על רקע גל הפיטורים: צניחה של 26% בהכנסה בשנים שאחרי הפיטורים
בתקופה האחרונה נדמה שהמשק הישראלי, בהובלת חברות ההייטק נכנס לגל פיטורים משמעותי. אמנם המספרים עדיין לא מצביעים על מגמה מדאיגה זו, אך די במבט על כותרות העיתונים הכלכליים או הטיית אוזן לשיחות סלון בכדי להבין שהגל כבר החל. אז נכון ששיעור האבטלה בישראל הוא נמוך באופן יחסי למרבית מדינות ה-OECD, וסביר שהמפוטרים בגל הנוכחי ימצאו עבודה חדשה, אך מחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגלה שלפיטורים עשויות להיות השלכות משמעותיות על הכיס של מי שאיבדו את עבודתם.
על פי הדו"ח של הכלכלן הראשי ההכנסה השנתית מעבודה צונחת בממוצע ב45% בשנה הראשונה לאחר הפיטורים, עם התאוששות חלקית בשנים לאחר מכן, עד לפער של 10%-20% בטווח הארוך (כ-10 שנים). ירידה זו מתורגמת לאובדן ממוצע של 26% בהכנסה מעבודה על פני 11 השנים שלאחר הפיטורים. האפקטים הללו שקולים לכ-60 אלף שקל בשנה בטווח הקצר ו-30 אלף שקל בשנה לאחר 11 שנים. בהשוואה לממצאי מחקרים דומים שבוצעו על נתוני מספר מדינות אירופאיות, הפגיעה בהכנסה בישראל גבוהה במקצת מהממוצע בטווח הקצר ודומה לממוצע בטווח הארוך.
ההשפעה על הכנסות ביחס לשכר לפני הפיטורים
קרדיט: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
המחקר גם מצא שההשפעה של פיטורים על שכר הבן/בת זוג חיובית ומשמעותית, ובאה לידי ביטוי באופן מיידי בשנת הפיטורים, מה שמצביע על תגובת היצע העבודה ברמת משק הבית. עם זאת, התגובה מצמצמת את השפעת הפיטורים על הכנסת הבית הכוללת רק בטווח הקצר. ממצא זה, עולה לפי מחברי הדו"ח עם הספרות המחקרית בתחום.
- מלאי ענק של דירות בתל אביב - סקירת הכלכלן הראשי באוצר על שוק הדירות
- ירידה במחירים, גידול במלאי ועסקאות של מאות מיליונים - סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות הפיטורים על הכנסות בן/בת זוג וסך ההכנסות של בני הזוג
קרדיט: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
גל פיטורים גדול בפתח?
המשק הישראלי מתמודד בחודשים האחרונים עם תוכניות התייעלות של כמה מהחברות הגדולות הפועלות בו, הכוללות בין היתר פיטורי עובדים. אחת החברות המובילות בהקשר זה, היא ענקית השבבים האמריקאית אינטל, המעסיקה כ-12 אלף עובדים בישראל. החברה הודיעה בסוף השבוע שעבר כי החלה בתהליך התייעלות שיכלול פיטורים של כ-15% מכח האדם של החברה, קרי מעל 17,000 איש. על פי ההערכות היקף הפיטורים בארץ צפוי לנוע בין 1,000-1,800 עובדים (אינטל לא מסרה כמה יפוטרו בכל אזור, אך בפיטורים קודמים זה היה יחסית פרופורציונלי בכל המקומות).
חברה טכנולוגית נוספת שהחליטה לצאת בגל של פיטור עובדים היא חברת התוכנה אמדוקס אשר נערכת לפיטורים של בין 1,000-2,000 עובדים. בארץ מעסיקה החברה, 5,000 עובדים בארץ, מתוכם סדר גדול של 400-600 עובדים צפויים להיפרד מעבודתם.
- 1.איש פשוט 07/08/2024 11:37הגב לתגובה זואיך זה שמצניחה של 45% בשנה הראשונה לאחר שמפסיקים לעבוד הירידה בהכנסה "מתאוששת" עד ל 10/20% בלבד ??
- סטטיסטיקן 07/08/2024 13:12הגב לתגובה זואם תבדוק את הפער בין הגיל הממוצע של המפוטרים לגיל של העובד הממוצע, תמצא שגיל המפוטרים גבוה יותר - ברוב התחומים השכר מתחיל לרדת מעבר לגיל מסויים.
- יש ויש 07/08/2024 21:24יש כאלה שבגיל צעיר לא מוצאים הכנסה בגלל חוסר ניסיון, ואחר כך ההכנסה יורדת בגלל הגיל. אז הכמסה זה פונקציה של רצון בלבד, או איך אמרו חכמינו, מי צריך את מי יותר, המעסיק את העובד או העובד את המעסיק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
