בצלאל סמוטריץ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל, יחצ
הכר את המדד

האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב

לא מעט מנהלי השקעות סבורים שנוצרה הזדמנות בתחום אגרות החוב בכלל והאג"ח הממשלתי בפרט - מהם המדדים המרכזיים בתחום? אילו תשואות הניבו בשנים האחרונות? ואיך ניתן להשקיע בהם? 
גיא טל | (13)

מדדי האג"ח הקונצרני נקראים תל בונד, בעוד המדדים העוקבים אחר האג"ח הממשלתי נקראים תל גוב. בשבוע שעבר סקרנו את מדדי התל בונד הגדולים ביותר, אם כי ישנם עוד רבים אליהם נחזור בהמשך. השבוע נראה כמה מהמדדים הממשלתיים המרכזיים, ובראשם תל גוב כללי, תל גוב שקלי ותל גוב צמודות, ועוד כמה מדדים כלליים, ללא ירידה לטווחי הזמן או קריטריונים נוספים שנבחן בשבועות הבאים. 

 

המדדים הממשלתיים לא נמצאים בתקופה טובה בשנים האחרונות. המלחמה משפיעה לרעה על החוב הממשלתי, פרמיית הסיכון עולה, הדירוג יורד, מה שמשתקף גם בתשואות שעולות, כלומר נרשמות ירידות באגרות החוב, כך שלרוב המדדים הממשלתיים תשואה שלילית ב-3 וב-5 השנים האחרונות כפי שנראה בהמשך. 

האם שאנחנו בסוג של תחתית, ומכאן הכיוון הוא כלפי מעלה? לא מעט אנליסטים ומנהלי השקעות העריכו לאחרונה שישנן הזדמנויות באג"ח הממשלתי. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון העריך בראיון שהעניק לצחי אפרתי כי "ההשקעה באג"ח הממשלתי מאד אטרקטיבית.... יכולה להיות תשואה יפה מאד בשנה וחצי הקרובות". כך גם אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב מעריך כי "שוק האג"ח בישראל אטרקטיבי", ואמיר חדד, מנהל השקעות בבית ההשקעות ברומטר אומר כי "אגרות החוב אטרקטיביות בנקודת הזמן הזו". מצד שני יש כאלה המזהירים מהסיכון שבעליית תשואות נוספת, כך לדוגמה שמוליק בן אריה ממליץ להגן על ההשקעה לטווח ארוך עם אג"ח צמוד מדד. מי שבכל זאת משתכנע מהאופטימיים, ולמי שיעדיף לחכות עוד קצת, עדיין צריך לשאול - מהן האפשרויות בתחום האג"ח הממשלתי, ואילו אפיקים הניבו תשואה עודפת?

 

תל גוב צמודות

מדד התל גוב צמודות כולל את כל אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד. אין הגבלת משקל ולא הגבלה על מספר ניירות הערך הכלולים במדד. מדובר במדד וותיק שהחל לפעול כבר בשנת 1984.

אז כמה אג"ח ממשלתיות צמודות יש? מדובר בסך הכל ב-11 אגרות חוב כעת, במח"מים שנעים בין 18.5 לבין 1.15. האגרת בעלת המשקל הגבוה ביותר במדד היא ממשלתי צמוד 1131 עם 12.7% מהמדד. היא בעלת מח"מ 7.21 ותשואה ברוטו של 1.92%. ישנן עוד 5 אגרות חוב בעלות מח"מים שונים עם מעל 10% במדד. 

המח"מ הממוצע הוא 8.12 והתשואה הפנימית הגלומה היא 1.8% בשנה.

 

קרנות סל:

קסם ETF תל גוב-צמודות: מנהלת 22.2 מיליון שקל, גובה 0.15% דמי ניהול.

אי בי אי סל תל גוב-צמודות: מנהלת 29.6 מיליון שקל וגובה 0.1% דמי ניהול.

 

קרנות מחקות:

MTF מחקה תל גוב-צמודות: היקף נכסים של 38.2 מיליון שקל ודמי ניהול בגובה 0.15%.

קסם KTF תל גוב-צמודות: עם 39 מיליון שקל ו-0.25% דמי ניהול.

 

תל גוב שקלי

כפי ששמו מעיד, המדד הזה כולל את כל אגרות החוב הממשלתיות שאינן צמודות ומחלקות ריבית קבועה, כלומר "שקליות". כמה כאלה יש? 16 ניירות שונים. גם במקרה זה אין מגבלות שווי או מספר ניירות ערך. המדד מעט פחות וותיק, והחל לפעול בשנת 1997.

