וולמארט
צילום: אתר החברה

צופה עתיד ירוק: וולמארט רכשה מניות של עצמה במיליארד דולר

החברה שילמה 363 מיליון דולר בחודש מאי עבור 5.8 מיליון מניות. ביוני, היא השקיעה 292 מיליון דולר ב-4.4 מיליון מניות וביולי, הוציאה וולמארט 339 מיליון דולר על 4.9 מיליון מניות
אדיר בן עמי | (1)

בעולם העסקים, ישנן דרכים רבות בהן חברות יכולות להפגין ביטחון בעתידן. אחת הדרכים המשמעותיות ביותר היא רכישה עצמית של מניות. בענף הקמעונאות, וולמארט WALMART הציבה רף חדש כאשר השקיעה מיליארד דולר ברכישה עצמית של מניותיה ברבעון השני של השנה שהסתיים ב-26 ביולי. סכום זה מהווה הצהרת כוונות משמעותית, בעיקר בהשוואה להצהרות מילוליות שגרתיות על "אופטימיות זהירה".

הנתונים מראים כי וולמארט לא נרתעה מהעלייה במחיר המניה במהלך תקופת הרכישות. החברה שילמה 363 מיליון דולר בחודש מאי עבור 5.8 מיליון מניות, במחיר ממוצע של 62.19 דולר למניה. ביוני, היא השקיעה 292 מיליון דולר ב-4.4 מיליון מניות, במחיר ממוצע של 67.12 דולר למניה. ביולי, הוציאה החברה 339 מיליון דולר על 4.9 מיליון מניות, כשהמחיר הממוצע עלה ל-69.66 דולר למניה.

מאז סוף הרבעון, מניית וולמארט המשיכה לטפס ואף הגיעה לשיא היסטורי של 81.02 דולר. בסוף השבוע האחרון, המניה נסחרה ב-79.06 דולר, עלייה של 50% מתחילת השנה. זוהי עלייה מרשימה במיוחד בהשוואה לעלייה של 20% במדד S&P 500 באותה תקופה.

 

מה עושות חברות הקמעונאות האחרות?

בניגוד לוולמארט, אמזון AMAZON , מתחרתה הגדולה בענף הקמעונאות, לא רכשה מניות כלל בשנת 2024 עד סוף יוני, למרות שעמדו לרשותה 6.1 מיליארד דולר למטרה זו. זהו הבדל משמעותי באסטרטגיה בין שתי ענקיות הקמעונאות.

קוסטקו COSTCO WHOLESALE , שחקנית משמעותית נוספת בענף, הציגה גם היא פעילות רכישה עצמית, אם כי בהיקף קטן יותר מוולמארט. החברה השקיעה כ-53 מיליון דולר בכל אחד מהחודשיים הראשונים של הרבעון השלישי שלה, ו-56 מיליון דולר בחודש האחרון. מניית קוסטקו גם כן הגיעה לשיא היסטורי לאחרונה, ורשמה עלייה של 37% מתחילת השנה.

עם זאת, חשוב לציין כי רכישה עצמית של מניות אינה ערובה להצלחה. Signet Jewelers SIGNET JEWELERS LTD , למשל, הגבירה את קצב הרכישות העצמיות ברבעון השני שלה ככל שמחיר המניה ירד. למרות זאת, מניית החברה עדיין מציגה ירידה של 11% מתחילת השנה. מקרה מעניין נוסף הוא של דולר טרי, שהפסיקה לחלוטין את הרכישות העצמיות. החברה רכשה מניות רק בחודש הראשון של הרבעון השני, ומאז נמנעה מרכישות נוספות למרות הירידה במחיר המניה. מניית דולר טרי איבדה כמחצית מערכה מתחילת השנה.

רכישה עצמית של מניות מספקת תובנות מעניינות על מצבן של חברות הקמעונאות ועל הביטחון שלהן בעתידן. בעוד שחברות כמו וולמארט וקוסטקו מפגינות ביטחון רב באמצעות רכישות נרחבות, אחרות כמו דולר טרי נוקטות בגישה זהירה יותר. המשקיעים צפויים להמשיך ולעקוב אחר מגמות אלו כאינדיקטור למצב הענף ולביצועי החברות בעתיד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

וולמארט והבינה המלאכותית

במהלך שיחת הוועידה הרבעונית של וולמארט, סיפקה הנהלת החברה דוגמה מרשימה ועדכנית לאופן שבו החברה מצליחה כבר עכשיו לרתום את היתרונות הפיננסיים של הבינה המלאכותית. וולמארט משתמשת בבינה מלאכותית הן במערכות לניהול שרשרת האספקה והן לשיפור קטלוג המוצרים שלה. שימוש בבינה מלאכותית ג'נרטיבית מסייע ללקוחות וולמארט למצוא בקלות את המוצרים שהם מחפשים, ובמקביל מאפשר לחברה לנהל ביעילות את המלאי שלה, כולל היכן לאחסן אותו ואילו פריטים לאחסן.

בנוסף, וולמארט מפעילה מודלים מתקדמים של למידת שפה כדי לנהל ולנצל במדויק מעל 850 מיליון נתונים ופרטי מידע, אשר משמשים ליצירת קטלוג המוצרים המקיף של החברה. היתרונות של השימוש בבינה מלאכותית ניכרים הן בשיפור החוויה של הלקוחות והעובדים, והן בהשפעתם הישירה על הביצועים הפיננסיים, אשר ניתנים למדידה באופן ברור. על פי הצהרת החברה, ללא הסיוע של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, היה נדרש להשקיע בעבודה זו פי 100 יותר כוח אדם כדי להשיג תוצאה דומה באותו פרק זמן.

המקרה של וולמארט הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו חברות יכולות כבר היום להתחיל ולהפיק ערך ותועלת מהשקעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית. על ידי אימוץ טכנולוגיות אלה, ארגונים יכולים לייעל משמעותית תהליכים עסקיים, לחסוך בעלויות כוח אדם, לשפר את השירות ללקוחות ולהגדיל את הרווחיות. אין ספק שהעתיד צופן בחובו אפשרויות מרתקות נוספות, וחברות שיצליחו לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה מיטבית צפויות לצבור יתרון תחרותי משמעותי.

ענקית הקמעונאות נסחרת כעת לפי שווי של 635.5 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה עלתה עד כה ב-52% מתחילת השנה וב-48% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עדיין ברדק 23/09/2024 03:07
    הגב לתגובה זו
    יותר טוב מהעבר אבל פחות מהמתחרים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.