספר מרוויחים בשוק, במיוחד בתחום הלוגיסטיקה והתחבורה. חברות כמו פד אקס ויו פי אס צפויות ליהנות מהעלייה בביקוש לשירותי הובלה אווירית, כאשר עסקים יבחרו להעביר סחורות בדרך זו במקום דרך נמלים משובשים. גם חברות רכבת כמו יוניון פסיפיק עשויות לראות יתרון, במיוחד אם מטענים יועברו מנמלים בחוף המזרחי לנמלים בחוף המערבי. סוכנויות שילוח קטנות יותר, המסוגלות לארגן משלוחים במהירות, עשויות להתברר כחלופה פופולרית עבור קמעונאים וחברות המייצרות סחורות. באופן כללי, כל מי שמסוגל להציע פתרונות חלופיים לסחר המופרע יוכל לנצל את ההזדמנויות שנוצרות בעקבות השביתה.
מניות פד אקס עלו ב-2.3% אתמול, ומניות יו פי אס זכו לעלייה של 1.6%, בעוד ש S&P 500 עלה ב-0.4 ודאו ג'ונס נותר ללא שינוי.
בנוסף לכך, חברות המייצרות מוצרים בארצות הברית עשויות להרוויח מהשביתה, שכן העיכובים במשלוחים יביאו להעדפת מוצרים מקומיים על פני מיובאים. קמעונאים שיכולים להסתמך על מלאי מקומי יתפקדו טוב יותר במצב של חוסרים במוצרים מיובאים, מה שיכול להקנות להם יתרון בשוק. גם חברות המייצרות פתרונות אוטומטיים וטכנולוגיים לתחום הלוגיסטיקה עשויות לראות עלייה בביקוש למוצרים ולשירותים שלהן, בעקבות צורך בהגדלת היעילות והפחתת התלות בנמלים.
יותר ממחצית מעובדי הנמל מרוויחים מעל 150 אלף דולר - אז למה לשבות?
עובד נמל מהדרגה העליונה יכול להרוויח מעל 150 אלף דולר וגם 200 אלף דולר. איגוד העובדים דורש העלאת שכר לכאורה נמוכה של 5 דולר לשעה, אבל זה כסף גדול כי חלק גדול מהשכר של העובדים הוא בשעות נוספות ובתעריפים גבוהים יותר כשהשכר לשעה גם משפיע על כל ההפרשות הסוציאליות. מעבר לכך, ארגון עובדי הנמלים, רוצה לקבע את העלייה בכל שנה בשש השנים הבאות. עניין קריטי נוסף - הארגון מתנגד לשימוש בטכנולוגיות אוטומטיות.
- 3.דש 01/10/2024 17:15הגב לתגובה זובעלי עניין נפרדים מסחורה בהיסטריה
- 2.אבישלום 01/10/2024 14:50הגב לתגובה זוולוחצים.
- 1.בנון ישלם (ל"ת)המנפח 01/10/2024 13:54הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
