שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון

שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע

כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש כנגד השר לשעבר משה כחלון ובכירים נוספים בחברת יונט קרדיט
אביחי טדסה | (4)

פרקליטות המדינה הודיעה היום כי שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין, בכפוף לשימוע, בפרשת יונט קרדיט. כחלון שימש בעבר בתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי. השר לשעבר צפוי להיות מואשם במרמה והפרת אמונים בתאגיד ואי דיווח. בנוסף, הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד שלושת בעלי השליטה בחברת יונט קרדיט, צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו. בנוסף להם ולכחלון, זומנו לשימוע עוד ארבעה חשודים, קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, ויועץ החברה דודו בן-נעים.

לקריאה נוספת

משה כחלון - הנפילה

הפרשה הראשונה קשורה לשלושת בעלי השליטה – אזר, אייזיק ופנסו, יחד עם בן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת מניות משנת 2020. במסגרת העסקה הוקצו שני מיליון מניות של החברה הציבורית בשווי 50 מיליון שקל לחברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. לפי החשדות, העסקה נועדה לסייע לבעלי השליטה לשלם חובות אג"ח של החברה הפרטית שלהם. עם זאת, מתווה העסקה שאושר על ידי מוסדות החברה היה שונה משמעותית ממה שבוצע בפועל. כך, באמצעות הצגת מידע מטעה למוסדות החברה הציבורית ובסיוע של קצין הציות, בעלי השליטה והיועצים קיבלו במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.

בפרשה נוספת שבה נחשד כחלון מיוחסת לבעלי השליטה בחברה ולמנהל סניף נצרת. החשד למעילה בהיקף של כחמישה מיליון שקלים התגלה בסניף נצרת על ידי יואב צבר, קצין הציות של החברה. לכאורה, בעלי השליטה היו מודעים לאי-הסדרים הכספיים אך הסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. לפי החשדות, צבר דיווח על הממצאים לכחלון באיחור משמעותי, רק בשנת 2022. נטען כי כחלון הנחה אותו לא לדווח לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022, צבר בחר לדווח לדירקטוריון, מה שגרם לפעולה מיידית מצד החברה  מינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. בעקבות חשיפת הפרשה, הבורסה השעתה את המסחר במניית החברה והסירה אותה מהמדדים. דירוג האשראי של החברה הורד, ורואי החשבון המבקרים ביטלו את אישוריהם לדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    BABA האמיתי 17/09/2024 21:12
    הגב לתגובה זו
    ב"ה גם נתניהו הכושל.
  • 3.
    סהכ גנב קטן שדאג להונאה ענקית ואם הוא יועמד לדין ר 17/09/2024 20:47
    הגב לתגובה זו
    סהכ גנב קטן שדאג להונאה ענקית ואם הוא יועמד לדין ראינו מסמך חתום שיכניס את הגנב לכלא
  • 2.
    עוד מושחת מבית היוצר של גדול המושחתים ביבי (ל"ת)
    לליטה 17/09/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקרוב שהנדלן יקרוס פחלו יתן את הדין על התוכנית הזדונית ויסות למסתכן כחלון לכלא (ל"ת)
    רועי 17/09/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.