קלי אורטברג בואינג
צילום: טוויטר

בואינג בדילמה: איך להתמודד עם חוב של 58 מיליארד דולר?

בסוף הרבעון השני, החברה דיווחה על חוב של 58 מיליארד דולר, עם יתרות מזומנים של 12.6 מיליארד דולר בלבד. מצב זה נבע משנים של בעיות בתכנון, ייצור ואיכות, בצירוף מגפה עולמית

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה בואינג חוב

ענקית התעופה בואינג BOEING ניצבת בפני אתגר פיננסי משמעותי, שעלול להיות הסיכון הגדול ביותר למניותיה בטווח הקרוב. למרות השביתה המתמשכת, בעיות בשרשרת האספקה ואתגרים בייצור, נראה כי האיום המשמעותי ביותר על ערך המניה הוא האפשרות של דילול הון.

לפי מומחים בתחום, בואינג עשויה לפנות בקרוב לגיוס הון משמעותי באמצעות הנפקת מניות חדשות. מהלך זה, אם יתרחש, צפוי להגדיל את מספר המניות הקיימות בשוק ולדלל את אחזקותיהם של בעלי המניות הנוכחיים.

שנים של בעיות בתכנון, ייצור ואיכות, בצירוף מגפה עולמית, הותירו את המאזן של בואינג במצב קשה. נכון לסוף הרבעון השני של השנה, לחברה חוב של כ-58 מיליארד דולר, כאשר מנגד עומדות יתרות מזומנים של כ-12.6 מיליארד דולר בלבד.

 

החוב של בואינג גבוה משמעותית מהממוצע

החוב נטו של החברה, העומד על כ-45 מיליארד דולר, גבוה פי שישה מהרווח התפעולי הצפוי לשנת 2025 (EBITDA). זהו יחס גבוה משמעותית מהממוצע בקרב חברות תעשייתיות ב-S&P 500, העומד על כ-1.5 בלבד. לשם השוואה, המתחרה העיקרית של בואינג, איירבוס, כמעט ואינה נושאת חוב נטו.

אנליסטים מוולס פארגו העריכו לאחרונה כי בואינג עשויה להזדקק לגיוס של עד 30 מיליארד דולר בהון מניות במהלך השנתיים הקרובות. זהו סכום משמעותי ביותר, בהתחשב בעובדה ששווי השוק הנוכחי של החברה נמוך מ-100 מיליארד דולר. עם זאת, יש לציין כי הערכה זו נמצאת בקצה הגבוה של התחזיות, כאשר אנליסטים אחרים צופים גיוס של כ-10 מיליארד דולר בלבד.

בריאן ווסט, מנהל הכספים של בואינג, התייחס לאחרונה לנושא המאזן של החברה. הוא ציין כי לחברה שתי מטרות עיקריות: שמירה על דירוג אשראי השקעתי ומתן אפשרות לייצוב מערך הייצור ושרשרת האספקה. ווסט הדגיש כי החברה מעריכה באופן קבוע את מבנה ההון שלה ואת רמות הנזילות כדי להבטיח את יכולתה לעמוד בפירעון החובות בטווח הקרוב.

האתגר הפיננסי של בואינג בולט במיוחד בהשוואה לחברות אחרות בעלות דירוג אשראי השקעתי. מתוך כ-270 חברות כאלה ב-S&P 500, הממוצע של יחס החוב נטו ל-EBITDA עומד על כ-1.2 בלבד. כמעט כולן הציגו EBITDA חיובי ב-12 החודשים האחרונים, וכ-240 מהן אף הציגו תזרים מזומנים חופשי חיובי.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בוול-סטריט עדיין קיימת אופטימיות

למרות התמונה המאתגרת, ישנן גם תחזיות חיוביות לעתיד. אנליסטים צופים כי תזרים המזומנים החופשי של בואינג יתאושש בהדרגה, עם צפי לאיזון במחצית השנייה של 2024 (אם כי השביתה עלולה להשפיע על תחזיות אלו), ולאחר מכן עלייה ל-4.5 מיליארד דולר ב-2025 ו-8 מיליארד דולר ב-2026.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 18/09/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    קנו את מקדונלד דגלס שהמטוסים שלהם היו מתרסקים חופשי כנראה נשאר דפוס לקוי בחשיבה
  • 3.
    לרון 18/09/2024 07:16
    הגב לתגובה זו
    קנייה בהנפקה יכולה להיות משתלמת כי לא מתבצעת כרגיל בשיא ,לא המלצה
  • 2.
    לרון 18/09/2024 07:14
    הגב לתגובה זו
    קונה מטוסי בואינג ,כנראה קיבלו מחיר מיוחד ,אני קונה מניית AIR.PA לא המלצה
  • 1.
    כמו אינטל 18/09/2024 01:53
    הגב לתגובה זו
    שחצנות התנשאות ניהול מתנשא חברת טכנולוגיה צריכה להשקיע בפיתוח יצור ותכנון עתידי לא בונוסים שמנים למנהלי ביניים ומומחים בדיבורים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.