לאחר שהפסידה בייצוגית בנושא ארנונה: עיריית פ"ת תשלם גם ריבית
בית המשפט העליון קבע כי עיריית פתח תקוה מצמידה את תשלום הארנונה למדד באופן חד צדדי. היא חויבה להחזיר כ-15 מיליון שקל, אך היא ערערה על חלק מסכום השיערוך. מה קבע השופט ומה אומר החוק?
בית המשפט העליון הכריע לאחרונה במחלוקת שנגעה לשאלת הריבית שעל עיריית פתח תקווה לשלם לתושבים, בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, בטענה שהיא מצמידה את תשלומי הארנונה למדד באופן חד צדדי, רק כשהוא עולה מעל מדד הבסיס, אולם היא לא מצמידה כאשר התעריף יורד מתחת למדד הבסיס וכך התושבים לא נהנים ממדד שלילי.
העיריה הפסידה בהליך שנוהל כתביעה יצוגית וחויבה לפני כשנתיים להחזיר לחברי הקבוצה כ-15 מיליון שקלים כולל ריבית לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות. כעת, עירית פתח תקווה ערערה לבית המשפט העליון על סכום השיערוך שהיווה כ-3 מיליון שקל מסך ההשבה וטענה כי אין להוסיף ריבית לפי חוק הרשויות על סכום ההשבה. העירייה טענה כי המשיב וחברי הקבוצה (נישומי העיריה), לא פנו ב"הודעה בכתב" ולכן אין מקום לחייב אותה בריבית. לשיטתה, על כל אחד מחברי הקבוצה, לרבות התובע הייצוגי, היה לפנות אליה בכתב ולדרוש את השיערוך.
מנגד טען התובע, באמצעות עורכי הדין מיכאל רוזן ויולה דומנסקי העוסק בתשלומי חובה לרשויות ותביעות ייצוגיות, כי יש לראות בהגשת בקשה לניהול התובענה כייצוגית כהודעה בכתב, וודאי כי יש לראות בהחלטת האישור של בית המשפט כהודעה בכתב לעיריה או לרשות אודות הגביה ביתר מכל חברי הקבוצה, שכן תכלית דרישת הכתב הינה התראה לרשות אודות גביית היתר.
דף ארנונה (פרטי)
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעמדה שהוגשה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה במסגרת ערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון, צידדה היועצת המשפטית בטענותיו של המשיב (התובע הייצוגי). לגישתה, הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית מהווה הודעה בכתב של מבקש האישור בלבד. אולם, משעה שהבקשה מאושרת ומבקש האישור מקבל את אישורו של בית המשפט לייצג את חברי הקבוצה, יש לראות את כל חברי הקבוצה כאילו הגישו הודעה בכתב לעניין סעיף 6 לחוק הרשויות.
הוראת סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות קובעת כי בתוך 30 יום מהמועד בו קיבלה הרשות המקומית הודעה על גביית תשלום ביתר, על הרשות המקומית להשיב את סכום גביית היתר בתוספת מדד, אולם, ככל שהרשות המקומית לא החזירה את סכומי גביית היתר בתוך 30 יום ממועד קבלת הודעה בכתב אודות גביית היתר, עליה המקומית להשיב את הסכום בתוספת ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש מיום תשלום היתר ועד ליום ההשבה.
בית המשפט העליון הודיע במהלך הדיון לב"כ העירייה כי עמדת הרכב השופטים היא שיש לדחות את הערעור של העירייה וכי יש לקבל את עמדת היועמ"ש. בעקבות זאת, הודיעה העירייה כי היא חוזרת בה מהערעור.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
לפיכך, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של העירייה וקבע כי הפרשנות הנכונה של סעיף 6 לחוק הרשויות היא כי הגשת בקשת האישור מהווה הודעה בכתב מטעמו של מגיש הבקשה ולאחר אישור הבקשה על ידי בית המשפט, יש לראות בתובענה הייצוגית כהודעה בכתב בשם כל חברי הקבוצה ולהוסיף לסכום ההשבה ריבית בשיעור של 0.5% לחודש מיום התשלום ביתר לרשות המקומית ועד ליום ההשבה.
"הלכה חשובה ומשמעותית". עו"ד רוזן (גיל הדני)
עו"ד רוזן ועו"ד דומנסקי מסבירים כי מדובר בהלכה חשובה ומשמעותית שניתנה לראשונה על ידי בית המשפט העליון לעניין השיערוך בהתאם לאותו סעיף בחוק הרשויות, הואיל ובמקרים רבים תביעות ייצוגיות מתנהלות במשך שנים ארוכות, כך שסכום הריבית מגיע לכדי כמה מיליוני שקלים, כמו בעניין הנדון בפסק הדין בעניין קופל, שם סכום הריבית בלבד עמד על למעלה משלושה מיליוני שקל.
- 6.פתח תקוואית 26/06/2024 11:49הגב לתגובה זואם נעשה עוול בגביית ארנונה למה לא מזכים את כלל התושבים?? ורק את חברי הקבוצה שתבעו?
- 5.ג'וני 25/06/2024 23:13הגב לתגובה זוכמה לא מפתיע פתח תקוה, מתי כבר יענו במחלקת ארנונה כמו שצריך בלי שצריך להשאיר הודעה כדי לשלם, אבסורד
- 4.שמיל 25/06/2024 17:44הגב לתגובה זוהעיקר מה עם העודףףףףף
- 3.מור 25/06/2024 14:21הגב לתגובה זוהאם יש עוד רשויות ערים שהתנהלו באותה דרך?
- 2.הגיע הזמן שהעירייה תשלם (ל"ת)אבנר 25/06/2024 14:04הגב לתגובה זו
- 1.בושה תראו במה מתעסקים שם (ל"ת)עוזי 25/06/2024 13:28הגב לתגובה זו

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.