על רקע הדיווחים השונים לאחרונה בנוגע למהל מתוכנן של ביטול שטר ה-200 שקל - בנק ישראל בהודעה רשמית מודיע כי ביטול השטר "לא עומד על הפרק".

"הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר", נמסר מבנק ישראל". אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור. נדגיש כי שטר ה-200 ש"ח שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".

רעיון אווילי

אחד הטיעונים המרכזיים לביטול שטר ה-200 שקל היה מלחמה בהון השחור. ההנחה הייתה שרוב המזומן בו מחזקים ארגוני הפשיעה מוחזק בשטרות של 200 שקל, מאחר ואלו הם השטרות הגדולים ביותר. התפיסה הייתה שביטול השטר תביא לצמצום השימוש במזומן באופן כללי ובפרט על ידי ארגוני הפשיעה, וכך יותר כסף ידווח ויוכר על ידי המדינה.

• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפועל, גם אם מהלך כזה היה יוצא לפועל הוא לא היה משיג את המטרות האלו. אם היה יוצא לפועל, בנק ישראל היה פותח חלון בו יכולים האזרחים להגיע ולהמיר את שטרות ה-200 שקל בשטרות קטנים יותר, כך שגם אם למישהו יש מצבור גדול של שטרות 200 שקל לא מדווחים, הוא פשוט ימיר אותם לשטרות אחרים. לא רק זאת, אלא שבתקופה הזו ניתן יהיה גם להחליף את שטרות ה-200 במטבעות דיגיטליים או מט"ח, מאחר והשטרות עדיין יהיו בתוקף.

ביטול של השטר בפועל לא היה מביא לשום אפקט כמו שטוענים התומכים במהלך. ארוגני הפשיעה היו מסתגלים מהר ומוצאים פתרונות חלופיים והדבר היחיד שיקרה זה בזבוז של זמן ומשאבים של בנק ישראל.

צמצום הגירעון

נוסף על המלחמה בהון השחור, המהלך היה צפוי לתרום למשרד האוצר שמחפש דרכים להגדיל את קופת המדינה. לפי ההערכות, הציבור מחזיק סדר גודל של 130 מיליארד שקל במזומן, כאשר 75%-0% מהסכום הזה מוחזק בשטרות של 200 שקל, רובם כאמור על ידי ארגוני פשיעה.

• הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
• כמה יעלה אייפון 17?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

כבר ב-2023 פורסם מחקר של המחלקה לפיקוח תקציבי על ההשפעות השונות של צמצום השימוש במזומן. לפי המחקר, ב-2021 אומדן משקל הכלכלה השחורה בישראל היה 20.8%, כלומר אובדן הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, וגבוה מהממוצע באיחוד האירופי שעמד על 17.4%.