יש עבודה: מספר המשרות הפנויות עלה ברבעון שעבר ב-30%
ברבעון הראשון של 2024 עלה מספר המשרות הפנויות ל-128.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.1 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2023 - עלייה של 29.26%. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הראשון של 2024 ירד ל-2.4, לעומת 3.1 ברבעון הרביעי של 2023. בקרב מחפשי העבודה יש כ-16% שמשלח היד שבו הם מעוניינים לעבוד אינו ידוע.
ברבעון הראשון של 2024 ירד היחס בין היצע לביקוש לעומת הרבעון הרביעי של 2023 בכל התחומים. מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים עלה ברבעון שעבר ל-2,200 משרות בממוצע לחודש, לעומת 1,600 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.1, לעומת 4.2 ברבעון שקדם לו.
הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח - כ-41% מהביקוש למנהלים. מתוכם, הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות ושיווק. הביקוש למנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים הגיע לכ-36% מהביקוש למנהלים.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ברבעון הראשון של 2024 ל-19.7 אלף משרות בממוצע לחודש. לעומת 17.4 אלף ברבעון האחרון של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.9, לעומת 4.3 ברבעון שקדם לו.
הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) – כ-40%. מתוכם, עיקר הביקוש היה למפתחי תוכנה. היחס בין היצע לביקוש במשלח היד הזה היה 0.9, כלומר מספר המשרות הפנויות בו גבוה ממספר המבקשים לעבוד. ניכר ביקוש לבעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה - כ-19% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי.
- חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...
ברבעון הראשון של 2024 עלה גם מספר המשרות הפנויות בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה - ל-10,000 משרות בממוצע לחודש, לעומת 7,800 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3, לעומת 4.4. מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד עלה ברבעון החולף ל-6,200 משרות בממוצע לחודש, לעומת 5,200 ברבעון הרביעי של 2023. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-2.6, לעומת 3.1 ברבעון הקודם.
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