אגרות החוב הכלולות במדד הן בעלות מח"מ של בין 16.93 ל-0.15 בלבד. האגרת הגדולה ביותר היא 0330 עם כ-9.4%, והיא בעלת מח"מ של 5.4 שנים. המח"מ הממוצע פה נמוך יותר ועומד על 5.7, בעוד התשואה הגלומה היא 4.52%. עקרונית כאשר יש מח"מ דומה ניתן להסיק מהן ציפיות השוק לאינפלציה לפי הפרשי התשואות בין האג"ח השקלי לצמוד, אך במקרה זה המח"מ איננו דומה, לכן השוואה כזו מורכבת יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האג"ח השקלי מרכז את המספר הגדול ביותר של אפשרויות ההשקעה הפאסיביות מבין כל המדדים הממשלתיים.

 

קרנות סל

תכלית סל תל גוב-שקלי: עם נכסים מנוהלים בגובה 11 מיליון שקל ודמי ניהול 0.15%.

מור סל תל גוב – שקל: רק 5.3 מילון שקל ודמי ניהול זהים לאלו של תכלית.

MTF סל תל גוב-שקלי: תעודה גדולה יותר עם 97.5 מיליון שקל ודמי ניהול בשיעור דומה.

אי בי אי סל תל גוב-שקלי: שווי השוק הוא 7.8 מיליון שקל ודמי הניהול הגבוהים בקטגוריה – 0.2%.

 

קרנות מחקות:

הראל מחקה תל גוב-שקלי: 17.5 מיליון שקל ודמי ניהול מינמליים של 0.05%.

MTF מחקה תל גוב-שקלי: 50 מיליון שקל ודמי ניהול זהים להראל.

קסם KTF תל גוב-שקלי: עם 112 מיליון שקל קסם ממשיכה לגבות 0.25% - פי חמש מהקרנות הקודמות.

 

תל גוב משתנה

המדד הזה כולל אג"ח ממשלתיות לא צמודות המחלקות ריבית משתנה. מדובר רק ב-3 ניירות ערך שעונים על ההגדרה הזו, עם מח"מ ממוצע של 4.47 ותשואה פנימית של 4.8%. המח"מ נע בין 1.68 (0526) ל-8.29 (1134) ובטווח איגרת נוספת עם 5.5 (4.83). התשואה ברוטו היא 4.67%, 5.05% ו-4.83% בהתאמה.

 

קרנות סל

קסם ETF תל גוב-משתנה: 5.6 מיליון שקל ללא דמי ניהול.

תכלית סל תל גוב-משתנה: כ-5 מיליון שקל ו-0.15% דמי ניהול.

 

קרנות מחקות:

הראל מחקה תל גוב-משתנה: 18.9 מיליון שקל ו-0.1% דמי ניהול.

אי בי אי מחקה תל גוב-משתנה: 13.8 מיליון שקל ודמי ניהול של 0.15%.

מור מחקה תל גוב-משתנה: רק 6.6 מיליון שקל מנוהלים אצל מור והיא גובה 0.15% דמי ניהול.

 

תל גוב לא צמודות

המדד הזה כולל את שני המדדים הקודמים: השקלי והמשתנה, כלומר כל האגרות שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן. מדובר אם כן ב-19 ניירות שכוללות את כל הניירות שבשני המדדים הקודמים. המח"מ הממוצע הוא 5.52 והתשואה הפנימית 4.57%.

 

קרנות סל:

אי בי אי סל תל גוב-לא צמודות: מנהלת 23 מיליון שקל וגובה 0.15% בשנה.

תכלית סל תל גוב-לא צמודות: שווי שוק של 10.2 מיליון שקל ודמי ניהול של 0.15%.

 

קרנות מחקות

הראל מחקה תל גוב-לא צמודות: 87.5 מיליון שקל ו-0.15%.

 

תל גוב כללי

לבסוף המדד הכולל את כל אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בבורסה, כלומר כל 34 הניירות שהזכרנו קודם לכן. המח"מ הממוצע הוא 6.51 והתשואה הפנימית עומדת על 3.51%.

 

קרנות סל

MTF סל תל גוב – כללי: 72 מיליון שקל ו-0% דמי ניהול.

קסם ETF תל גוב-כללי: 137 מיליון שקל ו-0.15% דמי ניהול.

 

קרנות מחקות

הראל מחקה תל גוב-כללי: עם 62 מיליון שקל תגבה ממכם 0.1% בשנה.

תכלית TTF תל גוב-כללי: 103.5 מיליון שקל מנוהלים בקרן תמורת 0.15%.

אי בי אי מחקה תל גוב-כללי: היקף הנכסים מגיע ל-87.7 מיליון שקל ודמי הניהול עומדים על 0.2%.

קסם KTF תל גוב-כללי: 145.7 מיליון שקל ודמי ניהול של רבע אחוז.

MTF מחקה תל גוב-כללי: הקרן הגדולה ביותר עם 256.5 מיליון שקל ודמי ניהול של 0.15%.

 

ביצועים

 כאמור, אגרות החוב הממשלתיות לא היו המקום הנכון להיות בו בשנים האחרונות. השנה הגרועה ביותר, בדומה לסקטורי השקעה אחרים, הייתה שנת 2022, עם השפעה שעדיין ניכרת בטוווח 3 ו-5 שנים האחרונות. יחד עם זאת ישנם בכל זאת הבדלים בין האפיקים השונים, עם אפיק אחד שנראה טוב יותר מהאחרים. הנה טבלת הביצועים: 

 

 המדד שבולט לטובה הוא תל גוב משתנה שהניב תשואה חיובית בכל אחת מ-4 השנים האחרונות וכן ב-3 וב-5 השנים האחרונות. אפילו בשנת 2022 נרשמה תשואה חיובית נמוכה, וגם מתחילת השנה הוא עם תשואה גבוהה יחסית לאחרים (מה שמשפיע לטובה על ה-3 ו-5 השנים האחרונות). 

האפיק השקלי הניב את התשואה הגרועה ביותר, כתוצאה משילוב החולשה בתחום הממשלתי בכלל עם האינפלציה הגבוהה בשנתיים האחרונות. במקביל גם ה"לא צמודות", שברובו מורכב מהאפיק השקלי עם תשואות גרועות למדי. 

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שאול 29/09/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    העם חייב להגיד את דברו . אי אפשר לתת לממשלה המקולקלת הזאת להמשיך כאילו כלום לא קרה .
  • 11.
    כבר שלוש שנים שממליצים להשקיע באגח ממשלתי ומי ששמע 10/09/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
    כבר שלוש שנים שממליצים להשקיע באגח ממשלתי ומי ששמע בקול המומחים הפסיד. להשקיע באגח ממשלתי כשיש צירוף מפחיד של מלחמה אינסופית,גירעון עצום שחלקו מוסתר עי שר אוצר הדיוט ושוד הקופה האדיר של עשרות מליארדים מביא את ההשקעה בממשלתי לטיפשות
  • 10.
    לרון 06/09/2024 17:07
    הגב לתגובה זו
    של מדינות כושלות,נכשלות ,ומכשילות! קיראו על אג"ח מדינתנו היקרה תרתי משמע באחד העיתונים
  • 9.
    כמו שנאמר שקלי ארוך לא צמוד יתן רווחים נאים בתוך שנה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/09/2024 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מעולה , מבהיר מושגים ועושה סדר יפה במה שקורה , תודה (ל"ת)
    א 06/09/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גלילי 06/09/2024 14:08
    הגב לתגובה זו
    זו שאלה מרכזית. בשנים האחרונות מחזיקי האגחים הארוכים הפסידו. לעומת זאת מחזיקי אגחים קצרים שחיכו עד הפדיון הרוויחו. לנוכח אי הוודאות בארץ הייתי ממשיך להחזיק באגחים קצרים וקצת גם בינוניים. באגח הארוכים הסיכון עדיין רב. בכל מקרה כמעט כל מי שמחזיק בקרן פנסיה כבר יש לו אגחים ארוכים בקרן.
  • 6.
    אבנר 06/09/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול גבוהים . למי שמבין עדיף לקנות אגח בצורה ישירה בלי דמי ניהול
  • 5.
    ים נתונים מעיד על חוסר החלטיות (ל"ת)
    חזי 06/09/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אא 06/09/2024 10:08
    הגב לתגובה זו
    אגח ממשלתי הולך ליפול בחדות לאור שר האוצר הכושל וממשלה שלא תעביר תקציב הגיוני
  • אם אגח ממשלתי לא ישולם אז עדיף לסגור את המדינה (ל"ת)
    לא יפול 09/09/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 06/09/2024 08:58
    הגב לתגובה זו
    לציבור המתלבט ללכת כמו בניהול חברות לפי מנהל קרן מעדף על הפרט ולהשקיע יותר באג"ח כללי והוא יחליט על הדרך
  • 2.
    שמואל 06/09/2024 08:58
    הגב לתגובה זו
    גודל הקרנות צריך להיות במילירדי שקלים ולא במיליוני שקלים
  • 1.
    לרון 06/09/2024 08:55
    הגב לתגובה זו
    אין עטם בהיצמדות אובססיבית תמידית למה ש"הלך",אולי תיצמד למה ש"ילך"?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?