אולימפיאדת פריז
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

האולימפיאדה בפריז - האם זה בכלל משתלם כלכלית?

מה העלות של האולימפיאדה? על ההצלחה של ברצלונה באולימפיאדה ב-1992 והכישלון הגדול של אתונה ב-2004 ועל המטרה המרכזית של הצרפתים
רונן קרסו | (5)
נושאים בכתבה אולימפיאדה פריז

טקס הפתיחה המדהים אמש בפריז, כולל ההופעה המיוחדת של סלין דיון (שעליה אגב קיבלה 2 מיליון דולר), העלה כמו בכל אולימפיאדה את השאלה, האם אירוח האולימפיאדה רווחי למארחת בטווח הקצר ולטווח הארוך?

  טקס פתיחה אולימפיאדה בפריז

 

לראשונה בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים, הטקס לא נערך בתוך איצטדיון אלא בנהר הסן ועל גדותיו. מהלך ששיקף את סיסמת המשחקים והדגיש את הניסיון של המארגנים להנגיש את האירוע לכמה שיותר אנשים.

המספרים שמאחורי האולמיפיאדה

מעל 300 אלף אנשים איש נהנו עקב כך מטקס הפתיחה, מספר חסר תקדים בהשוואה לטקסי פתיחה קודמים, בנוסף כמובן ל-1.5 מיליארד איש שצפו בו ברחבי העולם.

 

לטווח הקצר אירוח אולימפיאדה אינו כלכלי. ההשקעה המאסיבית, הפיתוח ותשתיות מביא לכך שלא ניתן להרוויח מאולימפיאדה באופן ישיר. העלויות הגבוהות שנעות בין 10-20 מיליארד דולר מביאות לכך שלטווח הקצר משלמי המיסים מממנים חלק מהעלות הכוללת.

אלא שאולימפיאדה נחשבת להשקעה ולא להוצאה. זו השקעה שמניבה פירות על פני שנים. ההשקעה בתשתיות משתלמת בזכות תיירים שמגיעים למדינה המארחת גם שנים אחרי סיום האולימפיאדה.

 

פריז היא העיר המתוירת בעולם וצרפת היא המדינה המתוירת בעולם ועדיין תמיד טוב לשמור ולפתח מותג מצליח. מדינות שמארחות אולימפיאדה עושות זאת על מנת למתג את עצמן בעולם כמעצמות ובעיקר לחשוף את המדינה לכמות עצומה של אנשים ברחבי העולם ולהבטיח זרימת תיירים מוגברת לאורך שנים.

 

לפי ההערכות עלות האולימפיאדה בפריז תגיע קרוב ל-10 מיליארד דולר. זה סכום כפול מההוצאה שתוכננה ועדיין יש סיכוי לא רע שהצרפתים, לאורך זמן, ירוויחו מאירוח האולימפיאדה. ההוצאות הרבות של אולימפיאדת פריז כללו הקמה ותחזוקה של איצטדיונים ומגרשים, טקסי פתיחה וסיום, ועלויות תפעול, מזון ותשלום לכוח אדם.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בנוסף, הושקעו 3.2 מיליארד דולר בשיפור התשתיות בעיר, כולל שדרוג כבישים מהירים, מסילות רכבת, שדות תעופה ובתי מלון. אלו הוצאות שאינן מתקציב המשחקים האולימפיים הרשמי, כיוון שאינן קשורות ישירות לספורט.

 

טקס הפתיחה חשף את העולם לפלאי פריז ודומה שרבים רוצים היום לקחת מטוס ולראות בלייב את מגדל אייפל.אלא שהתוכנית הצרפתית בכלל אחרת.

 

פריז התמקדה בהשקעה 1.5 של מיליארד דולר מהתקציב האולימפי בסן־סן־דני - אזור נחשל, במטרה להביא לתחייה עירונית מחודשת. המטרה לשפר ולנסות למתג את אחד האזורים העניים ביותר בצרפת. סן־סן־דני הוא מחוז צפוף בפריפריה הצפון־מזרחית של פריז. אזור המזוהה עם אבטלה, פשע ומהגרים. 

 

הכפר האולימפי שם אמור לאכלס אחרי המשחקים מגוון של דיירים, חנויות, כשמגורי הספורטאים יוסבו ל-2,800 דירות. זו אחת המטרות המרכזיות של המארחים, אם לא המטרה העיקרית. 

