האולימפיאדה בפריז - האם זה בכלל משתלם כלכלית?
טקס פתיחה אולימפיאדה בפריז
המספרים שמאחורי האולמיפיאדה
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שאולימפיאדה נחשבת להשקעה ולא להוצאה. זו השקעה שמניבה פירות על פני שנים. ההשקעה בתשתיות משתלמת בזכות תיירים שמגיעים למדינה המארחת גם שנים אחרי סיום האולימפיאדה.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
למה צנחו מחירי בתי המלון בפריז?
ברצלונה 1992 ואתונה 2004
ברצלונה שאירחה את המשחקים ב-1992, היא הדוגמה המפורסמת לאופן שבו האולימפיאדה יכולה להאיץ התחדשות עירונית. העיר, שהייתה בהידרדרות, התגלתה לעולם במשחקים האולימפיים. ברצלונה השקיעה רבות בתשתיות, חנכה חופים חדשים, מערכת תחבורה ציבורית ורשתות תקשורת רחבות, מוזיאונים מודרנים, כיכרות ציבוריות ומרכז אופנתי ופתוח שמחובר לים. כמו כן, נבנתה טיילת חדשה, שמחברת את הכפר האולימפי לעיר, ונחנך נמל חדש ויפה שהפך ליעד תיירותי.
על פי הערכות, גם האולימפיאדה עצמה הניבה רווחים, אבל מאז ההשפעה שלה על כלכלת ברצלונה נאמדת בסכום פנומנלי שמתקרב ל-100 מיליארד דולר. הוועד האולימפי הבינלאומי מביא את ברצלונה כדוגמא לאולימפיאדה מוצלחת שהרימה את העיר.
לעומת ברצלונה, האולימפיאדה באתונה נחשבת לכישלון כלכלי גדול שהכניס את המדינה למשבר כלכלי. התשתיות שהיוונים בנו כללו שדה תעופה חדש, מערכת תחבורה תת-קרקעית אשר נועדה להוביל לקומפלקס האולימפי, רכבת קלה מטרופולינית, כביש אגרה שסבב את העיר והמרת כבישים ורחובות רבים במרכז העתיק של העיר לדרכים שיועדו להולכי רגל בלבד.
- 5.מהיכן השקיעה , ירד גשם...היה גועל נפש (ל"ת)קיפי 28/07/2024 08:55הגב לתגובה זו
- 4.שי ירושלמי 27/07/2024 21:42הגב לתגובה זווחוץ מאיזו קטאר כנראה כל מדינה קטנה שתנסה להרים כזה פרויקט תיכנס לקשיים משמעותיים. למשל קופנהגן ובודפשט וקודם לכן באקו הן בין הערים ממדינות קטנות יחסית שמעזות לפנטז על אירוח אולימפיאדה ולא ברור היכולת הכלכלית שלהן
- 3.שמואל ברגר 27/07/2024 19:28הגב לתגובה זואיך עברו 2 עשורים כמו כלום
- 2.ירושלמית 27/07/2024 17:14הגב לתגובה זו1.ספרד הצליחה כי היא קשרה את האירוע עם כניסה למשטר דימוקרטי. 2. יון כשלה כי 4 שנים לאחר מיכן החלה התמוטטות כלכלית ברחבי העולם שפגיעתה ביון היתה חריפה בהרבה.
- 1.טקס נפלא (ל"ת)27/07/2024 13:32הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.