תבע אחרי שמוכרי דירה ביטלו את ההסכם - ויקבל פיצוי גבוה
פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בהרצליה חושף סכסוך מורכב ומעניין בין יזם נדל"ן לקבוצת יורשים, כולם בני משפחה אחת, סביב עסקת רכישת דירות בבניין בנתניה. הסכסוך, שהתחיל כהסכם לרכישת דירות, נהפך במהרה לקרב משפטי שנמשך זמן רב והגיע להכרעה שיפוטית. המקרה מעלה שאלות עקרוניות לגבי אמון, עמידה בהסכמים, והדרך שבה הצדדים פועלים כשמתעוררות מחלוקות בעסקות נדל"ן.
התובע הציג את עצמו כיזם נדל"ן והתקשר בהסכם עם הנתבעים, יורשים של נכס מקרקעין בנתניה, לרכישת הדירות שבבעלותם. הנתבעים זכאים להירשם כבעלי 80% מהזכויות בכמה תתי-חלקות בנכס, כשיתרת הזכויות (20%) שייכת לאח נוסף. העסקה כללה תהליך של ייחוד דירות, שבמסגרתו הנתבעים התחייבו לבצע את הייחוד כדי לאפשר את רכישת הדירות על ידי התובע.
לדברי התובע, הוא עמד בכל תנאי ההסכם והיה מוכן לבצע את הרכישה, אך הוא טוען כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא ביצעו את תהליך ייחוד הדירות כפי שהתחייבו. התובע דרש פיצוי כספי בגין ההפסדים שנגרמו לו, כך לטענתו, עקב הפרת ההסכם, וכן פיצוי על ההפסדים הצפויים מהפרת החוזה והמשך עיכוב העסקה.
מנגד, הנתבעים טענו כי הם עשו את כל הדרוש מצדם למימוש ההסכם, וכי התובע הוא זה שנמנע מלהשלים את הרכישה בהתאם לתנאים שנקבעו. הם הצביעו על מכתב ביטול ששלח התובע, שבו הודיע להם על כוונתו לבטל את ההסכם, כעדות לכך שהתובע היה זה שהפר את החוזה. טענתם היתה שהתובע לא היה מוכן לספק את כל התשלומים שהוסכמו ולא עמד במועד התשלומים כפי שנקבע בהסכם .
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין, נדרש בית המשפט להכריע בשאלה מי מהצדדים הפר את ההסכם. השופט אמיר ויצנבליט ניתח את העדויות והמסמכים שהוצגו בפניו, וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח שהנתבעים אכן הפרו את ההסכם בצורה המצדיקה את תביעתו לפיצויים. נקבע כי מכתב הביטול ששלח התובע משקף את כוונתו לסיים את ההסכם, ולא ניתן לקבל את טענתו כי מדובר בטעות . הוא פסק כי התובע יזכה לפיצויים בסכום כולל של 2.65 מיליון שקל.
לאחר מתן פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית המשפט העליון. הערעור נדחה בהסכמה, והצדדים קיבלו את פסק הדין של בית משפט השלום ככזה שסיים את המחלוקת המשפטית. הערעור הסתיים בהסכמה גם לגבי היתר לפיצול סעדים, אך לא ניתנה התייחסות נוספת מצד בית המשפט העליון לטענות המהותיות של הצדדים .
המקרה מעלה את הסוגייה של מה נחשב הפרת חוזה ומה המשמעות של עמידה חלקית בתנאים. בית המשפט קבע כי גם אם ייתכן שהנתבעים לא פעלו באופן מיטבי בכל הנוגע לביצוע ההסכם, אין בכך כדי להוות הפרה יסודית שמזכה את התובע בפיצויים.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
המקרה הנ"ל הוא דוגמה נוספת לסכסוכים המשפטיים המתעוררים בעסקות נדל"ן מורכבות, במיוחד כשמעורבים בהם יורשים ובני משפחה. פסק הדין, שאושר גם על ידי בית המשפט העליון, מהווה תמרור אזהרה לכל הצדדים בעסקות דומות להקפיד על כל סעיף בהסכמים שנחתמים, ולהיות מודעים להשלכות של כל צעד שננקט במהלך הביצוע של עסקה.
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
