הריבית בארה"ב יורדת: מה יהיה גורל הר המזומנים שהצטבר בקרנות הכספיות האמריקאיות?
לפני כשבועיים ובפעם הראשונה מזה ארבע שנים, ביצע הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, הפחתה של הריבית. לאור רמות הריבית הגבוהות ששררו בשנתיים האחרונות, נסקו הנכסים המופקדים בקרנות כספיות אמריקאיות והגיעו לאחרונה, לפי נתוני הבנק המרכזי, לשיא של 6.5 טריליון דולר. הקרנות הציעו למפקידים בהן ריביות גבוהות אשר נסמכו על התשואות אותן ניתן היה למצוא בשוקי הכספים לטווח קצר. לשם דוגמא, בשנים אלו הניבו שטרי אוצר אמריקאיים לתקופה של שלושה חודשים (מעין מק"מ לטווח קצר) תשואות שנתיות שבין 5% ל-5.5%.
לאן יזרום הכסף מהקרנות הכספיות האמריקאיות?
שאלה מעניינת שעולה בהמשך להפחתת הריבית היא מה יקרה לאור התחלת הורדת הריבית בארה"ב, תהליך אשר יוביל לנפילת התשואות מהן יהנו המפקידים בקרנות הכספיות, מה יהיה גורל הכספים הללו?בגורל הכספים בקרנות הכספיות?- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיוון שרבים מהחוסכים בקרנות כספיות הנם בעלי תאבון נמוך לסיכון, הרי שמטבע הדברים חלקם יישארו בקרנות כספיות גם כאשר אלו תצענה תשואות נמוכות יותר למשקיעים. טענה זו נתמכת בעובדה כי תהליך גידול הנכסים המנוהלים בקרנות כספיות הנו תהליך מתמשך, רב-שנים, שהחל עוד הרבה לפני העלאת הריבית בשנתיים האחרונות. גם בשנים שבין 2010 ל-2018, כאשר הריבית בארה"ב הייתה אפסית, כבר עמדו נכסי הקרנות הכספיות על כ-3 טריליון דולר (לאחר קפיצה שנרשמה בשנים 2006-2008, בזמן התפתחות המשבר הפיננסי הגדול). כלומר, שינויים בריבית מסבירים רק חלק מהצטברות הכספים בקרנות הכספיות, לא את כולה.
האם הכספים יזרמו לשוק המניות
האם ייתכן שחלק מהכספים יועברו לשוק המניות אשר הניב תשואות גבוהות למשקיעים בשנתיים האחרונות? ייתכן. יש שיטענו כי לאור הורדת הריבית, עיתוי ההשקעה בשוק המניות הוא טוב – כיוון שריבית נמוכה יותר תתמרץ את הכלכלה והשווקים. ברוח זו, בהתייחסו לכספים המופקדים בקרנות הכספיות ובפיקדונות קצרי-מועד, צוטט רוב קפיטו, נשיא בלקרוק, אומר בימים האחרונים כי "כשמדברים על מכפילים גבוהים, עוד לא ראיתם כלום. כי כשמזיזים 1-2 טריליון לתוך שוק המניות – זה יריץ אותו למעלה".
אך התממשות תסריט כזה תלויה במידה רבה בכיוון בו תלך הצמיחה בתקופה הקרובה. הניסיון מורה כי שוק המניות נוטה לעלות לאחר הורדות ריבית רק אם הכלכלה נותרת יציבה ואינה גולשת למיתון בעקבות הצמצום המוניטרי שחוותה קודם ההורדות. במקרה בו מתרחשת גלישה למיתון, גם הורדות הריבית אינן עוזרות – ושוק המניות נוטה לירידות שערים. לאור הפרופיל הסולידי באופן יחסי של רבים מהמפקידים בקרנות הכספיות, יש סיכוי שרבים מהם יחכו לראות לאן הרוח נושבת לפני שיקפצו למים הסוערים של שוק המניות.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
צפי לביקושים באגרות החוב
לעומת זאת, מעבר להשקעה באגרות-חוב (או בקרנות אג"ח) נראית הדרגתית וטבעית יותר. ראשית, מעבר כזה אינו מערב קפיצה גדולה מדי בפרופיל הסיכון של ההשקעה. שנית, התשואות-לפדיון על אגרות-חוב הנן אטרקטיביות באופן יחסי. אגרות קונצרניות בעלות דירוג אשראי גבוה, לדוגמא, נסחרות בתשואות-לפדיון של כ-4.5% בשנה. בהינתן שהאינפלציה בארה"ב התמתנה חזרה לקצב שנתי של 2.5%, הרי שמדובר בתשואה ריאלית של 2% בשנה. יש גם אופציות צמודות-אינפלציה – לדוגמא, אג"ח צמודת - מדד של ממשלת ארה"ב לחמש שנים עדיין נסחרת בתשואה ריאלית של 1.5%. לאור התחלת תהליך הורדת הריבית, ישנם משקיעים שיפנו לשוק האג"ח כדי "לנעול" תשואות ריאליות חיוביות למספר שנים קדימה.
לבסוף, הניסיון ההיסטורי מורה כי מחירי האג"ח נותרים יציבים או עולים במעט בעת תהליך הורדת הריבית. בגרף המצורף, ניתן לראות כי לאחר התחלת תהליך הורדות ריבית בארה"ב, התשואה-לפדיון (הנמצאת ביחס הפוך למחיר האגרת) נותרה יציבה או שירדה -- כלומר, שמחירה נותר יציב או שעלה, בין אם התממש תסריט של מיתון או של 'נחיתה רכה'. אם מדובר באג"ח קונצרני בדירוג גבוה, הרי שבתסריט של מיתון, סביר להניח כי נראה התרחבות מסוימת של מרווח האשראי, אך זה אינו צפוי להיות גדול מדי ובהחלט ייתכן כי יתקזז עם השפעת הירידה החדה יותר בתשואה-לפדיון על אגרת הבנצ'מרק הממשלתית.
לסיכום, עיניים רבות מופנות כיום אל עבר הכספים הרבים שהצטברו בשנים האחרונות בקרנות הכספיות האמריקאיות. לאן יזרמו כאשר התשואות שהן מציעות למפקידים תרד? למעבר של טריליוני דולרים יש, כמובן, פוטנציאל להשפיע על מחירי הנכסים הפיננסים השונים. מה שכן, יש לקחת בחשבון, כאמור, כי גם בריביות נמוכות יותר, סביר להניח כי כספים רבים יוותרו בקרנות, מה שיצמצם את ההשפעה הפוטנציאלית המלאה. כמו כן, לאור חוסר-הוודאות הנוכחי לגבי תוואי הצמיחה בארה"ב, ייתכן ומעבר הכספים אל שוק המניות יהיה מוגבל יותר, לפחות לעת עתה. יש סיכוי לא רע כי בטווח הקצר והבינוני הנהנה העיקרי מזרימת כספים, ככל שתהיה, יהיה שוק האג"ח. נחכה ונראה.
הכותב הוא אסטרטג השקעות, דירקטור וחבר ועדות השקעה. הוא מכהן גם כיו"ר קלאריטי קפיטל ניהול עושר מקבוצת סיגמא-קלאריטי.
- 3.ארבי טראז׳ 06/10/2024 10:04הגב לתגובה זוכל מי שמוטה שווקים זרים וחי כאן בישראל יבין בקרוב שהנכון בימים אלו הוא להחזיר את הכסף הביתה בשעה שפקדון בנקאי סטנדרטי נותן ריבית גבוהה יותר מקרן חוב נדל״ן המשקיעה בארה״ב (בהתעלם מסיכוני ההשקעה בקרן) אין יותר נכון מלהחזיר את הכסף הביתה.
- 2.כיסה את כל האפשריות .לא אמר כלום. (ל"ת)ספייד 06/10/2024 09:16הגב לתגובה זו
- 1.למזלנו, אצלנו אין "בעיה" כזו, הרבית אצלנו לא יורדת... (ל"ת)לירי 06/10/2024 08:34הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
