בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגישה צעירה בת 27 נגד בן הזוג שלה לשעבר, שעמו היא ניהלה זוגיות קצרה ללא נישואים, בדרישה לקבל ממנו 3.5 מיליון שקל. תביעתה נשענה על חזקת השיתוף ועל הטענה שלפיה הנתבע הבטיח לה מטבעות ביטקוין ואחוזים ממיזם שבבעלותו. השופט ארז שני קבע כי השניים לא היו ידועים בציבור, ואף לא חתמו ביניהם הסכם מחייב כלשהו.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2020, סיפרה התובעת כי היא והנתבע ניהלו זוגיות בת ארבע שנים, כשמתוכן במשך כשנה וחצי הם חיו ביחד תחת קורת גג אחת. היא סיפרה שבשלב מסוים הנתבע – שעל אף גילו הצעיר פיתח כנראה ידע ומיומנות עסקית – הגה רעיון להקמת מיזם עסקי באיי סיישל. לטענתה, הוא אמר לה שיכניס אותה לתוך עסק ושהשניים יתעשרו.

לדברי הצעירה, היא והנתבע נחשבו ידועים בציבור ולכן היא זכאית מכוח חזקת השיתוף ל-20% מהאחזקות של הנתבע בחברה ול-20% מהרווחים שלו בה. עוד היא טענה כי במהלך תקופת הזוגיות שלהם, הבטיח לה הנתבע שייתן לה 70 מטבעות ביטקוין בהנחה משמעותית עם דרישת תשלום עתידית, שבפועל כוסתה על ידה כששילמה על טיול משותף שהם עשו.

הצעירה סיפרה בכתב התביעה כי עם פרידתם הנתבע "התהפך עליה", וטען כי היא "גולדיגרית" - כינוי שניתן לעתים לנשים שמה שמעניין אותן זה רק כסף. לטענתה, היא מבינה כעת שהוא שקרן, ובנסיבות אלה יש להוציא פסק דין שמחייב את הבחור לשלם לה סכום של 3.5 מיליון שקל.

• טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
• רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, הנתבע טען שהוא והתובעת הכירו בגיל צעיר מאוד - 23 ו-21 בהתאמה, וכי הקשר הזוגי ביניהם כלל המון מריבות ופרידות ולכן הוא לא היה יציב במיוחד, כך שלא ניתן לטעון לגביהם שהם היו ידועים בציבור. לאור כל זה, לדבריו, היא לא זכאית לאחזקותיו ורווחיו בחברה. יתרה מכך, לטענתו עסקת הביטקוין לא הוכחה ולכן יש לדחות את התביעה.

בתחילה דחה השופט שני את טענת הצעירה שלפיה הצדדים היו ידועים בציבור. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "מגורים שלא על מי מנוחות משך תקופה קצרה אגב פרידות ואי שיתוף במאומה, אינם יוצרים את אותו קשר זוגי המאפשר הכרת השניים כידועים בציבור אשר קשרו גורלם זה בזו". לפיכך, בהיעדר חזקת שיתוף שחלה על הצדדים וללא הסכם בכתב שמסדיר את הזכויות של הצעירה בחברה - התביעה שלה לאחוזים ורווחים ממנה נדחתה.

גם ביחס לסוגיית מטבעות הביטקוין שלטענתה הובטחו לה על ידו, כתב השופט כי לא הוצג לבית המשפט הסכם כלשהו שתומך בגירסת הצעירה. היא הסבירה את היעדר ההסכם בכך שסמכה על בן זוגה לשעבר בעיניים עצומות, אך התירוץ לא הניח את דעתו של השופט.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

כמו כן, השופט דחה את הניסיון של הצעירה לקשור בין ההוצאות עבור הטיול המשותף שהשניים עשו לבין התשלום על עסקת הביטקוין. לדבריו, יש לדחות את תביעת הביטקוין ולו בשל "כישלון תמורה". כלומר מכיוון שלא הוכח תשלום כלשהו מצד הבחורה עבור המטבעות הדיגיטליים. לאחר כל ההסברים הנ"ל ולסיכום, הסתיימה תביעת המיליונים בחיובה של הצעירה לשלם לבן הזוג שלה לשעבר הוצאות משפט בסכום של 85 אלף שקל.

ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית. בדומה לבני זוג נשואים, בני זוג יכולים לבחור במעמד של ידועים בציבור מרצון, או משום שאינם יכולים להתחתן בישראל - כך למשל במקרים של בני זוג מאותו המין, או פסולי חיתון. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים ונרשמו בארץ הם נשואים לכל דבר, ולא נמצאים במעמד של ידועים בציבור. לידועים בציבור יש חלק גדול מהזכויות שלהן זכאים זוגות נשואים.

לרוב, תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה, או תעודת חיים משותפים מטעם ארגון הויה, או תעודת חופה וזוגיות מטעם התנועה הרפורמית, יכולות לשמש ראיה לכך שמדובר בבני זוג שהם ידועים בציבור. התעודה לא מוכיחה שמדובר בידועים בציבור, אלא מהווה תצהיר רגיל שבו מצהירים בני הזוג על חייהם המשותפים. בנוסף, בני הזוג יכולים כאמור גם להירשם כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי.

ההגדרה לידועים בציבור לא מופיעה בחוק. בני זוג שנרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך בהוכחה של תנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.