10% פחות מהמחיר: כך זכתה חברת הבת של ישראל קנדה בקרקע בשדה דוב
ועדת המכרזים של עיריית תל אביב־יפו המליצה לאחרונה על "פאנגאיה שדה דב משרדים, שותפות מוגבלת" כזוכה במגרש 306 ברובע שדה דב, שרובה מיועדת לתעסוקה במתחם.
ההצעה של החברה עמדה על 126.77 מיליון שקל, בתוספת מע"מ, נמוך בהרבה בהשוואה לאומדן העירייה, שהסתכם ב-142 מיליון שקל. בחברה יכולים להיות מרוצים - לא בכל יום נמכרת קרקע בשדה דוב מתחת למחיר המינימום במכרז ובמקרה הזה - לא היו לה כמעט מתחרות.
מה שמעניין במכרז הזה, הוא גובה ההצעות. בטבלה הנוכחית, אפשר לראות את ההצעה השנייה במכרז, של ג'י TLV, שעמדה על כ-40 מיליון שקל בלבד.
לפי תנאי המכרז, מדובר בקרקע בגודל 4 דונם. אז איך בכל זאת שתי ההצעות היו כל כך נמוכות? ראשית, לגבי ההצעה הראשונה - מתברר כי גם אם פאנגאיה, חברת בת של ישראל קנדה של ברק רוזן, לא הייתה ניגשת למכרז - ההצעה הייתה נפסלת. מדוע? כי בתל אביב יש נוהג שאומר שאפשר לשלם עד 10% בערך מתחת להערכת השמאי. הוועדה, לרוב, נצמדת לנוהג הזה. כל סכום אחר - נתקל בהתנגדות. מה עשו רוזן ושות'? הגישו הצעה הנמוכה ב-10.7% וקיוו לטוב. הוועדה קיבלה בסופו של דבר את ההצעה, אם כי היא לא עברה חלק והייתה התלבטות לפני ההכרזה על הזוכה.
- ישראל קנדה מכרה דירות ב-1.33 מיליארד שקל; מחיר ממוצע לדירה - 6.1 מיליון שקל
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגב, ממש אחרי פתיחת המעטפות, התגלתה עוד טעות במכרז. באחד העותקים רשמה ישראל קנדה סכום של 126,777,999 שקל אך בעותק אחר נכתב בטעות "מאה עשרים ושבעה מיליון, שבע מאות שבעים ושבעה אלפים, תשע מאות תשעים ותשעה" שקלים חדשים - כלומר, הספרות התהפכו. בגלל שברור כי מדובר בטעות סופר, הוועדה אישרה את הזכייה (לפי החוק, טעות סופר בת תיקון חייבת לעמוד בשלושה מבחנים מצטברים והיא עמדה בהם) והדרמה הקטנה שהתחוללה באולם הסתיימה די מהר.
במגרש עצמו ניתן להקים בעיקר שטחי תעסוקה (12,750 מ"ר), שטח עיקרי למסחר על הקרקע (1,750 מ"ר) ושטח עיקרי לאחסנה (3,780 מ"ר, מתוך זה 1,260 מעל הכניסה הקובעת), כך שההצעה הייתה מפתה והעירייה תוכל להכניס גם לא מעט כסף מארנונה בעתיד.

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.