מספר גופים מספקים תחזיות על כלכלת ישראל, לרבות הערכות על הגירעון, התקציב, המדד ונתנונים נוספים. הגופים העיקריים והרשמיים הם משרד האוצר ובנק ישראל. התחזיות שלהם לא זהות, אחרי הכל, מדובר על כלכלנים שונים, בלתי תלויים ועל הנחות שונות. זה נכון וטוב לציבור שיש מספר כלכלנים וחזאים שמספקים תחזית. זה סוג של ביקורת, בדיקה נוספת לנתונים. אלא שבהערכות האחרונות נוצר פער שהוא מעבר לנורמה. הוא חריג והוא מלמד על נתק בין ההערכות שני הגופים המרכזיים במשק - הם חושבים אחרת וההערכות שלהן שונות מאוד אחת מהשנייה. האוצר יחסית אופטימי, בנק ישראל מספק תחזית שלילית. 

הלו! אתם מדברים?

"בנק ישראל צופה צמיחה הרבה יותר נמוכה בצריכה הפרטית של 2% לעומת תחזית של 3.3% למשרד האוצר. בנק ישראל צופה ירידה בהשקעות בנכסים קבועים של 9% לעומת ירידה של 4.6% אצל האוצר. התחזית לירידה ביצוא של בנק ישראל עומדת על 1.5% לעומת עלייה של 2.9% בתחזית של משרד האוצר (נציין שלגבי יבוא בנק ישראל נותן תחזית ליבוא האזרחי). מנגד, בנק ישראל צופה גידול הרבה יותר חד בצריכה הציבורית של 8% לעומת גידול של 4.7% שצופה משרד האוצר, שאגב משפיע על הצריכה הציבורית 

"למעשה, אם בנק ישראל ומשרד האוצר היו מציגים תחזית לצמיחה בתוצר העסקי, הפערים בין התחזיות היו גדולים מאוד. גם באינפלציה קיים פער, במיוחד בתחזית ל-2025. בנק ישראל צופה אינפלציה ב-2024 של 3% לעומת 3.3% בתחזית של משרד האוצר. ל-2025 הפער בין התחזיות עוד יותר גדול, אבל הפוך. בנק ישראל צופה אינפלציה של 2.8% לעומת 2.2% בתחזית של משרד האוצר.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"לא רק גודל הפער בתחזיות ל-2025 אלא גם ההסבר שניתן די משונים. בנק ישראל טוען שכ- 0.8% מהתחזית לאינפלציה שלו ל-2025 נובע מהמיסים העקיפים. במשרד האוצר אמורים לדעת על זה יותר. יתכן ששני הגופים לא מדברים אחד עם השני או שבנק ישראל מציג תמונה מחמירה במיוחד כדי ללחוץ על הממשלה לבצע קיצוצים בתקציב".

השאלה הגדולה היא מי צודק? אבל האמת שבהינתן אי וודאות כל כך גדולה, הרי שכל נתון הוא ירייה באפלה. הכל תלוי במלחמה, מתווה החטופים, ההתפתחות בצפון ובתקציב הביטחון. סיום מהיר וחזרה לשגרה הם בשורה כלכלית למשק, אבל מנגד, הסלמה בצפון לא מתבטאת בנתונים. מלחמה מעבר ל-2024 תהיה הפתעה לכלכלני האוצר וכלכלני בנק ישראל ותגרור גירעון גדול יותר ונתונים קשים יותר. למעשה, הנתונים השונים ואפילו הסותרים מלמדים שהערכות הן רק הערכות וצריך לקחת אותן בעירבון מוגבל. 

פערים בין בנק ישראל לאוצר:

קיראו עוד ב"בארץ"

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

 נתוני בנק ישראל (עיבוד מיטב)

נתוני בנק ישראל (עיבוד מיטב)

על פי הנתנים הכלכליים הריבית  היתה אמורה לרדת

התחזית של בנק ישראל לגבי הריבית מאכזבת מאוד - הוא צופה ריבית של 4.25% ברבעון שני של 2025. משמע הורדת ריבית אחת. אולי באמת הוא מספק תחזית כזו כדי להאיץ את האוצר לדאוג להפחתת הגירעון. אולי זה מסר בסגנון - תפעלו אתם קודם ואחר כך אני. אבל, לא בטוח שזה ישרת את המטרה, ולא בטוח שהוא צריך לתת דגש כל כך גדול לתקציב. אחרי הכל, על פי ההערכות גם שלו וגם של האוצר, הגירעון בסוף שנה הבאה לא יעלה מעל 70% מהתקציב. 

זבז'ינסקי סבור כי תהיה הפחתה אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה. הוא מציין שקשה מאוד לחזות את הגורמים המשפיעים על הנגיד ולכן קשה לכלכלנים לחזות את תוואי הריבית. "אנו מותירים את התחזיות ל-1-2 הורדות הריבית במהלך השנה הקרובה, אך תחזית זו עשויה להשתנות במהירות מאחר שהיא מבוססת על גורמים שכמעט לא ניתן לצפות אותם", אומר זביז'ינסקי, "קושי לחזות שינויים בריבית, מגביר ערפול גם בתחזית לשוק האג"ח. אנו מעריכים שהאג"ח השקליות לטווחים של 5-6 שנים שנסחרות קרוב לריבית בנק ישראל מעניקות יחסי סיכוי/סיכון עדיף לאג"ח בטווחים האחרים. בציפיות האינפלציה הנוכחיות הצמודים הפכו למעניינים".

האם תקציב 2025 יאושר בזמן?

"אלא שעולה חוסר הוודאות לגבי התקציב לשנה הבאה. לפי דבריו של ממונה על התקציבים במשרד האוצר בשבוע שעבר, במשרד האוצר עדיין לא מתנהלים דיונים על התקציב ל-2025, למרות שבדרך כלל באוגוסט התקציב כבר אמור להיות מוגש לממשלה".