 

למה צנחו מחירי בתי המלון בפריז?

בדיוק כמו שהיה באירוח משחקי היורו בשנת 2016, מחירי בתי המלון בפריז  לאולימפיאדה צנחו בחודשיים האחרונים בעשרות אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו רבים והשאירו את בתי המלון בתפוסות נמוכות, מה שהביא לכך שרבים מבתי המלון חתכו את המחירים בשיעורים חדים.

 

לילה בפריז במלונות ארבעה כוכבים שנמכר לפני חצי שנה ב-900 אירו עולה היום 200 אירו בלבד.

 

ברצלונה 1992 ואתונה 2004

על מנת לדעת אם אירוח האולימפיאדה השתלם יהיה צורך להמתין כמה שנים.
אפשר לקחת שני מקרים להצלחה ולכישלון מהעשורים האחרונים.

ברצלונה שאירחה את המשחקים ב-1992, היא הדוגמה המפורסמת לאופן שבו האולימפיאדה יכולה להאיץ התחדשות עירונית. העיר, שהייתה בהידרדרות, התגלתה לעולם במשחקים האולימפיים. ברצלונה השקיעה רבות בתשתיות, חנכה חופים חדשים, מערכת תחבורה ציבורית ורשתות תקשורת רחבות, מוזיאונים מודרנים, כיכרות ציבוריות ומרכז אופנתי ופתוח שמחובר לים. כמו כן, נבנתה טיילת חדשה, שמחברת את הכפר האולימפי לעיר, ונחנך נמל חדש ויפה שהפך ליעד תיירותי.

על פי הערכות, גם האולימפיאדה עצמה הניבה רווחים, אבל מאז ההשפעה שלה על כלכלת ברצלונה נאמדת בסכום פנומנלי שמתקרב ל-100 מיליארד דולר. הוועד  האולימפי הבינלאומי מביא את ברצלונה כדוגמא לאולימפיאדה מוצלחת שהרימה את העיר.

לעומת ברצלונה, האולימפיאדה באתונה נחשבת לכישלון כלכלי גדול שהכניס את המדינה למשבר כלכלי. התשתיות שהיוונים בנו כללו שדה תעופה חדש, מערכת תחבורה תת-קרקעית אשר נועדה להוביל לקומפלקס האולימפי, רכבת קלה מטרופולינית, כביש אגרה שסבב את העיר והמרת כבישים ורחובות רבים במרכז העתיק של העיר לדרכים שיועדו להולכי רגל בלבד.

 

הקומפלקס האולימפי הוקם בצפון מזרח אתונה ושודרג באופן נרחב ביותר לטובת המשחקים ועל המלאכה הופקד סנטיאגו קאלטראווה. הוקם איצטדיון חדש עבור משחקי כדורגל ואתלטיקה קלה, אשר יועד גם לטקס פתיחת וסגירת המשחקים, היכל סגור עבור משחקי כדורסל והתעמלות, אולם לבריכת שחייה אולימפית, מגרשי טניס וכדור ואולמות קטנים נוספים. התקציב הממשלתי הגיע ל-15 מיליארד דולר והוא היווה את אחת הסיבות לחוב העצום של יוון אחרי המשחקים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מהיכן השקיעה , ירד גשם...היה גועל נפש (ל"ת)
    קיפי 28/07/2024 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי ירושלמי 27/07/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    וחוץ מאיזו קטאר כנראה כל מדינה קטנה שתנסה להרים כזה פרויקט תיכנס לקשיים משמעותיים. למשל קופנהגן ובודפשט וקודם לכן באקו הן בין הערים ממדינות קטנות יחסית שמעזות לפנטז על אירוח אולימפיאדה ולא ברור היכולת הכלכלית שלהן
  • 3.
    שמואל ברגר 27/07/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
    איך עברו 2 עשורים כמו כלום
  • 2.
    ירושלמית 27/07/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    1.ספרד הצליחה כי היא קשרה את האירוע עם כניסה למשטר דימוקרטי. 2. יון כשלה כי 4 שנים לאחר מיכן החלה התמוטטות כלכלית ברחבי העולם שפגיעתה ביון היתה חריפה בהרבה.
  • 1.
    טקס נפלא (ל"ת)
    27/07/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.