עובדים בהייטק
צילום: דאלי אי

ירידה של עד 12% במספר המועסקים סמוך לגבול; ענף ההייטק נבלם

מדוח הכלכלן הראשי עולה כי 67 אלף איש נעדרו מעבודתם בחודש יוני, כ-2% מסך המועסקים. באזור הסמוכים לגבול עם לבנון ועזה נרשמה ירידה של 6% לפחות. בחישוב שנתי, ענף ההייטק נבלם כשחלקו מסך התעסוקה נשאר על 10% בלבד, לאחר עלייה עקבית בין 2018-2022
איציק יצחקי | (3)

בחודש יוני השנה נעדרו מעבודתם כ-67 אלף מועסקים, כ-2% מסך המועסקים, מהעבודתם - כך עולה מדוח הכלכלן הראשי שעסק בהשפעת המלחמה על שוק העבודה. לפי הנתונים האלה, מדובר בירידה של כ- 10% בהשוואה לחודש מאי.

בשל מילואים: שיעור גבוה של גברים נעדרים

בחלוקה מגדרית, שיעור גבוה יותר מהנעדרים בשל המלחמה הם גברים (כ-77%), זאת בשל שיעור גבוה יחסית של מועסקים שנעדרו בשל גיוס למילואים. שיעור התעסוקה בניכוי הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה עמד על כ-60.1% ביוני, בדומה למאי, אך גבוה בכ-10% מאוקטובר - חודש תחילת המלחמה. בהשוואה לנתון שנרשם ערב המלחמה (ינואר-ספטמבר 23), שיעור התעסוקה נותר נמוך בכ-1.3%. בשיעור ההשתתפות נרשמה יציבות ביוני (כ62.9%) בהשוואה למאי, אך שיעור ההשתתפות ביוני היה נמוך בכ-1% בהשוואה למצב ערב המלחמה (ינואר-ספטמבר). בחלוקה מגזרית-מגדרית, בקרב נשים נרשמה התאוששות כמעט מלאה בשיעור התעסוקה בניכוי נעדרים בשל המלחמה בחודש יוני בהשוואה לנתון שנצפה לפני המלחמה. לעומת זאת, בקרב גברים יהודים לא חרדים וערבים נרשמה ירידה של כ-2% באותה תקופה כאשר עבור חרדים נרשם שיעור תעסוקה זהה לזה שנרשם לפני המלחמה. מספר מועסקים מאז המלחמה (משרד האוצר) מספר הנעדרים הקשורים למלחמה (משרד האוצר)

בגבול צפון - ירידה נמוכה יותר מאשר באזור עזה

בפילוח לפי מיקום גיאוגרפי, בהשוואה לנתון של ינואר-ספטמבר 2023 נרשמה ירידה משמעותית יותר בשיעור התעסוקה באזורים הקרובים מאוד לגבול הצפוני ולרצועת עזה, בשיעור של 6% ו-12% בהתאמה, זאת לעומת ירידה של 2% בשאר הארץ. יחד עם זאת, ברור שהסלמה במצב בצפון עלולה להוביל לשיעור ירידה גבוה יותר בתחום זה. הירידה בשיעור התעסוקה בישובים בקרבת הגבול עם עזה מדאיגה במיוחד כיוון שהיא נובעת מניתוק הקשר עם המעסיק, זאת בניגוד למצב בישובים בקרבת הגבול עם לבנון. יש לציין שבאזורים המרוחקים מעט יותר מהגבול לא נרשמה ירידה חדה יותר בשיעור התעסוקה בהשוואה לממוצע הארצי. עוד נמצא, כי מאז תחילת שנת 2023 נרשמה עצירה בקצב צמיחת חלקו של ענף ההייטק בתעסוקה במשק כאשר חלקו מסך התעסוקה נבלם על כ-10% לאחר עלייה עקבית בין השנים 2022-2018. לשם המחשה, על מנת לחזור לחלקו של הענף בתעסוקה המשקית בהתאם למגמה מהשנים האחרונות נדרש בחודש יוני 2024 גידול של כ-33 אלף מועסקים בענף.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    העיקר 28/07/2024 10:37
    הגב לתגובה זו
    מקבלים על כך תקציבים ואלוהים נהנה והאפיפיור יוצא פראייר
  • מ 28/07/2024 12:14
    הגב לתגובה זו
    בשוק התורה לא הייתה ירידה
  • 1.
    אייל 28/07/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מדינה ללא זכות קיום ,כדי שניקח כאן על דירה 5 מיליון שקל .
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.