עקב בקשה לייצוגית: גם מבוגרים יוכלו לרכוש ביטוח נסיעות באתר כלל
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר באחרונה הסתלקות מתוגמלת מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת הביטוח כלל בטענה להפליה נגד קשישים. הפרשה החלה בעקבות חסימה שהיתה קיימת באתר האינטרנט של כלל, שלוותה בהודעה שלפיה הגיל המקסימלי לרכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הוא 70. לאחר שהוגשה נגד החברה בקשה לתובענה ייצוגית - המודעה הוסרה, והצדדים ביקשו לסיים את ההליך תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותר הייצוגי. השופטת מיכל עמית-אניסמן נעתרה לבקשת הצדדים.
הטענה המרכזית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד כלל, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, היתה שחברת הביטוח מפלה אזרחים ותיקים בני 70 ויותר בגלל החסימה של האפשרות שלהם לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל עקב גילם בלבד. העותר הוא דן דרין, לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב. לטענתו, הוא נכנס לאתר כלל כדי לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות, אך כשהוא מילא את תאריך הלידה שלו שם הוא נתקל בהודעה שלפיה, "הגיל המקסימלי לביטוח הינו 70". בכך האפשרות שלו להמשיך למלא את הטופס נחסמה.
בבקשה נטען כי עקב ההפליה הנ"ל - כלל צריכה לשלם פיצוי כספי בהיקף של 26,875,000 שקל. מנגד, טענה כלל, באמצעות עו"ד רותם שפירא, כי לא היתה לה כוונה להפלות קשישים, ושהמודעה הופיעה באתר בשל כשל טכני בלבד וכי הדבר תוקן מידית בעקבות הגשת הבקשה. חברת הביטוח הדגישה כי למעשה, בתקופה שבה התרחשה התקלה היא מכרה ביטוח נסיעות לחו"ל גם ללקוחות בני 70 ומעלה, כך שהטענה שלפיה היא מפלה קשישים היא חסרת אחיזה במציאות. בשלב מסוים הציע בית המשפט לצדדים לפנות להליך פישור, והם הסכימו לכך. בסוף הליך הפישור הוגשה בקשה משותפת של שני הצדדים למחיקת הבקשה לתובענה ייצוגית.
בבקשה למחיקה נטען כי לאור הסרת המודעה המפלה באתר כלל, הרי שאין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך. לפי הצדדים, בקשת האישור מיצתה את עצמה ברגע שבוצע תיקון להפליה, ומשכך יש לדחות את התביעה האישית שהגיש העותר הייצוגי, ולהורות על מחיקה של בקשת האישור של הייצוגית. דחייה של הבקשה מונעת את האפשרות להגיש תובענה נוספת באותו עניין, ואילו מחיקה מותירה אופציה כזאת על השולחן.
- טענה שאיבדה צמיד יקר - כלל טענה שזה ניסיון למרמה; מה קבעה השופטת?
- כלל ביטוח תשקיע 250 מיליון שקל בבוני התיכון; המניה עולה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הצדדים ביקשו מבית המשפט לפסוק לטובת העותר ובא כוחו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 135 אלף שקל. בין השאר, נטען על ידי שני הצדדים כי הבקשה הביאה לתועלת עבור הציבור בכללותו, כך שמוצדק לתגמל את העותר ואת עורך דינו על פועלם למען הכלל.
"בנסיבות המקרה, בשים לב לכך שהכיתוב באתר האינטרנט של המשיבה הוסר, ובשים לב לכך שבקשת האישור מיצתה את עצמה, הרי שאין עוד תוחלת בהמשך ניהול התובענה, ומשכך טוב עשו הצדדים שהשכילו לייתר את המשך ההתדיינות בהליך זה על דרך ההסתלקות המתוגמלת", כתבה השופטת עמית-אניסמן בפסק דינה.
היא קבעה כי לא מדובר במקרה של תביעת סרק שנועדה לגרוף רווח קל על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת, שכן רק בעקבות הגשת בקשת האישור לייצוגית פעלה כלל להסרת המודעה המפלה, אחרי שנה וחודשיים שבהם היא הופיעה לגולשים שביקשו לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל. בכך למעשה התאפשר למבוגרים רבים בני מעל 70 לרכוש לעצמם ביטוח מסוג זה דרך האתר.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בעקבות כל אלה אישרה השופטת את הסתלקות הצדדים מבקשת האישור, מכיוון שההליך בעצם השיג את המטרות שלו, ולכן היא הורתה על דחיית התביעה האישית ומחיקת הבקשה לייצוגית. כמו כן, היא אישרה את הסכמת הצדדים ביחס לכסף שישולם לעותר ולעורך הדין שלו.
תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים שבהם יש נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל - ולכן לא כדאי לכל אחד מהנפגעים להגיש תביעה (עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך). התובענה הייצוגית מאפשרת לתובע הייצוגי (שהוא חלק מקבוצת הנפגעים) לתבוע בשם הקבוצה כולה, ולקבל כתמריץ פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בעניינים כמו בנקאות, ניירות ערך, ביטוח, איכות הסביבה והגנת הצרכן. התובענה הייצוגית מאפשרת לנהל הליך משפטי שלא היה יוצא לפועל אם כל אחד מהנפגעים היה צריך לייצג את עצמו במסגרת ההליך. בנוסף, היא חוסכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות, מכיוון שמספר רב של תביעות מקובצות להליך אחד.
מכוח תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, היועץ המשפטי לממשלה מקבל דיווח על שלבי ההליך המרכזיים בכל תובענה שמתנהלת. בשל העניין הציבורי, היועץ המשפטי לממשלה אמור לבדוק את הסדרי הפשרה המוגשים לבתי המשפט, ולחוות את עמדתו לפני שיינתן האישור של השופט. היועץ המשפטי לממשלה בודק מכוח תקנה זו גם בקשות הסתלקות מהתביעה, כפי שקרה במקרה הנ"ל.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
