עקב בקשה לייצוגית: גם מבוגרים יוכלו לרכוש ביטוח נסיעות באתר כלל

באתר האינטרנט של חברת הביטוח היתה חסימה שלא אפשרה לאנשים מעל גיל 70 לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל. לאחר הגשת התובענה הייצוגית נשלחו הצדדים להליך פישור מחוץ לבית המשפט, שהוביל לפתרון
עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר באחרונה הסתלקות מתוגמלת מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת הביטוח כלל בטענה להפליה נגד קשישים. הפרשה החלה בעקבות חסימה שהיתה קיימת באתר האינטרנט של כלל, שלוותה בהודעה שלפיה הגיל המקסימלי לרכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הוא 70. לאחר שהוגשה נגד החברה בקשה לתובענה ייצוגית - המודעה הוסרה, והצדדים ביקשו לסיים את ההליך תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותר הייצוגי. השופטת מיכל עמית-אניסמן נעתרה לבקשת הצדדים.

הטענה המרכזית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד כלל, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, היתה שחברת הביטוח מפלה אזרחים ותיקים בני 70 ויותר בגלל החסימה של האפשרות שלהם לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל עקב גילם בלבד. העותר הוא דן דרין, לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב. לטענתו, הוא נכנס לאתר כלל כדי לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות, אך כשהוא מילא את תאריך הלידה שלו שם הוא נתקל בהודעה שלפיה, "הגיל המקסימלי לביטוח הינו 70". בכך האפשרות שלו להמשיך למלא את הטופס נחסמה.

בבקשה נטען כי עקב ההפליה הנ"ל - כלל צריכה לשלם פיצוי כספי בהיקף של 26,875,000 שקל. מנגד, טענה כלל, באמצעות עו"ד רותם שפירא, כי לא היתה לה כוונה להפלות קשישים, ושהמודעה הופיעה באתר בשל כשל טכני בלבד וכי הדבר תוקן מידית בעקבות הגשת הבקשה. חברת הביטוח הדגישה כי למעשה, בתקופה שבה התרחשה התקלה היא מכרה ביטוח נסיעות לחו"ל גם ללקוחות בני 70 ומעלה, כך שהטענה שלפיה היא מפלה קשישים היא חסרת אחיזה במציאות. בשלב מסוים הציע בית המשפט לצדדים לפנות להליך פישור, והם הסכימו לכך. בסוף הליך הפישור הוגשה בקשה משותפת של שני הצדדים למחיקת הבקשה לתובענה ייצוגית.

בבקשה למחיקה נטען כי לאור הסרת המודעה המפלה באתר כלל, הרי שאין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך. לפי הצדדים, בקשת האישור מיצתה את עצמה ברגע שבוצע תיקון להפליה, ומשכך יש לדחות את התביעה האישית שהגיש העותר הייצוגי, ולהורות על מחיקה של בקשת האישור של הייצוגית. דחייה של הבקשה מונעת את האפשרות להגיש תובענה נוספת באותו עניין, ואילו מחיקה מותירה אופציה כזאת על השולחן.

בנוסף, הצדדים ביקשו מבית המשפט לפסוק לטובת העותר ובא כוחו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 135 אלף שקל. בין השאר, נטען על ידי שני הצדדים כי הבקשה הביאה לתועלת עבור הציבור בכללותו, כך שמוצדק לתגמל את העותר ואת עורך דינו על פועלם למען הכלל.

"בנסיבות המקרה, בשים לב לכך שהכיתוב באתר האינטרנט של המשיבה הוסר, ובשים לב לכך שבקשת האישור מיצתה את עצמה, הרי שאין עוד תוחלת בהמשך ניהול התובענה, ומשכך טוב עשו הצדדים שהשכילו לייתר את המשך ההתדיינות בהליך זה על דרך ההסתלקות המתוגמלת", כתבה השופטת עמית-אניסמן בפסק דינה.

היא קבעה כי לא מדובר במקרה של תביעת סרק שנועדה לגרוף רווח קל על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת, שכן רק בעקבות הגשת בקשת האישור לייצוגית פעלה כלל להסרת המודעה המפלה, אחרי שנה וחודשיים שבהם היא הופיעה לגולשים שביקשו לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל. בכך למעשה התאפשר למבוגרים רבים בני מעל 70 לרכוש לעצמם ביטוח מסוג זה דרך האתר.

קיראו עוד ב"משפט"

בעקבות כל אלה אישרה השופטת את הסתלקות הצדדים מבקשת האישור, מכיוון שההליך בעצם השיג את המטרות שלו, ולכן היא הורתה על דחיית התביעה האישית ומחיקת הבקשה לייצוגית. כמו כן, היא אישרה את הסכמת הצדדים ביחס לכסף שישולם לעותר ולעורך הדין שלו.

תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים שבהם יש נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל - ולכן לא כדאי לכל אחד מהנפגעים להגיש תביעה (עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך). התובענה הייצוגית מאפשרת לתובע הייצוגי (שהוא חלק מקבוצת הנפגעים) לתבוע בשם הקבוצה כולה, ולקבל כתמריץ פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בעניינים כמו בנקאות, ניירות ערך, ביטוח, איכות הסביבה והגנת הצרכן. התובענה הייצוגית מאפשרת לנהל הליך משפטי שלא היה יוצא לפועל אם כל אחד מהנפגעים היה צריך לייצג את עצמו במסגרת ההליך. בנוסף, היא חוסכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות, מכיוון שמספר רב של תביעות מקובצות להליך אחד.

מכוח תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, היועץ המשפטי לממשלה מקבל דיווח על שלבי ההליך המרכזיים בכל תובענה שמתנהלת. בשל העניין הציבורי, היועץ המשפטי לממשלה אמור לבדוק את הסדרי הפשרה המוגשים לבתי המשפט, ולחוות את עמדתו לפני שיינתן האישור של השופט. היועץ המשפטי לממשלה בודק מכוח תקנה זו גם בקשות הסתלקות מהתביעה, כפי שקרה במקרה הנ"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים